חייבת להתייעץ איתכן.
האמצעי פטפטן בלתי נלאה בכיתה. לא משנה לאן מעבירים אותו, מפטפט. בשנים הראשונות בבית הספר, המורים התייחסו לזה בעדינות יש לומר כי הוא כל כך מקסים, חמוד, עוזר ובפירוש ילד טוב.
אבל...בשנה שעברה בכיתה ד' זה החמיר והתחיל להפריע לילדים סביבו וכמובן גם למורים. השנה אני כבר מקבלת טלפונים מהמורים והמחנכת מדווחת שיש לו ירידה גדולה במוטיבציה, זז כל הזמן על הכיסא, מנסה למצוא תירוצים לצאת מהכיתה, ממש הליצן הכיתתי. מגיע לפעמים בלי שיעורים (ואני בודקת. פשוט לא כותב אותם לפעמים ואז אין לי דרך לדעת).
ללמוד למבחנים נהיה סיוט. מילד שלומד חצי שעה ומציא 90 בלי להתאמץ, לא בא לו ללמוד בלעדיי. היום למשל קבעתי לו שיעור פרטי במתמטיקה כהכנה למבחן ענקי והוא לא מוכן ללכת בשום פנים ואופן. קם בשמחה רבה לבית הספר, אבל מבחינתו מעוניין לשחק טניס כל היום ולקבוע עם חברין. לא מתאמץ בכלל.
המורה התחילה לדבר על אבחון לקשב וריכוז.
אלוהים. יש לי אחד בבית שמאובחן ולוקח ריטלין. השתנה ב180 מעלות לטובה והפך לאחד התלמידים הטובים בכיתתו, כיתה ח'.
אז מה קורה לסנדוויץ' שלי? האם זו קריאה לתשומת לב? האם בשל העובדה שאחיו לוקח ריטלין ומגיע להישגים גם לו בא? הוא זרק על זה משהו שגם הוא רוצה כי יותר קל ללמוד ככה, האם הוא מנסה להצחיק את כולם ולהיות במרכז העניינים? למה הוא לא מפנים את בקשותיי להפסיק ואת בקשות ההורים?
אני מרגישה שאני הולכת לאיבוד איתו. הוא היה תלמיד חרוץ, יש לו זיכרון טוב למדי, היתה לו יכולת למידה מעולה. מה קורה כאן?
יכול להיות שפתאום התחילו קשיים שלא עלינו עליהם קודם וגם לו צריך לעשות אבחון?
מה עושים?
|
תוכן ההודעה:
|
