היום, בפעם הראשונה, אני חושבת שהתחלתי להבין את הפטנט של אימהות לשלושה ילדים... היו כאלה תהפוכות במשך היום, מכאוס מוחלט לשלווה נהדרת, ולפעמים המצב השתנה מהקצה לקצה תוך עשר דקות! ופתאום הבנתי שיש איזה רוגע, איזו גישת זן שאפשר לנקוט בה, שאומרת שנכון שעכשיו התינוקת בוכה והילדים רבים ומשתוללים, אבל בעוד רגע היא תישן והם ישחקו בשקט מופתי בפליימוביל על השטיח... לא להתרגש יותר מדי, בקיצור, ולא לצפות שהכל יהיה תחת שליטה, כי זה בחיים לא יקרה, אלא ליהנות מהרגעים הטובים ולנסות למזער את הרעים, וזהו, בעצם! זה אולי נשמע טריוויאלי, אבל בשבילי זאת היתה תובנה חשובה... וזה ממש עזר לי לעבור בשלום את אחה"צ עם שלושתם.
אשמח לשמוע מאימהות לשלושה ומעלה (עם יותר ניסיון ממני) איזה תובנות וטיפים פרקטיים אתן צברתן במהלך השנים - מה עוזר לכן להתמודד יום יום, בעיקר כשאתן לבד עם הילדים??
|
תוכן ההודעה:
|