בני בן 1.5, יונק המון, עברנו גמ"ל לפני כחודשיים, היה בסדר אבל לאחרונה חזרנו ברוורס (כלומר יניקה של חמש בבוקר הוקדמה לרבע לחמש, ארבע וחצי ארבע...ומצאתי את עצמי מניקה כל שעה משלוש..) אתמול התעורר כל שעה ומארבע נשברתי...בקיצור, קצת נזלת וקיטורים ובוטל הגמ"ל. הערב ניסיתי מחדש להסביר שאין בלילה (כבר היינו בשלב של הבנה והסכמה לפחות בהרדמה) והיו צרחות מטורפות.אבל ממש. בקיצור, אני מרגישה שעד שלא אגמול גם מהנקת הבוקר, תמיד הוא ישן גרוע מארבע ואילך וינסה לקבל...
בנוסף יש לי עוד הירהורים: יש לו אח גדול בן 7, שמקבל אותו לא רע בכלל (לפחות על פני השטח) אבל אני מרגישה שבגלל ההנקה הקטן מ-א-ד דבוק אלי (אי אפשר לעשות פיפי או להתבודד עם הגדול) וזה פוגע בגדול ונותן אותותיו (בקשיים רגשיים שונים) גם בעלי טוען שההנקה הפעם גוזלת הרבה משאבים וכולם נפגעים בבית יותר ממרויחים. התחלתי לחשוב (להכיר) בזה שזה צורך שלי יותר משל כולם, וזה בא על חשבונם (אפילון הקטן שכמובן נהנה, ישן רע וכו) בקיצור, אחרי צווחות הערב המחשבה (הקשה)לגמול אותו סופית עלתה, בעיקר כי אם הוא כ"כ מוחה על הנקת הערב, אולי כבר לסיים על הגל הזה ודי. אסיים ואומר שאני את הגדול הנקתי עד שנתיים וחצי, ושכמובן דמיינתי את ההנקה הזו ארוכה הרבה יותר,(אני חסידת הנקה גדולה, גם קשה לי לדמיין את הגוף שלו בלי הערכים המוספים של חלב האם
)אבל יש בה משהו פחות רגוע ואני חושבת שניתוק התלות הזו יכול לעשות לכולם טוב.
דבר נוסף (וסליחה על חוסר הארגון): התחלנו גן, ונכון שזו לא תקופה טובה לגמילה, אבל אני לא ממש הכנסתי אותו עדיין ונראה שעד אחרי החגים זה לא ממש יקרה. כמובן שרציתי שאת החורף הוא יעבור עם ציצי, אבל אני לא בטוחה כבר...
אוי.. קשה לי לעשות את ההחלטה, אבל משהו אומר לי שאולי זה הזמן וזהו...
מה דעתכן?
|
תוכן ההודעה:
|
