|
9/5/2009 23:8
|
uli
|
מאת:
|
שמחה,אגו,עלבון ומה שבניהם..
|
כותרת:
|
הי לכולן, אקדים ואמר שללא עיקביות אני מבלה פה די המון ומוצאת לי בית ואוזן קשבת ברגעים הנפיצים של החיים..רק שלא תמיד אני אוזרת את העז לכותב ול"התבכיין" בפומבי ( התערטלות וירטואלית ריגשית)
הפעם הסיפור משלב שמחה ועלבון כ"כ עמוק שמשתלט עלי..
יש לי גיסה שאני מחשיבה ה-חברה הטובה שלי. א-מה-מה שהתאכזבתי לא מעט ודווקא ברגעים הקריטיים (כטבען של אכזבות עמוקות) כבר תקופה שהיא מדברת על הרצון בהריון וכל פעם מכריזה בקולי קולות "ברור שלך אני לא אתאפק ואתקשר ברגע שאראה את הסטיק" לא פעם אפילו התבדחה שתספר לי לפני בן הזוג וכולי..
הכל צחוקים הכל קטעים.על פני השטח.
היום היא מודיעה לי על הריון שבוע 15 שכל מי שמסביבה יודע מזמן
הדגישה שנמנעה להגיע אלינו לאחרונה מחשש שמיד אשים לב
היא היתה "חולה" לאחרונה וכשאמרה "יש לי שפעת חזירים" כמובן שמיד עניתי לה "שפעת הריון"אך היא לא הגיבה והנחתי לה
זהו
אוףףףףףףף מרגישה כ"כ דבלית שזה פוגע בי כ"כ עמוק. אבל וואללה החיים מוכיחים שאני לא הכתובת הראשונה שלה.שוב ושוב אני חוטפת ממנה בפרצוף בדרכים עקיפות ופתלתלות את המסר"תראי את לא הכתובת ההכרחית עבורי ועבורנו".והכל בלי מילים מפורשות.
כשראתה שנעלמתי לחדר (להניק) מיד רצה אלי בבהלה "מה נפגעת?" והכל בתואנה שבנהזוג לא הרשה לה לספר לפני הסקירה.לי לא לספר אבל לכל הסובבים האחרים כן..
טוב סתם כאב ועלבון צורב בגרון. אני מאוד מאוד שמחה בשבילם ומאחלת באמת באמת את כ-ל הטוב שיש אך העלבון העלבון
כמובן שיה מתח באויר (אני גרועה בזיופים והסתרות במיוחד שאין לי זמן לעכל) עצבות כעס השתלטה עלי ואני כותבת ומרגישה תוך כדי את הפרופורציות חוזרות
אין בזה שום היגיון רק רגש צרוף נקי ומזוקק ועצב. וואלה עצב.
מתה על התגובות שלכן מראש, גם את תקטלו אותי בענק..
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
