|
26/2/2010 7:55
|
נועה
|
מאת:
|
הי ותיקה,
|
כותרת:
|
הי ותיקה, דווקא כתבתי תגובה ואחר כך מחקתי. בעיקר כי אני לא מכירה שמות ומומחים בתחום. אולי באמת הפורום הוא לא ה-מ-ק-ו-ם לזה. אני התייחסתי בעיקר לכך שאת נמצאת במצב של אבל ממושך, שהמערכת הנפשית, גופנית, הרומונלית שלך נמצאת בסטרס רב וצריכה להתגייס כל פעם מחדש כדי לקלוט הריון, שמסתיים בהפלה. כל זה בגיל שמבחינה ביולוגית הוא ראשית תקופת המעבר - כלומר החלשות של כל המערכות הגופניות שקשורות לפוריות והתחלה של התחזקות מערכות אחרות. בקיצור - הנפש שלך רוצה מאד ילד, אבל הגוף בעצם נמצא כבר בשלב אחר. נכון שהמומחים יכולים למצוא את העזרה הנדרשת - לבצע עבור הגוף את מה שהוא כבר לא יודע לעשות, אבל זה כל מה שהם יכולים ולפעמים זה לא מספיק, ואז הנפש נמצאת באבל ובצער על כך שאת לא יכולה לקבל את מה שאת כל כך רוצה. הבעיה שאני רואה היא שאבל הוא תהליך חיוני להתמודדות עם כל אובדן, ובתהליכי פוריות, כמו גם בתהליכים אחרים - אין לו מקום. אומרים לך - תשמיכי הלאה, תלכי למומחה יותר גדול, אין לך זמן להתאבל, כל רגע קובע וכו'... ובעצם לעצב ולכאב אין זמן להתעכל אחרי כל אירוע, ואת בעצם כתבת על כמה וכמה אירועים שיש להתאבל עליהם. זה לא מה שרצית לשמוע בטח - אזל זוהי תגובתי למקרא דברייך. בהצלחה
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
עד כה נענו 0 תגובות
|