הילד שלי, האוצר של חיי, בן 7 וחצי, סיפר לי עכשיו שילד אחד הכריח אותו "לעשות דברים באיברים פרטיים". מדובר בילד שגדול ממנו בשנה, ילד מקסים וחכם, גר בשכנות אלינו. הם חברים טובים עוד מימי טרום חובה, ועל אף שבד"כ אני לא בעד חיבורים עם גדולים יותר, פה לא התערבתי. לשניהם תחומי עניין משותפים, נראה היה שהגדול מתייחס אליו מאוד יפה ולא מנצל את עליונותו, משפחה שאני מאוד מחבבת ואנחנו מיודדים איתם. הערב הם ביקשו לישון יחד אחרי בילוי משותף של אחה"צ. הסכמתי. הבן שלי מאוד אוהב לישון אצל אחרים ועושה את זה בקלילות ובלי שום בעיות. לכן, הופתעתי כל כך לקבל ממנו טלפון לפני חצי שעה. הוא בכה ואמר שהוא מתגעגע אליי. הנחתי שזה קשור לעובדה שאבא (שוב) בחו"ל. או מקסימום היה לו איזה חלום רע. כאמור, שכנים ותוך 3 דקות הגעתי לשם ולקחתי אותו. לפני שער הכניסה לביתנו הוא פרץ בבכי ומילמל דברים שלא הבנתי. כשניסיתי לשאול, ענה לי בלחץ "כשניכנס הבייתה, כשנהיה בבית". ושם בבית, על הספה, מתייפח וחבוק בזרועותיי, הוא סיפר לי שד' (נקרא לו ככה) הכריח אותו לעשות דברים באיברים הפרטיים. ניסיתי לברר פרטים, אבל הוא פשוט התפרק בכל פעם ששאלתי. הדבר היחיד שהצלחתי להבין היה משהו כמו שהוא הכניס לו דברים למקומות פרטיים ואמר לו להוציא. אלוהים, אני לא מאמינה שאני זו שכותבת את הדברים האלו!!! הוא גם אמר שד' הורה לו לא לספר כלום. הדבר היחיד הנוסף שהצלחתי להציל מפיו היה שזו פעם ראשונה שזה קרה.
אמרתי לו שהוא כל כך חכם שבא לספר לי, שהוא כל כך חכם שהבין שזה משהו שאסור לעשות, וזאת לא אשמתו, שזה ד' שעשה מעשה לא טוב, שכל הכבוד לו ששיתף אותי, כי אבא ואני תמיד פה בשביל לעזור ולשמור. אמרתי ואמרתי ולא האמנתי שכל זה יוצא מהפה שלי. אתן לא מבינות. אנחנו חיים בישוב קהילתי ואיכותי. כולם מכירים את כולם, הילדים מתרוצצים פה בשמחה ובחופשיות. בשביל זה באתי לחיות פה!!!!!!!!! איך יכול להיות שזה קורה???? המשפחה המדוברת, כאמור, באמת מקסימה. אני פשוט לא קולטת.
הוא אמר לי שהוא לא רוצה ללכת יותר לקייטנה (גם ד' שם). איך אני מגינה עליו???? אני אני מבינה מה בדיוק קרה שם בלי לפרק אותו??????? איך אני מחזירה לו את השמחה והאמון בבני אדם????????
לא מאמינה שזה קורה.
|
תוכן ההודעה:
|