שלום בנות יקרות, חשבתי להתפרץ לדיון של גלית, אבל יצא ארוך מידי, אז אני מקווה שזה בסדר שפתחתי הודעה חדשה. ביתי הבכורה בכיתה ב', לא הולכת לצהרון. היא חוזרת מביה"ס , אוכלת, רואה קצת טלוויזיה ומכינה שיעורים. בגלל שהיא לא בצהרון מאוד חשוב לנו שהיא תלך לחוגים, הבעיה היא שהיא לא ממש רוצה. מתחילת השנה עד עכשיו היא הייתה בחוג כלשהו ובחודש האחרון היא ממש לא רוצה ללכת אליו. אמרנו לה שהיא יכולה לבחור חוג אחר במקומו אבל מכל האפשרויות הרבות שהוצגו לה, אין שום חוג שהיא רוצה. בשנים הקודמות לקראת סוף השנה היא מאסה בחוגים שהייתה בהם אבל הצליחה לסיים אותם. השנה ההתנגדות שלה חזקה יותר ואני מתחילה להעלות ספקות- עד כמה זה נכון לחייב אותה בחוגים? היא ילדה סופר אינטליגנטית וחשוב לי להעשיר אותה בעוד דברים מחוץ לבית.
היא מאוד קשורה אלי (עד כדי סימביוזה ברמה מסוימת) ואני חושבת שהסיבה שהיא לא רוצה חוג קשורה לרצון שלה להיות איתי. היא רוצה שאני אעשה לה חוגים בבית. יש לנו הרבה זמן יחד ואנחנו עושות דברים, אבל רמת הצרכים שלה מאוד גבוהה (אפילו ביחס לאחים הקטנים שלה). בשעות אחה"צ היא מאוד אוהבת להיפגש עם חברות, אבל מעדיפה שיבואו אליה ומעט מאוד הולכת אליהן. כשהיא איתן היא לא זקוקה בכלל לנוכחות שלי.
מה דעתכן? אשמח לשמוע דעות לכאן ולכאן.
|
תוכן ההודעה:
|