פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
14/1/2002 12:9 ענת מפ"ח מאת:
בכל זאת... קיסרי לרון שלא רוצה להתהפך
כותרת:
זהו. אתמול היינו אצל ד"ר קנטי במאיר וניסינו להפוך את רון ממצג עכוז למצג הנכון. אחרי ארבעה נסיונות כואבים ד"ר קנטי החליט שזהו, התינוק הזה כבר ישאר במצג עכוז...

כמובן שיש עדיין סיכוי קטנטן שהוא יפתיע את כולנו ויתהפך לבד עד הלידה, אבל הסיכוי בשבוע 39 בהריון ראשון קטן מאד, במיוחד אחרי שראינו כמה טוב הוא יושב עם העכוז בתוך האגן. השלמנו עם הלידה הקיסרית הצפויה ועכשיו אנחנו מחפשים חומר על התאוששות מקיסרי ועל ביות מלא והנקה אחרי קיסרי.

אגב, למען הדורות הבאים וכל מי שתצטרך לעבור פרוצדורה דומה, אתאר בכמה פסקאות במה כרוך ההיפוך.

ערב קודם הייתי כבר בצום מלא, על פי הוראת הרופא שלי (בדיעבד, הסתבר שב"מאיר" לא באמת לחוצים על צום מלא ובהחלט מותר לשתות ואפילו קצת לאכול בבוקר, חשוב לא להגיע עם בטן מלאה מסיבות שיתוארו בהמשך ומרגע שמתקבלים לאשפוז יום אי אפשר לאכול ולשתות כהכנה לקיסרי חירום אפשרי).

הגענו בשמונה בבוקר, כפי שקבענו עם ד"ר קנטי, מצוידים בטופס 17. התקבלנו על ידי שרה ברדוגו, המיילדת הלבבית שערכה לנו את סיור חדרי הלידה הטבעיים שבוע קודם והיתה מאד מאד נחמדה גם אתמול. הוכנסנו לחדרי הקבלה וראשית לאולטרה סאונד. ד"ר קנטי יצא מישיבת הצוות של הבוקר ועשה לנו אולטרה-סאונד מהיר ווידא שאכן מדובר במצג עכוז ושמתקיימים כל התנאים להיפוך - יש מספיק מים, השבוע מתאים וכו'. באותו חדר הוא גם הסביר לנו את התהליך ומה בדיוק הולכים לעשות. משם עברנו לשבת קצת בחדר קבלה ללידה, בן זוגי נשלח לטפל בענייני האדמיניסטרציה של הקבלה לאשפוז ואני קיבלתי כותונת בית חולים ודף הסכמה להיפוך. לאורך כל הדרך איפשרו לבנזוגי להיות נוכח בלי בעיה.

בדף ההסכמה היה הסבר מפורט לגבי התהליך, הסיכויים והסיכונים. היה כתוב שהתנאים הכי טובים להיפוך הם אישה בלידה שנייה שלא היה מצג עכוז בלידה הראשונה (אני בראשונה) ואשה שאין לה עודף משקל (לא אני...). תנאים שלא מאפשרים היפוך הם מיעוט מים. היו עוד דברים, אבל לצערי לא רשמתי ולא השאירו לנו את הדף... כמו כן היה כתוב שסיכויי ההצלחה הם 60-75% ושיש מקרים נדירים בהם מתרחש סיבוך תוך כדי נסיון ההיפוך ואז מכניסים מיד לקיסרי חירום.

משם העבירו אותנו לחדר הלידה שמשמש להיפוך. זהו חדר לידה לכל דבר שיש בו שתי מיטות במקום אחת, כיוון שבפועל אינו משמש ללידה אלא בחירום ובשוטף משתמשים בו להיפוכים ופרוצדורות דומות. בחדר הזה חיברו אותנו למוניטור ואמרו לנו לחכות. חיכינו וחיכינו וחיכינו כשמדי חצי שעה נכנסו מיילדות חביבות ואמרו לנו שמחכים להוראת רופא להתחיל אינפוזיה עם ריטודרין - חומר שאמור להרפות ולרכך את הרחם. בערך שעה אחת עשרה הצליחו לצוד רופא שנתן סוף סוף את ההוראה. בינתיים הצטרפה לחדר אשה נוספת שחיכתה גם היא להיפוך.

באת עשרה ורבע התחילו את הטפטוף של האינפוזיה עם החומר, בהתחלה במינון של 10 טיפות לדקה ובהדרגה העלו את המינון לשלושים טיפות לדקה. החומר עושה תופעה לוואי של דופק מהיר ואצלי אישית גם התחילו צמרמורות והייתי צריכה להתכסות בשמיכות צמר (אגב הרשו לי ללבוש את הטרנינג שלי מתחת לכותונת). כך שכבתי וחיכינו, אני בנזוגי והאישה במיטה ליד במשך כמעט שעתיים. היתה טלביזיה עם כבלים בחדר (למרות שלא ממש התרכזנו בתכניות...)

