תרשו לי קצת לרחם על עצמי? היום, תקופת הסקנד אופיניין, ביקרנו שני רופאים, (ביקרנו? ליתר דיוק:" התגלגלנו, זחלנו ואיכשהו הגענו" )והפרוגנוזה: נכות. גם אם הניתוח יצליח והחולה לא תמות סביר להניח שהגרלתי נכות של עשרה אחוזים או עשרים אחוזים או יותר. בשחור לבן בשני מחשבים ראיתי בעיניים שלי לראשונה את מה שנשאר מהעצמות והסחוסים והרצועות (בשתי רגליים אגב) ולראשונה הפנמתי שריסקתי את העצמות שלי להרבה מאוד חתיכות. מדהים איך שנייה אחת יכולה לייצר כזו סמטוחה אבל עובדה.
|
תוכן ההודעה:
|