שבוע טוב לכולן,
ההודעה מהבוקר שהתעניינה במיקומי נגעה לליבי, העובדה שמייד הפכה ללוחפורום נגעה לליבי כמעט באותה מידה, כך שאם יש פה כזה צורך בלוחפורום קבלו הודעה זו ואת הלוחפורום שבעקבותיה.
אם סיבת עזיבתי באמת לא ברורה אז אסביר אותה, כדי לסגור עניין. מתבקש לשאול אם לתת את ההסבר הקצר או הארוך, אתן את הבינוני.
הגעתי לכאן לפני עשר שנים, אולי יותר, כסטודנט לרפואה ואח"כ גם כמתמחה ברפואת ילדים. הופעתי פה לא היתה מובנת מאליה, היתה מצידי כוונה אמיתית לעזור ולתרום, ואין ספק שגם עניין אישי, לפחות ברמה של ללמוד מתוך הצורך להסביר (לומדים מזה המון) ויש להודות גם עניין אנתרופולוגי באוכלוסיה פה (כמות הלבטים ואפיים).
מראש בחרתי בניק ואמרתי אלף פעם שאני בוחר בניק ולא בכינוי 'ד"ר כך וכך' כדי שאוכל לכתוב חופשי עם ידיעה ברורה שיש לזה מחיר (שאחטוף על הראש אם אני פוגע). ככה זה בווב. וזה היה בסדר בזמנו ולעיתים אפילו פאן.
הדיון האחרון בו השתתפתי הציף את שתי הסיבות הבסיסיות ואת האחרונה שהיא יותר לקח, שבעטיין לא אהיה פה יותר.
1. הגבול בין צורך רפואי דחוף לבין צורך רגשי "לשפוך" מטושטש. כך ש (בכנות) יצאתי מגדרי, עניתי ודאגתי, ועזבתי את ילדי למחשב כל שעתיים במשך שבת, בשביל מקרה שהתברר בסוף כפעוט. וכשביקרתי על כך התברר הסעיף הבא-
2. אין כבוד בווב, קל ליצור אי הבנות, ובפורום כזה על כל אחת שתבין אותך, לפחות בין השורות ותתמוך בך, יעלו כמה וכמה וכמה שיטחנו אותך. הייתי מרחיב פה המון המון המון אבל הילד שלי בוכה. וזה מביא אותנו לסעיף האחרון-
3. מאז הגעתי עברו שנים, וכעת אני רופא עצמאי, שמקיים ובונה שם מקצועי. עברו אצלי כבר כמה וכמה אלפי ביקורים ואיש לא טען נגדי משהו למעט כשנוצר תור של חצי שעה. יש לי שני ילדים מקסימים לפרנס (יחד עם אשתי שתחייה). תגובות בסגנון "אתה כזה רופא יהיר אין מצב שהייתי מביאה אליך את ילדיך" סגרו עניין. אין לי כל צורך בשהות פה אם בסוף נפגע שמי המקצועי. יש פה לא מעט בעלות מקצועות חופשיים שיכולות להבין אותי לבטח.
לא אוכל להופיע פה בתואר ד"ר, מצטער. זה לא מתאים לאופי שלי. לא אוכל לכתוב פה בתואר יגור, כאמור.
מאחל לכולכן בריאות ואושר.
יאללה, לוח.
|
תוכן ההודעה:
|