הוא מתחיל לעבוד ב15.30, אני מגיעה ב15 מהעבודה ומתחלפים. הוא נמצא עם הקטן (שנה וחצי) בבוקר, גם לוקח את הגדולה לגן שלה, מבלה איתו בגן ציבורי או כיוב', הקטן נרדם לשעתיים בצהריים, ואז בבית, הוא בקושי עושה משהו. זאת אומרת שכל יום הוא בבית פנוי לגמרי בין שעה לשעתיים ולפעמים יותר. גולש, מדבר בטלפון, נח. אני מגיעה ב15 או קצת אחרי, הקטן מתעורר ואני רצה איתו כבר לגן להביא את הגדולה, וכל אחר הצהריים והערב אני איתם לבד. לא מספיקה לעשות מעבר למינימום למשל למלא מדיח. כמובן שהכנת ארוחת ערב היא אתגר, ואז אמבטיות והשכבה, שלא נדע. הוא חוזר ב20-21.
אם אני מבקשת שיעשה XYZ (לטאטא, לאסוף צעצועים, כל מיני כאלה)הוא נעלב, ולא עושה כלום, יענו לא צריך שיגידו לו. אומר לי "בסדר בסדר" עוד לפני שסיימתי שתיים וחצי מילים, ושנינו יודעים שזה לא ייעשה. אם אני לא מבקשת, הוא לא עושה, כי הרי לא ביקשתי. ניסיתי הכל כבר. ואולי לא? יש לכן רעיונות, ואולי מישהי עם נסיון דומה? אני מיואשת, הבית הפוך ומטונף, אין מצב להביא עוזרת ורק אל תגידו לי "תנקי בערב" כי אחרי שהקטנים ישנים (מאוחר) אני מתמוטטת ולא מסוגלת לתפקד (יש גם בעיות בריאות ברקע לצערי).
|
תוכן ההודעה:
|