31/5/2009 11:45
|
רונה
|
מאת:
|
יש לי יומולדת ואני בהריון.
|
כותרת:
|
טדדדדדדם!!!!
הפתעתי אתכן נכון??? טוב, גם אותי:-)
תפס אותי במפתיע ההריון הזה. וגם הגיל.... מרגישה לא מוכנה לשניהם אבל שניהם כאן ואת שניהם אני מקבלת באהבה.
חודש אחד בלי אמצעי מניעה והופס אני מתעברת. לא מתוכנן. ברכה.
לקח לי זמן לקלוט שאני בהריון.
בגלל שעברתי מאמצעי מניעה אחד לשני בחודשים האחרונים כשלא קיבלתי וסת ממש לא חשבתי שזה זה. עשיתי בדיקה ביתית שיצאה שלילית (!!!!) ונרגעתי.
לפני שבועיים ירדן התעלף בגן (סיפור היסטרי בפני עצמו - קיבלתי את הטלפון ממנו אתן הכי חוששות " ירדן התעלף הזמנו אמבולנס תגיעי מהר"). כשהגענו למיון ושאלו אותו כמה אחים יש לו - אמר אחד בן שנתיים וחצי ואחד שיוולד כשאהיה בן שש ועשרה חודשים. יותר מדוייק מזה לא יכול להיות. נביא יש לי בבית. אני צחקקתי אבל גם על עומר הוא ידע לפנינו אז החששות התגנבו לליבי...
ואז התחילו לכאוב לי הציצים והייתי כל כך עייפה שחשבתי שיש לי מחלת הנשיקה... והתחלתי לתהות. הלללללו??? אז עשיתי עוד בדיקה שאחרי שניה יצאה חיובית.
בהתחלה, מרב ההלם כנראה, שאלתי את האיש "מה אתה רוצה לעשות" והוא בכלל לא קלט על מה אני מדברת ושמח על הבשורה. הבלבול וההלם גרמו לי לחשוב על הכל. חשבתי הרבה על ניבי שבאותה עת עוד נלחמה כמו לביאה על העוברית שלה...ולמסקנה המתבקשת - מי אני ומה אני שאני אטיל ספק בכוחם של החיים. את שומעת ניבי יקרה?? החיים חזקים מהכל.
אז החיים חזקים מאיתנו. אני בשבוע 10. מרגישה רע. מלא בחילות מה שלא היה בהריונות הקודמים אז יש לי שביב של תקווה שאולי זו עוברית. עוד לא עשיתי אף בדיקה.
זה ההריון השלישי שלי אתכן כאן, בבית האהוב הזה. יקרות שלי.
מזל טוב לי. אני בת 36. יש לי שני בנים מהממים בעל שאני אוהבת עד כלות וכל מה שאני מבקשת זה שהם ואני נהיה בריאים. זהו. לכל השאר אני אדאג:-)
שלכן, רונה
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|