אני ובעלי החלטנו להתגרש, זה נעשה בצורה מכובדת וחיובית ,התחלנו תהליך של גישור מתוך רצון שדברים יתנהלו בהסכמה ושהקשר בינינו ישאר חברי לטובת הילדים ולטובתנו.
החלטנו על משמורת משותפת על הילדים,ששנינו נשאר דומיננטיים עבור הילדים.
לצערי אני לא יכולה לעמוד בתשלומי המשכנתא וההוצאות הרבות על הבית אז בעלי ירכוש ממני את החלק שלי ואני יעבור לדירה אחרת יותר זולה.
הוא ישאר לבנתיים בבית .
מאד מאד קשה לי עם זה, אני מפחדת שילדיי ירגישו בעצם שבזה שאני עוזבת את הבית שאני נוטשת אותם ,למרות שזה הולך להיות הבית שלהם -"הבית שלנו".
והם יחוו אותי וירגישו אותי ובטוחה שאצליח ליצור בבית החדש תחושה של ביתיות אבל כל כך קשה לי עם זה אבל אין לי ברירה אני פשוט אחנק מבחינה כלכלית. ברור שצריך וחשוב להעביר להם דברים מוכרים ומשחקים מוכרים אבל מה שמפחיד אותי זו ההתחלה ,בטוחה שבמהשך יסתגלו ויהיה בסדר והכי חשוב זה מה שאני משדרת להם ,אני כל כך שלמה עם ההחלטה ובטוחה שירגישו ויקבלו ממני את הבטחון אבל בכל זאת זה לא מצב שכיח שאמא עוזבת למקום אחר.
אם מישהי היתה בתהליך גישור אשמח לשמוע איך היה לה, האם יש טיפים .
אין לי מושג איך מחשבים דמי מזונות במקרה של משמורת משותפת (ידוע שזה יותר נמוך ממשמורת אצל הורה אחד)אבל החלטתי שהשיקול הכלכלי לא יכריע בעניין ובאמת לטובת ילדיי עדיף משותפת כי יש להם אבא מדהים ושותף אמיתי. הכי חשוב לי לקבל עצות או שיתוף בעניין המעבר שלי והיציאה שלי מהבית-מהמקום הבטוח והיציב שלהם למקום אחר. מקווה לטוב. אירית.
|
תוכן ההודעה:
|
