אשמח מאוד לדעת מה אתן חושבות:
הרבה פעמים כשהבת שלי (בת 4 בדיוק) מארחת חברה/חבר אצלנו בבית, יש מצבים בהם אני לא מרוצה/לא מרשה/מתנגדת למשהו שהם עושים או רוצים לעשות (דוגמא: היא לוקחת את קופסת התכשיטים שלי מהארון שלי ורוצה להראות/לשחק עם חברה ואני אומרת לה שאני לא מסכימה או רוצה לעבוד עם חמר בבית ואני מבקשת לצאת לחצר ולעשות את זה שם). לרוב היא עושה מיני סצנה (לא בכי או משהו, אלא מבקשת שוב ושוב או מתעלמת וממשיכה בשלה), לרוב נדרש ממני לקחת אותו ביד או אפילו להיות מאוד תקיפה, לפעמים אפילו להרים קול או לקחת לה את הדברים. חייבת לציין שלרוב התגובה שלה היא פשוט התעלמות מוחלטת: ממשיכה בשלה, לא מסתכלת עלי ועושה כאילו שהיא לא שמעה....
כמה פעמים הרגשתי שאני משפילה אותה אל מול חברה/חבר. היום למשל הייתה כאן חברה וזה קרה הרבה פעמים, כבר לא יכולתי ואמרתי לה שהחברה תילך עכשיו הביתה ויותר אנחנו לא נזמין חברים אם היא לא יודעת להתנהג ובוחרת להתעלם ממני. בסוף היום הרגשתי רע וניסיתי לחשוב איך אני יכולה לעשות את זה אחרת, בעיקר לא על הדרך שבה אני אומרת/עושה דברים, אלא לעשות את זה לא בנוכחות חברים ואז גם חשבתי שלהטיף או לנזוף בה בערב, כשאנחנו לבד ואפשר לדבר כבר לא אהיה אפקטיבי והיא לא תדע על מה אני מדברת איתה. אבל מצד שני, אני מרגישה נורא שהרבה פעמים, לפחות פעם אחת במהלך האירוח יוצא לי להגיע למקומות שלא הייתי רוצה להגיע אליהם בנוכחות החברים של הבת שלי, בעיקר מתוך כבוד אלמנטרי כלפיה.
מה אתן חושבות? איך זה אצלכם? אשמח מאוד לשמוע.
|
תוכן ההודעה:
|
