|
9/5/2010 18:46
|
ורד+2
|
מאת:
|
התלבטות בי"ס קשה: לעזוב או לא לעזוב :(. מזהירה: יצא ארוך. מקווה שתקראו בכל זאת, זה חשוב לי מאוד
|
כותרת:
|
בתי בכיתה א'. די מההתחלה הפריעו לי הרבה דברים. החל מהמורה שבעיני קשוחה ומקובעת, ובהדרגה גיליתי שבעיקר אני לא אוהבת (בלשון המעטה) את אופן ההנהלה.
אני חושבת שאולי עשר פעמים התחלתי לכתוב כאן הודעות על דברים ספציפיים ומקרים שמאוד הפריעו לי, ובסופו של דבר לא שלחתי את ההודעה (זה אולי נושא לדיון בפני עצמו, למה קשה לי להתיעץ דווקא בדברים בהם אני כ"כ זקוקה לעצה ולתמיכה).
אז עכשיו אנסה ממש בקיצור בלי להכנס לדברים נקודתיים.
אני מרגישה שהכלל העיקרי בבי"ס (לא רשמית כמובן) הוא שאין שום פתחון פה להורים אם הם באים בתלונות, הערות, הארות או מביעים דעה. עדיף גם שלא ישאלו שאלות, כי גם זה נתפס כביקורת. הקיבעון הזה פשוט הורס אותי. אין מקום לשום דעה אחרת, יש רק דרך אחת.
יש אוירה רצינית של פלצנות, כלומר תכניות שונות ומשונות "יחודיות" כמו שירה בציבור וכו', אבל אין קשר בין התכנים לבין תרבות, אלא בעיקר משהו שחשוב שיהיה ונשמע טוב להתפאר בו.
אמהות "מתערבות" כמוני, שמעונינות לדעת מה עובר על ילדיהן, וכשיש בעיה גם רוצות לפתור אותה, מסומנות אוטומטית, ואפילו אמרו לי בפרוש: את אמורה לשלוח את הילדה שלך בבוקר לבי"ס, לקבל אותה אחה"צ, וכל מה שבאמצע להשאיר לנו ולהניח שהיא מקבלת את הכי טוב.
עכשיו, אני מודה שכוונות טובות יש, ושבאמת (אני מקווה) הדבר העיקרי הוא הדאגה לילדים, אבל אני מרגישה שזה נעשה בחוסר כבוד הן להורים והן לילדים.
המורה מלאת כוונות טובות, באמת, אבל היא בפרט לא מסוגלת לקבל בקורת בשיט (וגם "בוקר טוב" יכול להתפס כבקורת).
נורא חשוב שתהיה אחידות, כך למשל אם יש פעילות לא לימודית בשעות הלימודים (למשל יום ספורט), העיקר שכולם ישתתפו, כי הם חלק מהכיתה, חלק מהקבוצה. לא משנה אם ילד בוכה כי הוא לא מכיר את המשחק או לא אוהב להשתתף, חייבים להיות חלק מהכלל.
בתי מאוד מתקדמת מבחינה לימודית (למשל קוראת, כותבת, כפל, חילוק, שברים, חזקות, אנגלית - הרבה לפני כיתה א'), אבל במקום למנף את היכולות שלה, אני מרגישה שמצד אחד מנסים להקטין אותה ולהכניס אותה למשבצת הקולקטיבית, ומהצד השני נתפסים לחולשות באמת מינוריות שלה ועושים מהן עניין.
יש הרבה הורים שהגישה נוחה להם, הם לא שואלים שאלות ולא צריכים לשמוע תשובות. אני לא מוכנה לשיטת ה"שגר ושכח". אני תורמת המון לבי"ס (אני בוועד המרכזי, וההנהלה נהנית מאוד משרותינו), ומצפה גם להיות מעורבת במה שעובר על בתי במשך 5 שעות ביום.
והילדה שלי מיוחדת מבחינה אינטלקטואלית (שזה אמור להיות "טוב" ומוערך, ולא להוות מטרד), ועם זאת היא שקטה ועדינה. וכן, יש לה קצת את הקטע של לנסות להתאים את הכללים אם נכפה עליה משהו, אבל ממש לא ברעש, התפרעות וכו' אלא בחכמה. למשל, אם היא לא מעונינת לעשות משהו, היא יודעת לפנות לאחראי, לבקש ולקבל אישור. ואני מרגישה שכשקורה מקרה כזה המורה קצת מתנכלת לה.
למה לא לעזוב? יש כמה סיבות, והעיקרית היא חברתית. היא יצרה חברויות טובות מאוד, וזה מהווה דבר חשוב בחייה. בכלל האוכלוסיה בביה"ס היא אוכלוסיה נהדרת, אנשים טובים וברמה גבוהה, אך לא סנובים מדי.
ולבסוף - הילדה אוהבת את בית הספר, וגם אוהבת מאוד את המורה. וזה אמור להיות הכי חשוב, לא?
אני מרגישה שגישה של בי"ס פתוח מאוד מדברת אלי. לא בקטע בו ילדים בוחרים מה ללמוד (והרי זה לא באמת המצב שם), אלא בצד של הכבוד לילדים, הכבוד לדעות שונות ולכך שכל ילד שונה.
אולי אני הולכת רחוק כי נכוויתי, אבל איך אני יכולה לקחת סיכון ולדעת שאם אעביר אותה לבי"ס אחר "רגיל", זה לא יהיה כך גם שם? בבי"ס פתוח הגישה שאני מחפשת קיימת כדבר בסיסי, אבל אני נורא מתלבטת.
ואולי בכלל להשאר? אני יודעת שאני אמא מגוננת וגם טיפה קונטרול פריק, אבל אני ממש שולחת אותה בהרגשה לא טובה כל בוקר, וזה נראה לי מצב לא טוב.
כמובן שיצא ארוך בטרוף, וזה אחרי שקיצצתי וקיצצתי.
תודה למי שקראה עד כאן. אשמח מאוד לשמוע מה דעתכן.
ורד
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
11/5/2010 22:26
|
ולכולכן: רונה, ריש, 4 ב-3, תיתי, פתוחה, אסנת, סאלי, אורחת פורחת, סוי, מרפאה בעיסוק, תמרה, חיפאית: עזרתן לי מאוד. לא הגעתי להחלטה, אבל התגובות שלכן והפידבק שקיבלתי עודדו אותי ומשכו אותי קצת החוצה במקום לשקוע בתוך זה :) (ל"ת) -
ורד+2
|
 |
|
