זה התחיל לא מזמן. "קקי, פיפי, פלוצים, טוסיק, תחת" וכאלה. הוא מתפקע מצחוק מהמילים של עצמו וכמובן סוחף ילדים אחרים לצחוק. זה הוא והוא לא שמע את זה מאחרים, בדקתי. עושה את זה גם בבית וגם בגן. ניסינו כל מיני דרכים: פסק זמן בצד לבד, לחשוב על המילים, הרבה הסברים שזה לא נעים לשמוע את המילים האלה כל הזמן, עונש. לא עובד.
הוא שאל את בעלי - למה בני אדם המציאו מילים כאלה, אם אסור להגיד אותן? ילד רציונלי. אז הסברנו, שבני אדם ממציאים כל מיני דברים, וחלק מהם לא יפים ולא נעימים. וגם הסברתי, שכל בני האדם עושים פיפי וקקי ולכולם יש טוסיק וציצי, וזה לא דבר מצחיק. ואפשר להגיד "יש לי קקי", או "יש לי פיפי" כשצריכים לשירותים, אבל זה לא נעים לאנשים לשמוע כל היום מילה כמו קקי. ושאני סומכת עליו שהוא כבר בוגר ומביןם שזה לא נעים ולכן הוא מסוגל לדבר רק מילים יפות. הוא אמר שגם הוא חושב שהוא יכול.
בינתיים לא ההצלחה. הוא מוצא שזה נורא מצחיק.
אני אתחיל היום דף עם כוכבים, כשכל יום ללא מילים לא יפות הוא יקבל כוכב, עד שנצבור 7 ויקבל פרס. יש עצות?
|
תוכן ההודעה:
|