ארבעה לילות רצופים בקושי ישנתי, שיעול נבחני נוראי שמעיר וחונק. לא זוכרת אפילו מי הדביק את מי - אני את התינוק או התינוק אותי. בצר לי קניתי בבית המרקחת סירופ נגל שיעול על בסיס צמחים כדי למגר את התופעה המטרידה. אם זה בטעם דבש ולימון גם ה*&%$# שלי בטעם דבש ולימון!!! אחרי כל כפית ארורה צעקתי קללה עסיסית וכמעט בכיתי. ואז נזכרתי בכל אותן פעמים שבהם הבנות סירבו לקחת אנטיביוטיקה ואני חשבתי שהן ילדותיות ומתפנקות וכמה גרוע זה כבר יכול להיות... אז זה יכול להיות הכי גרוע!! :-((
התינוק דווקא קיבל את הסירופ טוב ממני. לא אהב את הרעיון של טפטוף ממזרק, אבל כשליקק את הטעם נראה שזה מרגיע אותו והוא לא סבל כמוני.
אז הסירוב לקחת תרופה הוא שלי! אחרי יומיים אני לא מוכנה לסבול את זה יותר. ובפעם הבאה כשילד יסרב לתרופה, אני מבטיחה להיות מבינה יותר :-((
קרה לכן פעם שעד שחוויתן על בשרכן לא הבנתן "על מה המהומה" ואז הצטערתן?
|
תוכן ההודעה:
|
