|
27/2/2002 18:34
|
יגור
|
מאת:
|
על חיסונים וארה"ב
|
כותרת:
|
שלום לכולם!
אני שוב פותח שורה חדשה (תגידו לי אם זה ממש נורא). הפעם זה בגלל נושא החיסונים, שזוכה להמון התחיסות מצד ההורים וראוי לחשיפה.
דברי על קשר רופא- חולה (עמוד 502) קבלו המון תגובות שמאד אהבתי ומאד קיבלתי.
מודל הרפואה בארה"ב אכן מעורר קנאה. במחיר שמשפחות מהעשירונים הגבוהים משלמים פה על ביטוח הבריאות הן היו מקבלות בארה"ב יותר יחס ולעיתים יותר רפואה. אבל אין ארוחות חינם: המודל האמריקאי (ואנחנו- בעיקבותיו) הוא כלכלי. כיסוי הביטוח נתפר לפי הריזיקה, שזה טוב לבריאים (צורכים מעט, משלמים מעט) ורע לחולים (חולים הרבה, מחפשים לשוא מישהו שיטפל בהם).
הכוון הנכון לדעתי הוא לחנך רופאים לחסכון (שתי תרופות טובות- בחר בזולה מהשתיים) וליעל מערכות באופן חכם (זה, לצערי, יקרה בחלום! ההתייעלות האחרונה בקופ"ח כללית הביאה להורדת השכר הבסיסי שזה מאד לא חכם).
לדעתי חשוב לתמוך בכל האוכלוסיה כמו שנעשה פה היום.
חיסונים:
זה נושא שממש חשוב לי וממש כואב לי.
1) מניעה: ביקורת נפוצה, ולעיתים מוצדקת, על הרפואה המערבית היא שהיא סימפטומטית, לא יורדת לעומקם של דברים, ועוסקת בכיבוי שרפות במקום במניעה. חיסונים למחלות זיהומיות הם אולי המקום הכי מובהק בו הרפואה באה למנוע, להקטין תחלואה, ולא לטפל, להקטין סיבוכים.
2) טבעיות: ביקורת נוספת, היא שבאופן כללי, לא נותנים לגוף להחלים לבד, וממהרים מדי להתערב בטיפולים שונים המתבססים על חומרים זרים, חלקם מזיקים. ובכן- החיסון שמוזרק לילד מפגיש את מערכת החיסון הטבעית של הילד עם חלקי מחולל זהומי, שוב- טבעיים (אמנם- שגודלו במעבדה), באופן שמחכה את התהליך הטבעי של ההדבקה, במטרה ליצור כלים חיסוניים טבעיים למלחמה עתידית בזיהום.
זכרו שהתוצאה של סבל הילד בעת הזרקת החיסון היא נוגדנים, תוך חסכון במפגשים עם אנטיביוטיקה, חומרי הורדת חום, מפגש עם רופאי שיקום נפגעי מערכת העצבים או מפגש (טבעי אמנם) עם מלאך המוות.
3) המחלות: המחלות שנבחרות לצורך חיסון הן כאלו שגורמות נזק ניכר או תמותה לחולים בקבוצת הגילים לה הם ניתנות. לא מחסנים ילדים נגד שפעת כי זו מחלה לא מזיקה, לרוב, אבל קשישים מרויחים המון מחיסון זה. אני אתן בעתיד נתונים אם צריך, אך חלק ממחלות הילדים שנעלמו הן קטלניות. אפילו אבעבועות רוח מחסלת מאות אלפים (לפחות) בעולם מדי שנה.
4) חיסון העדר: זה הסעיף הפחות דמגוגי בדברי.
לא רבים יודעים, אבל מינוני החיסון הניתנים מקנים חיסון כמעט לכל האוכלוסיה, אך לא לכולה. זה כיוון שיש ילדים שהמערכת שלהם קצת עצלה, ומסיבות נוספות, והם לא מייצרים חיסון מספיק.
אז מדוע אין התפרצויות מחלה? חיסון עדר הוא מושג שמתאר מצב בו כל הילדים בריאים, בזכות העובדה שרובם מחוסנים, באופן שמדכא את המחלה אם היא מגיעה בטעות לאוכלוסיה. בפשטות מסבירים את זה סטטיסטית בכך שתחלואה מקרית בילד אחד נעצרת בזכות החיסון בילדים שהוא פוגש.
עכשיו- נגיד שלמחלה מסויימת נדרש חיסון עדר של 90%. נגיד שהחיסון שניתן לאוכלוסיה מקנה חיסון ל- 95% מהילדים. המצב מצויין.
תחת מצב זה זוכים לבריאות גם הילדים שלא מייצרים מספיק חסינות, אבל גם ילדי ההורים שלא מחסנים את ילדיהם ("מה הקשקוש על חיסונים? אני לא חיסנתי אף אחד מהילדים שלי, נתתי להם טיפות הומאופטיות לחיזוק, ואף אחד מהם לא חלה"). ברור מי יידפקו אם ההענות לחיסון תרד ורבים יימנעו מחיסון.
המסקנה: יש מה לשפר ברפואה, אבל חיסונים, אנא, הם דבר מבורך...
המון אושר ובריאות!
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
