מזמן לא כתבתי כאן, אבל אני קוראת הרבה. עברנו דירה לעיר אחרת לפני 5 חודשים לשכונה עם הרבה זוגות צעירים כביכול "בראש שלנו" פחות או יותר. הספקתי מאז להיכנס להריון (אני בשבוע 19), להתחיל עבודה חדשה ולהתחיל מעון חדש לבן השנתיים החמוד. בעלי גם התחיל תואר שני. אני לא טובה כ"כ במעברים, ובמיוחד לא בכאלה שבאים בצרורות. לאורך כל הזמן אני מרגישה שאני לא ממש מצליחה לבנות קשרים משמעותיים עם השכנים החדשים. יש פה אנשים באמת נחמדים, אבל אני לא מרגישה שנוצר משהו רצוף או בעל משמעות. זה גם מחזיר אותי אחורה, לילדות, לתקופה נוראית שהייתי ממש לא "מקובלת" וסבלתי נורא. אני יודעת שדברים כאלה לוקחים זמן ואני גם משתדלת ליזום דברים ולהזמין פה ושם, אבל אין לי כ"כ אנרגיות, גם בגלל ההריון וגם בגלל שאולי אני לא מאמינה שזה יצליח. היום הייתי אצל איזו מישהי כאן שהיא גם קצת קרובת משפחה וסתם איזו מישהי אחרת קפצה אליה לארוחת ערב. נורא קינאתי. אני רוצה שגם אלי יקפצו וירגישו בנוח, אבל אני לא יודעת איך עושים שזה יקרה. מרגישה די קטנה ומסכנה פתאום, ונורא צריכה חיבוקים ותובנות מהבנות החכמות והנפלאות שיש כאן. אז סליחה על האורך ותודה שקראתן...
|
תוכן ההודעה:
|
