לא מזדהה הפעם. הריון שלישי, לא מתוכנן. דיברנו לאחרונה על זה, אבל החלטנו לחכות חצי שנה - שנה.
גיליתי שאני בהריון ויומיים אני פשוט לא מפסיקה לבכות. ולא משמחה. אני בחרדה נוראית. לא מצליחה לישון, לא לאכול וכל היום בוכה.
היום ניגשתי לרופא המשפחה שנתן לי ולריאן להרגעה (אמר שזה בטוח בהריון) אבל גם זה לא ממש עוזר.
מנסה להגיד לעצמי כל הזמן שבסך הכל רציתי, וזה קצת הקדים וכולה מדובר על חצי שנה-שנה, אבל זה הכל מהראש. הלב והרגש פשוט לא רוצים.
כל פעם שאני חושבת על שני ילדי אני מתחילה לבכות. זה מרגיש לי מוקדם מידי. רציתי עוד איתם, ככה לבד.רוצה להסניף עוד את הקטן שהוא התינוק של אמא, בלי בחילות ובלי בטן גדולה. פשוט מרגיש לי שלא רוצה עדיין.
גם ההריונות שלי לא קלים ובחודשים הראשונים אני פשוט מושבתת, מה שמטריף אותי לחשוב עליו בהקשר של הילדים שלי.
האיש מרוצה מההריון ותומך מאוד.
נורא לי לומר את זה, אבל מחשבות על הפלה עוברות לי בראש. ממש נורא, אבל יש לי איזו פנטזיה להגיע לאולטראסאונד ו...
מרגישה פשוט נורא ולא מפסיקה לבכות. גם לא נראה לי להביא ככה ילד לעולם.
מצד שני, מה - לעשות הפלה? אנחנו רוצים מתישהו שלישי. ואם כן - זה בכלל אפשרי? לעשות הפלה? ואיך?
האיש אומר שאני לא במצב לקבל החלטות כאלה...
אני בהתמוטטות.
|
תוכן ההודעה:
|
