פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

2/9/2009 11:45 אורי מאת: אני מתנהגת כאחרונת התינוקות.. כותרת: הקטנה שלי נכנסה למעון, בפעם הראשונה. עד עכשיו (כמעט שנתיים) היינו יחד בבית. בלתי נפרדות. אני בוכה כבר מהבוקר עם הפסקות פה ושם, אבל הדמעות חוזרות ויורדות. עם הגדולה, המצב היה זהה. חשבתי שהתחסנתי כבר ממהימים הנוראיים האלה, אבל כנרא שכל ילד זכאי לאותה מנה של דמעות. הכנסתי אותה לגן היום, אחרי שאתמול היינו שם יחד חצי יום, נפרדנו והלכתי. היא לא בכתה, אבל אצלי המעיין התחיל לזרום כבר בדרך לאוטו ושם התפרצתי בקול תרועה. אחרי שעה וחצי, התקשרו מהגן שאבוא לקחת אותה. טסתי לשם. כשהגעתי ראיתי אותה יושבת על אחת המטפלות, סחוטה מעיפות ומבכי. איך אנחנו עוברות את מחר? את מחרותיים? אוף.. הימים האלה כ"כ קשים. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 2/9/2009  12:39 שולחת לך מטפחת וירטואלית - noa007 2/9/2009  13:4 גם אני, גם אני, גם אני !!! - מזדהה 2/9/2009  13:24 שולחת לך חיבוק. גם שחף כמעט בן שנתיים והלך לגן בפעם הראשונה. לשמחתי אין בכלל בכי. אני בכיתי אתמול כשהגעתי לבית הריק, אבל תוך כמה ימים תרגישי טוב יותר. בהצלחה! (ל"ת) - מאמוש 2/9/2009  13:27 גם אני שולחת חיבוק... - שחר 2/9/2009  13:28 אורי- אני האחרונה שחוסכת בדמעות - רונה 2/9/2009  13:30 רגע של אושר - ליאה 2/9/2009  13:36 ובעניין התאקלמות - ליאה 2/9/2009  14:1 תודה לכולכן על המילים המעודדות. אקח לתשומת ליבי את ההמלצה להאט את הקצב. (ל"ת) - אורי 4/9/2009  19:3 זה לא נהיה קל יותר עם השנים :) - טובה קראוזה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש