פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

2/3/2013 22:31 תיתי רופאת שיניים מאת: מאחורי המקדח- יומן שבועי כותרת: הרבה זמן לא כתבתי. הנה אחת מהסיבות. הסיפור של הטיול הכי הזוי והכי מחורבן שהיה לי בחיים הכרתי אישה מדהימה (ואם היא קוראת, אז ל'כפת לי! זה מה שאני חושבת עליה וזהו). התחברנו, והיא הזמינה אותנו להצטרף לחבר'ה שלה, שאירגנו טיול שווה במכתש הקטן. כל אחד לקח על עצמו חלק מהארוחה שבסוף הטיול (להלן העוגות (במלעיל) והוספנו סלט פירות. טיול הכי בטיחותי והכי תיקני. באור, המון מים, אוכל, עם מדריך, נעלי הליכה. הכל! רק שבשביל היו חצצקאלאך קטנטנים, וגם אנוכי וגם הבת, מצאנו את עצמינו נחבטות בקרקע. זה כלום! שאלתי את בעלי שיחיה, אם הכל בסדר. הוא אמר "כן!" ואז חליק- וגם הוא מצא עצמו על הקרקע. בקטנה! רק שהרגל לא רצתה לחזור לזוית סבירה. צלצלנו למד"א, שהזעיקו את יחידת החילוץ. שאר הקבוצה, לקחו את הבת (שבכלל לא ראתה את המתרחש) והמשיכו בדרך, ואנחנו נשארנו לשבת שעות בשביל, ונראינו די משונים- זוג יושב באמצע הדרך וצופה בנוף... ראינו את שאר החבר'ה פוסעים להם מעדנות, וחיכינו המון המון זמן, כי יחידת החילוץ היתה צריכה ללכת אלינו! הגיעו מסוקסים, מיוזעים ומתנשמים מאד. גזרו לבעל את הגרב (אוי ויי, א- ברוך?) הגיע דוקטור מיחידת החילוץ, שהפרענו את רכיבת האופניים השבתית שלו. קבע שיש שבר בקרסול. כולם היו כל כך נעימים ונחמדים! סיטואציה מאד מביכה, למרות שלא היינו הטמבלים שיצאו למדבר בלי מים, או החליטו לעשות סנפלינג בעזרת חבל הכביסה הישן של סבתא. סתם גליץ' טועה ומיקרי. הדוקטור החליט על פינוי במסוק, שכן השביל כאמור, מהסוג המתגלץ', ואי אפשר לא לטלטל אלונקה או סתם ליפול איתה. חיכינו עוד. אני ירדתי למכתש עם איש חילוץ. נפלתי איזה 10 פעמים בדרך, כי התעקשתי לסחוב את התיק של בן הזוג, שהיה כמו כלום 8-9 קילו. זה משקל רציני עבורי וגם ברכי כבר פקו ממאורעות היום. החלטתי לרדת את שארית הדרך על התחת! החילוצניק היה משועשע, עד שנפל... ביקשתי שיזהר, כי את מי נזמין? את יחידת חילוץ אילת? הגיע מסוק עם מסוקסי 669, שהקפידו לטוס לפי הוראות החילוצניק, שהוא גם פקח של רשות שמורות הטבע, לא ליד קן נשרים. ירדו מסוקסים, העפילו במעלה לעבר הבעל השבור ושאר החילוצניקים. קבעו שאכן, מוצדק. המסוק ממש העיף אותי, ואם הפקח לא היה תופס אותי באויר, הייתי פשוט מגיעה הביתה במעוף. בעל הקרסול ו669 התנדנדו באויר כמו יו-יו. היה נורא לראות. הוא אומר, שהכבל שלהם דקיק! בתחילה, לא הסכימו להטיס גם אותי, שכן נורא צפוף במסוק, אבל ראש צוות החילוץ הבטיח שאני לא תופסת הרבה מקום... וגם איך בדיוק אגיע? אלך בחושך עם החילוצניקים שעות? ואז? ככה ירד שוב המסוק, יצא חייל גיבור סופר מסוקס, אגב כולם עם אטמי אזניים בשל הרעש הנורא של המסוק, מדברים בסימנים. (גם לנו נתנו). נתן לי יד ולקח אותי למסוק כמו תינוקת. עלינו למסוק. אין שם כיסאות. כולם על הרצפה,ואלונקה עם הבעל. מסוקס אחר סימן לי לפחות להנות מהדרך ולהביט בנוף המדהיםפ של המכתש, ושל הנגב ושל באר שבע. וככה, ירדנו למנחת. ה669-אים באו איתנו לחדר הטראומה. הדוקטור ניסה להחביא אותי שאכנס איתם, אבל לא הלך. האחיות לא נתנו. אז הדוקטור ארז יבורך שמו, שמר לי על ה"רכוש". היו באמת מקסימים בסורוקה. אשקרה מקסימים! בהדסה אין סטאנדרט כזה של טיפול מידי, חיוך. כל הזמן באו לשאול אם צריך עזרה. באה עובדת סוציאלית לשאול אם צריך להודיע למישהו. נסחבתי עם שני תרמילים, ואחיות עזרו לי להוביל את המיטה לצילומים. ד"ר לב, שאכן לב רחב לו, קיבע את הרגל בגבס, ואני הייתי הסייעת. אני החזקתי כמו שסידר, והוא גיבס. (זה כבר לא כאב, כי הוא אילחש). נעשה צילום, וד"ר לב פסק, שצריך ניתוח. השבר מסובך. קראנו לשני הבנים, שבאו עם האוטו, ונסענו להדסה, פשוט כי קרוב הביתה. הבת נשארה אצל חברתי האהובה. העוגות נאכלו בלי שטעמנו, ומבלי שיכולנו לכבד את קובץ האנשים הטובים והנחמדים שפגשנו. וזהו! ועכשיו יש בעל מאושפז במחלקה האורולוגית (כן!) עם קרסול שבור ומגובס, מחכה שהנפיחות תרד וסוף סוף אולי לא יהיה חסר לו בורג. פורסם לראשונה ב"תפוז". ויש המשך, אם תרצו. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 3/3/2013  22:1 תיתי! איזו הרפתקה מפוקפקת.. - תו 4/3/2013  18:34 וואו. איזה סיפור! את לא יכולה דברים פשוטים, הא?! רפואה שלמה לבעל (ל"ת) - ניה 4/3/2013  22:42 אכן כן. לא מומלץ! למרות המסוקסים השוים. (ל"ת) - תיתי רופאת שיניים 5/3/2013  5:22 רוצים המשך - Me 5/3/2013  8:30 וואו. החלמה מהירה. וכן וברור שרוצים המשך :-) - Maia 5/3/2013  12:10 למען האמת? דיברנו איתם בטלפון והודנו מכל הלב. עדיין לא בכתב. - תיתי רופאת שיניים 5/3/2013  14:43 רפואה שלמה!! אז היה כיף במסוק? ;-)\ (ל"ת) - דפלול 5/3/2013  16:49 ברור שהיה כיףבמסוק! - תיתי רופאת שיניים 5/3/2013  22:54 וואו תיתי - איזו חוויה. - גלה 9/3/2013  21:3 גלה, תודה רבה!! (ל"ת) - תיתי רופאת שיניים

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש