הי. הרבה זמן לא הייתי כאן, והנה אני חוזרת, עם שאלת השאלות. אנחנו חושבים על עוד ילד. יש לנו שלושה (10,7,4.6). שתי בנות ובן. אני בת 37. תמיד רצינו משפחה גדולה, אבל הקושי בגידול שלושה הוא לא פשוט (פחות מהצד הכלכלי, יותר הרגשי, חינוכי, הלילות בלי השינה..) בעלי עשה עכשיו שינוי מקצועי והתחיל לעבוד כעצמאי. אנחנו תמיד היינו "על הבאב אללה", יאללה, מה שיהיה יהיה. כנראה שגדלנו. ילדיי הם משוש חיי, הדבר הכי טוב שקרה לי/לנו. יחד עם זאת, ואני אומרת את זה בכנות, אל תהרגו אותי, מעולם לא "דיגדג" לי נורא להביא ילד. זה נשמע נורא- אבל זה נכון. אני גם חושבת שאנחנו הורים די טובים. פתאום אנחנו מתחבטים- אם להביא עוד אחד/אחת. נורא נוח פתאום, כשכולם ישנים, הבית מסודר..מה רע בעצם? סוף סוף נרגעים, אוכלים יחד, יוצאים.. לי יש רק אחות אחת שלא חיה בארץ, ובהתחשב בזה שגם הוריי לא כאן- אני כאן דיי לבד מבחינת המשפחה המורחבת. לא הייתי רוצה את זה גם לילדיי. התחושה היא ש Its now or never, ומצד שני, לא חייבים לעשות רק כי אפשר. ומצד שני, יש לי תחושה עמומה, שכאילו חסר מישהו ליד השולחן. אני אשמח לשמוע עוד התחבטויות, התלבטויות ותגובות
תודה, אנה
|
תוכן ההודעה:
|