אחרי כשעתיים הופיע ד"ר קנטי והכריז ששתינו כבר מוכנות להיפוך. הוא בחר להתחיל בשותפתי לחדר למרות שהגיעה אחרי. כנראה ידע מראש שהיא מקרה קל, כיוון שהיתה זו לה לידה שנייה (הראשונה במצג ראש) והיא היתה רזה. הפרידו אותנו בוילונות ובנזוגי נשאר איתי. אצל השותפה לחדר ההיפוך לקח פחות משלושים שניות והוכתר בהצלחה מיידית. אח"כ הרופא הסביר לנו שאצלה היו 95% הצלחה. שאלתי אותה אחר כך ואכן גם לה כאב, אבל הכל היה קצר מאד.

ד"ר קנטי עבר אלינו והביא איתו את מכשיר האולטרה סאונד הנייד ורופאה נוספת. היטו את המיטה כך ששכבתי בזווית, הרגליים למעלה והראש למטה, שפכו לי טונה ג'ל על בטן והסתכלו באולטרה סאונד לראות איפה כל חלק נמצא. אחרי שביררו איפה זה מה, ד"ר קנטי ניסה לאחוז את התינוק בישבנו מצד אחד ובראשו מצד שני. האחיזה היא אכן מנסה להיות אחיזה, כלומר הוא מנסה לכניס את ידו מתחת לעכוז ולראש, מה שכואב מאד בבטן. הכל נעשה תחת כמויות עצומות של ג'ל של אולטרה סאונד, אבל תוך כדי הפעלת כוח מאסיבי. אני הייתי אמורה להרפות לחלוטין את הבטן תוך כדי, אבל זה קשה מאד כיוון שהתגובה האינסטיקטיבית ללחץ היא לכווץ את השרירים. הניסיון הראשון והשני שנערכו בזה אחר זה לא הצליחו כיוון שהרופא לא הצליח לאחוז את העכוז כמו שצריך - התינוק ישב עמוק בבטן והיה קשה להרים אותו. עשינו הפסקה לחצי שעה, אני כדי לנוח והרופא כדי לתת מנוחה לאצבעותיו הכואבות.

אחרי חצי שעה (אותה ביליתי במדיטציה ובהרפיות) ד"ר קנטי חזר וניסינו שוב, פעמיים. הפעם, אולי כי הייתי רפויה יותר, הוא הצליח להזיז את הראש ברבע סיבוב וגם לתפוס את העכוז ביד השנייה, אבל למרות כל המאמצים לא הצליח להוציא את העכוז מהאגן, כך שלראש לא היה לאן להיכנס. שני הנסיונות היו מאד אינטנסיביים ודי כאבו, אך לשווא.

ד"ר קנטי הכריז שזהו, מספיק והתינוק הזה ישאר כנראה במצג עכוז. אחרי הפעולה, המשכתי לשכב מחוברת למוניטור במשך שעה, כדי לוודא שהכל בסדר ואין מצוקה עוברית והתבקשתי כם לדווח על תנועות העובר. לפחות יכולתי לשתות ולאכול תוך כדי והפסיקו כמובן את הריטודרין, כך שקצב פעימות הלב חזר לקצב נורמלי. השעה הזאת היתה חיונית גם מבחינתי, כי בסיום התהליך הרגשתי כמו סמרטוט סחוט.

זהו... ההיפוך נכשל ועכשיו אנחנו מסתכלים קדימה באופטימיות לקראת הקיסרי. אני חייבת לציין את הצוות הנפלא במאיר, כל המיילדות היו מקסימות וכן גם ד"ר קנטי עצמו שהיה חייכן, נחמד והשתדל כל הזמן להרגיע ולעודד. הוא היה מלא סבלנות אין קץ לשאלותנו והבטיח לי בסוף שהייתי בסדר וההיפוך לא נכשל באשמתי.

נחזור למאיר גם ללידה עצמה!

תוכן ההודעה:


תגובות נוספות
14/1/2002  12:28 היפוך - ש. הריונית
14/1/2002  12:39 ענת, כל הכבוד על האומץ ועל האופטימיות - רווית
14/1/2002  17:2 מגניבה שאלה לרווית: מה שלום היד של לי המתוקה? מקווה שהכל הסתדר - ל"ת - איריס הדס
14/1/2002  17:16 ענת-העיקר שאת נשמעת שלמה עם עצמך- - דנה
14/1/2002  18:3 תודה! - ענת מפ"ח
14/1/2002  21:42 היי ענת, - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
14/1/2002  22:29 הי ענת, הקיסרי שלי הוא אומנם בגדר פרה-היסטוריה, אבל הנה נתיב להודעה עתיקה של רותי, שמכיל ידע מצטבר מהפורום בדיוק בעניין זה - ענת ב
14/1/2002  22:54 http://leida.co.il/reply.asp?rep=26172 כמובן ששכחתי את הנתיב... לת - טובה קראוזה - דיאטנית קלינית
14/1/2002  23:32 ענת יקרה, בהצלחה בכל דרך - רותי קרני הורוביץ


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש