22/1/2002 10:33
|
רותי קרני הורוביץ
|
מאת:
|
ילדתי לידיו של רוני
|
כותרת:
|
ילדתי לפני כשלוש שעות בבית בלידת בזק נהדרת. אני מוצפת פליאה אושר והודיה לבעלי בתי בני ואילנה ולכן נשות הפורום שהלכתן איתי כברת דרך כה ארוכה בדרך להגשמת החלום.
כרונולוגיה מקוצרת:
אתמול בערב אילנה התקשרה ושאלה בפשטות מתי אני חושבת שאלד. ראיתי את השעה 6 בבוקר לנגד עיני אך לא העזתי להגיד. אילנה נתנה לי הוראות תזמון אחרונות: תתקשרי כשיש צירים כל 7 דקות, לא פחות, לידה חוזרת יכולה להתפתח מאוד במהירות. הלכתי לשרותים מיד לאחר השיחה והבחנתי בפקק שהחל להשתחרר. לא היה לי זמן להתלבט. שיעור הג'ודו של הילד עמד להתחיל בתוך 10דקות ומכיוון שזכרתי את הלידה הקודמת, הכה ארוכה, ידעתי שעוד נכונו לי שעות המתנה רבות. יידעתי את אילנה והיא הפצירה בי לעדכן אותה בהקדם.
כשחזרנו הצירים הופיעו בכל 10 דקות. לא רציתי לתזמן אותם באופן מדויק. שלחתי את רוני להשכיב את הילד וללכת בעצמו לישון. "את בטוחה" שאל אותי שוב ושוב. כן הייתי בטוחה. בערך ב 2 בלילה נכנסתי גם אני למיטה. הצירים היו ממוקדים והזמן שעבר בינהם היה נקי. בערך ב 3 הצטרף אלינו הילד, כפי שהוא נוהג לעשות בשבועיים האחרונים. ציר תובעני במיוחד אילץ אותי להפנות גב לחיבוקו ובעודי מסתובבת הרגשתי את פרץ המים שועט. אילנה השביעה אותי בשיחתנו האחרונה שלא לרחם עליה ולהודיע לה מיד שיש לי ירידת מים עם צירים. לא האמנתי עד כמה מהירה יכולה ההתרחשות להיות. ב 4 בבוקר התקשרתי אליה. הצירים היו צפופים שוב, איני יודעת למה, נמנעתי מלתזמן אותם במדויק. אילנה אמרה שהיא יוצאת מיד לדרך. בשלב הזה, אני מניחה, נעשתי קצת יותר קולנית ובתוך דקות הופיעו בעלי והילד בפתח חדר האמבטיה. הזמן טס. אחרון הפחדים, שמא היא בעכוז, פרח כלא היה. היו לי הבית שלי, המשפחה שלי, המקלחת והאסלה שלי, הכוס הגבוה שלי עם חצי מיץ התפוחים שאני אוהבת וחצי מים מינרליים יותר מזה לא הייתי צריכה.
אני זוכרת שניסיתי ללכת למטבח כדי לקחת לי לשתות לאחר שהתלבשתי. שם, במעבר שבין פינת האוכל למטבח ביליתי את השעה הבאה שרובה אחרי הלידה.
המטרניטי יוניט, המצלמה וערכת דם הטבור נשכחו ארוזים בשקיותיהם. הפצרתי ברוני שיתקשר לאילנה ויסביר לה שאני צריכה אותה עכשיו. אילנה בדיוק יצאה מנתיבי איילון כשהרגשתי שאיני יכולה יותר שלא ללחוץ. רוני, ידו האחת אוחזת בסלולרי והשניה בראש התינוקת שהגיח בהרף עין, ניסה להרגיע בו זמנית את הבן שנבהל נורא ולמלא אחר הוראותיה של אילנה לדאוג שאהיה קרובה לשטיח או למזרון כדי שהתינוקת לא תיפול. בציר הבא שהיה אימתני ונורא הוד כקודמו ניסיתי שוב שלא ללחוץ אולם בציר שאחרי התינוקת כבר היתה בחוץ.
כשאילנה הופיעה בפתח, היא מצאה אותי כשהתינוקת שוכבת עלי מכוסה כהוראתה הטלפונית ולא נותר אלא לטפל בנו כנהוג לאחר לידה: אפגר לתינוקת, בדיקת הנרתיק (שלם לחלוטין - אפי נו), כיווץ הרחם בדיקת השיליה וכו. למותר לצין שהבדיקות נערכו בעדינות המרבית. אילנה רחזה את התינוקת, שקלה, חיתלה והלבישה אותה וסייעה בהנקה.
מיד עם סיום מתן הויטמין, קיבלה אילנה את הטלפון מהיולדת הבאה - שוב לידה חוזרת צירים כל 5 דקות.
עד כאן הכרונולוגיה. איני יודעת מתי ייזדמן לי להסביר כמה טוב ופשוט ללדת בבית. ליבי מלא אהבה לאילנה, אמנית בחסד, על שדבקה באמת הפשוטה הזו.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|