אני לא מצליחה להניק. כל שלוש שעות המאבק מתחיל מחדש, בסופו אני מודה בתבוסה ונותנת לו בקבוק. נעזרתי ביועצת, הורדתי סירטונים. קיבלתי הנחיות החל מסבתא רבה וכל באחרונת האחיות בטיפת חלב. זה לא מצליח לי. בפעמים הראשונות הוא רק דחה את הפטמה,עכשיו הוא בוכה וצורח עוד לפני שאני מתחילה. התסכול שלי גדול מאוד. העיסוק האובססיבי של כל מי שסובב אותו בשדיים שלי ומה אני עושה בהם מעביר אותי על דעתי, אני מרגישה את המבטים המאשימים מאמא שלי, מחמותי שהפכה בין לילה לבלתי נסבלת. אפילו מבעלי שאומר לי כל הזמן שזה בסדר, ולא חייבים להניק אם זה גורם לי סבל כזה, אבל אני יודעת שבליבו הוא מאשים אותי, שכבר עכשיו אני מתפשרת, מוותרת ולא נותנת מספיק מעצמי והילד עוד לא בן שבועיים.
|
תוכן ההודעה:
|