אלינור היא ילדה בת שתים עשרה. שנים ארוכות, סרבה בכל תוקף ללכת לרופא שיניים. למזלה הגדול, למרות שלא צחצחה את שיניה לעיתים קרובות, ההרס לא היה בלתי הפיך.
מסיבה שאינני מודעת לה, החליטו אמא ואלינור, לבוא לטיפול, דוקא עכשיו. אלינור לא סבלה מכאבים. שום דבר דרמתי לא קרה. פשוט החליטה להתגבר, ובאה אלי לטיפול.
בפעם הראשונה, רק בדקתי את הגברת הצעירה. גיליתי שתי שיניים קבועות, שנראו הרוסות לחלוטין, אך להפתעתי, לא נזדקקו לטיפול שורש. שתי שיניים קדמיות, שנזקקות לסתימות עסיסיות, וזהו! שיני פלדה!
אלינור שכבה על הכיסא מכווצת ומתוחה. בודאי פחדה מהטיפול, ואולי גם מכעסי, על כי הזניחה את עצמה כך. החלטתי, שאני רוצה לשנות את הרגלי הצחצוח של אלינור ושלחתי אותה קודם כל לשיננית. שתגיע אלי עם חניכיים מושלמות, אחרי ניקוי יסודי, וצחצוח קפדני בבית. זה התנאי שהתניתי, להתחיל טיפול בשיניה.
אלינור חזרה עם אמה. מצב החניכיים כבר טוב יותר. החלטתי להראות לה מה רופא שיניים יכול לעשות. להראות את החלק האומנותי בעסק. לכן לא התחלתי עם הכתרים (הטרומיים, ממתכת) על השיניים ההרוסות-שחורות-להחריד, אלא משן קדמית שחרחרת. שתדע, שרפואת שיניים לא רק מפחידה. גם מייפה.
אמא החזיקה בידה של אלינור, להרגעה. אני הרדמתי את השן, והתחלתי לבנות אותה אט אט. אלינור קיבלה מראה ליד. בתחילה היססה להביט, ואחר כך פשוט הביטה מרותקת, איך פתאום יש שן יפה, ללא מתום.
ה"הצגה" השתלמה. אלינור הגיעה לטיפול הבא, הרבה פחות חרדה. שן אחת הרוסה, אך לא זקוקה לטיפול שורש, בדרך נס, הוכתרה בכתר. והבאה אחריה, בפעם נוספת, אפילו בלי שאמא באה איתה! רק אחותה הגדולה. הישג ענק!
סתימה אחרונה נותרה לאחרי החג. אני מקווה שמעתה אלינור תחווה רק שיניים בריאות, ותחזור רק לביקורות, וקצת חיזוק המוטיבציה לשמירת השיניים.
|
תוכן ההודעה:
|