הבת שלי בת כמעט שבע. היא נמוכה למדי ואנחנו יודעים כבר כמה שנים שהיא לא גובהת יפה ותמיד הכי קטנטונת. התחלנו מעקב גדילה לאחרונה אצל הרופאה. מבחינת משקל היא לרוב בסדר - איפשהו באמצע.
כמו כן, כבר חודש שהיא משתעלת - שיעול יבש טורדני, לא המון ולא בלילה. היא לא נראית מצוננת, אולי יש קצת ליחה לפעמים אבל לא ממש. היא אומרת שזה מרגיש כאילו משהו מפריע לה בגרון.
הלכנו לרופאה עם כל זה. היא שקלה אותה ומצאה ירידה במשקל - האמת היא שאני לא בטוחה שזו ירידה או אי עלייה כי מרוב בדיקות שהיא שלחה אותנו נכנסתי לפניקה ולא לגמרי שמעתי נכון. גם אם כן, הירידה לא משמעותית.
היא אמרה שצריך בירור אנדוקרינולוגי (היא עצמה בהתמחותה אנדוקרינולוגית, מה שמאד נוח לנו מהבחינה הזאת). היא שלחה למליון בדיקות דם, בדיקת שתן, בדיקת צואה וצילום כף יד.
היא שטחה בפני כל מיני אפשרויות למה זה יכול להיות חלקן בתחום האנדוקרינולוגי וחלקן בתחום הגסטרו-אלרגי (צליאק). בסוף שאלתי אם זה יכול להיות גם איזו מחלה איומה ונוראית והיא אמרה שהיא מקווה שלא ושזה הדבר הראשון שהיא רוצה לשלול בבדיקות האלה.
עם זאת, היא אמרה שזה לא דחוף ואני יכולה לעשות את זה בחודש-חודש וחצי הקרובים.
מיותר לציין איך אני מרגישה...
הילדה מתוקה להפליא, מלאת אנרגיות, רוקדת, מנגנת, נהנית ללמוד, מוקפת חברים, ישנה טוב בלילה, לא עייפה ביום, לא אוכלת מי יודע מה טוב. למעשה אוכלת די גרוע - מעט מאד חלבונים, קצת ממתקים וכו'. בעיקר אוהבת מוצרי חלב ואנחנו דווקא מנסים להמעיט עם זה.
אני רוצה לשמוע את דעתך - האם אכן עלינו לחשוש לרע מכל? האם זה סביר לאור הנתונים האלה? לא הצלחתי להבין מהרופאה במה היא באמת חושדת.
כמובן שלא נחכה אלא מחר על הבוקר נעשה את כל הבדיקות. בינתיים הלב רועד לי ואני לא מפסיקה לבכות והילדה נראית נורא מבסוטה ולא מבינה מה קרה לאמא...
|
תוכן ההודעה:
|
