שלום לכן, אשמח מאד לעזרה, מבעלות ניסיון, ובפרט אם דרורית יכולה להתייחס. יש לי ילדה, היא בכיתה ו', תחילת גיל ההתבגרות. באופן כללי היא ילדה שלא קל לה. על פני השטח היא מקסימה, רגועה, מתוקה. אבל תמיד היו קשיים ריגשיים וחברתיים. לאחרונה הקשיים התגברו, היא החלה לסבול מחרדות שונות, ההתמודדות הפכה להיות יום-יומית והחלטנו לפנות לטיפול פסיכולוגי. כיוון שרצינו את הכי טוב בשבילה ולא ללכת ללא המלצות, הלכנו באופן פרטי לפסיכולוג שהומלץ לנו. מדובר בחמד של בחור, כנראה גם איש מקצוע טוב ("כנראה" אני אומרת בגלל חוסר המקצועיות שלי להעריך). הילדה נקשרה אליו מייד ושמחה מאד ללכת. גם אנחנו נפגשנו איתו כמה פעמים.
היא כבר נפגשת איתו מספר חודשים ואפשר לומר שמצבה השתפר, המצוקה ירדה אם כי כמובן שלא נפתרו כל הבעיות, גם לא ציפיתי לכך.
מראש הוגדר לה שבמפגשים שלה איתו יש לה מקום לדבר על מה שהיא רוצה. במפגשים שלנו (ההורים) איתו אנו מתייעצים, שומעים ממנו על הטיפול שלה וכו'.
המצב כיום הוא שהילדה נפגשת איתו זה מספר חודשים אחת לשבוע. כל פגישה כזו עולה לנו 350 ש"ח, כך שמדובר בעלות של אלפי שקלים! במשך המפגש לפעמים היא מדברת על פחדים שלה, ולפעמים על דברים יומיומיים, מה שמעסיק אותה באותו יום, על חברות, מה היא חלמה בלילה, על התרגילים החדשים של הכלבה וכו', מה שמתחשק לה.
אני מרגישה שזה ממש נחמד שיש לה מישהו כזה אובייקטיבי וחיצוני שמקשיב לה רוב קשב, וכו'. אבל לא נראה לי סביר לשלם עבור זה סכומים מטורפים כאלה. האם זה הגיוני? כך נראה טיפול פסיכולוגי בילדה? האם זה סביר היה מבחינתי לצפות שטיפול כזה ייתן לנו ולה כלים להתמודדות ושתהייה לטיפול תקופה קצובה עם תהליך שיש בו אבני דרך, התחלה אמצע וסוף? אני באמת מנסה להבין את העניין, ולצערי מהפסיכולוג עצמו עדיין לא הצלחתי להבין. אשמח מאד למי שיכולה להאיר את עיניי. המון תודה מראש.
|
תוכן ההודעה:
|
