טוב, את האמת שאזרתי אומץ בשביל לרשום את ההודעה הזאת, לקח לי מס' חודשים כדי לקבל אומץ.
אני אחרי 4 לידות, וכמובן שכל לידה הותירה אחריה ק"ג כאות לניצחונם של תאי השומן. לפני הלידות כמו הרבה נשים הייתי "חתיכה" ונראית די טוב, לא האמנתי בחיים שאני ישמין עד כדי כך ומכל הריון להריון תפחתי יותר ואיבדתי כל צורה נורמלית.
אני מאמינה שאתן זוכרות את "לרדת בגדול" העונה הראשונה, נורא הושפעתי ממנה ואמרתי אם הם יכולים אז גם אני יכולה (התוכנית שודרה לפני שנתיים בערך) אז קלטתי שהעיקר בדיאטה הוא ספורט, ויחד איתם התחלתי את הדיאטה שלי (ללא תזונאית, ללא יעוץ) ויחד איתם כל שבוע ירדתי במשקל, יחד איתם שמחתי עם כל ירידה וממש הרגשתי שאני חלק מהתוכנית.
הצלחתי, הורדתי כמעט 30 ק"ג ב - 3 חודשים, ירידה מהירה, כולם התלחשו סביבי "ואיי איך ירדה.." "ראיתם אותה.." ועוד ועוד ובעיקר אין מה לומר התגובות היו חיוביות.
לצורך הבהרה : משקל התחלת דיאטה: 76 ק"ג, משקל כבוד: 49 ק"ג.
מעולם לא היו לי הפרעות אכילה, לא חשבתי על זה, לא ידעתי מה זה, עד שקראתי כתבה בעיתון נשים מסויים על בחורה בולימית, אוף לצערי הושפעתי מהכתבה והחלטתי לנסות, אמרתי רק פעם אחת, באמת התגעגעתי למתוק, לממתקים ועוד....
מפעם אחת זה עבר לעוד פעם ועוד פעם ועוד...
מהפעם הראשונה חלפה לה שנה וארבע חודשים, שנה וארבע חודשים שאני בולמית, לקח לי זמן להבין את זה, כל פעם נשבעת שזו הפעם האחרונה, זה תוקף אותי בעיקר שישי-שבת. אחרי שמאמצע השבוע גמלה בי ההחלטה לא לעשות זאת כי בכל זאת אני נפגשת עם אנשים ויש שיגרה ולא רוצה להיראות רע.
רק סופ"ש מגיע, אני הופכת "למפלצת" רוצה לאכול הכל מהכל בלי סוף, בשקט, תופסת פינה, שולחת את הבעל עם הילדים החוצה ודי, אני רוצה להפסיק עם זה, אני פוחדת להיות חולה.
פה ושם למרות ששתיתי "רדוקטיל" זה לא עזר לי, להיפך זה גרם לי להיות רעבה יותר. כמובן שרופא המשפחה שלי לא יודע מזה, לא מסוגלת לספר את זה או לדבר על זה עם אף אחד. אף אחד לא יודע, אף אחד לא שם לב.
אז בעצם מה אני רוצה לדעת?
האם אני יכולה להיפטר מ"הצרה" הזו בעצמי?
מי מכן עשתה דיאטה בגדול והחזיקה בלי הפרעות אכילה?
מה אני יעשה ומה אחשוב לפני שאני מתנפלת על אוכל או לפני שאני רוצה "לדחוף אצבעות"?
אחרי תקופה כזו של בולימיה עדיין אין לי תופעות לוואי, אם אפסיק "פטרתי" את עצמי מהתופעות או שבעתיד עוד יהיו לי?
ובכלל עצות איך לעבור את סופ"ש הקרוב, אני כבר מרגישה אותו..
תודה וסליחה על האורך.
|
תוכן ההודעה:
|