צהריים טובים ושבוע טוב,
מדובר בנושא רגיש ולכן אני לא רוצה להזדהות אך יש משהו שנורא מקומם אותי ביחס המשפחה של בעלי אליו ואני רוצה להתייעץ איתכן - האם אני מגזימה?
אז ככה - בעלי הוא אדם מאד טוב לב, נכון תמיד לעזור לזולת והוא גם סופר אחראי - זאת בניגוד לאחותו ששמה פס על הכל ועל כולם (והיא לא ילדה קטנה, היא בשנה צערה ממני). וכואב לציין אך גם אבא שלו הפך עם השנים לדי אדיש. לבעלי יש סבא וסבתא מבוגרים מאוד, מן הסתם לא בריאים ולא עצמאיים ולכן נוצר מצב שכל עול העזרה להם נופל על בעלי.
אני לא מדברת על עזרה יומיומית, ממש לא והם גם לא סיעודיים אבל כל פעם שהם צריכים משהו הם ישר מבקשים רק ממנו כי "לאבא לא מתחשק לעזור" ואחותו של בעלי "לא תהיה מסוגלת לעשות את זה" (התינוקת רק בת 29, רווקה ללא ילדים בניגוד לבעלי שהוא אב ל3). אני ממש לא אדם אטום, אני תמיד משתדלת להושיט יד ולעזור אפילו לזרים, על אחת כמה וכמה למשפחה אבל לא נראה לכם שהמצב פה גובל בניצול? בעלי עובד בעבודה מאוד תובענית, לפעמים אפילו קשה לו לצאת מוקדם כדי לשמור על אחד הילדים או להפסיד יום כדי להישאר עם ילד חולה וכעת נוצר מצב שהוא צריך להפסיד חצי יום עבודה כי הוא צריך לטפל עבורם באיזה עניין ביורוקרטי! אז שוב אני חוזרת לשאלת ההתחלה, האם אני מגזימה? אשמח אקבל נקודת מבט מהצד. תודה רבה וסליחה שיצא ארוך.
|
תוכן ההודעה:
|
