כותבת פה לא מעט, אבל היום מרגישה צורך קצת להתחבא...
בני בן ה-11, ילד חכם וסקרן מאוד, מתעניין בהמון תחומים.
מאז ומעולם היו לו קשיי התארגנות, מאבד הרבה, שוכח, מתבלבל. תמיד ייחסנו את זה לאיזה ריחוף מסויים.
עד השנה (כיתה ה') הוא היה תלמיד מצטיין ובלי מאמץ. אי שם לקראת סוף השנה שעברה התחלנו להרגיש שהוא משקיע יותר מאמצים, אבל מצליח הרבה פחות. עברתי על מבדקים ומבחנים שבהם פחות הצליח, ושמתי לב שהטעויות שלו ברובן הן על בסיס של חוסר תשומת לב ופחות הבנה. בזמן הכנת שיעורי הבית לפעמים הוא עובד מאוד בשקט ובריכוז ולפעמים יותר קשה. בקיצור, לא מובהק.
אז איפה השאלה בעצם?
על פניו די מתבקש לגשת איתו לאיבחון. הקושי שלי הוא שאני מרגישה שהיד כל כך קלה על ההדק בכל מה שקשור באיבחונים האלו, ואני מודה שקצת איבדתי אמון במערכת הזו.
האם מישהי, למשל, הגיעה לאיבחון עם אחד מילדיה וקיבלה תשובה שהכל בסדר? לתחושתי, כל מי שנכנס לחדר המאבחנת, אין סיכוי שייצא עם תשובה אחרת מאשר ADD...
אשמח לשמוע מנסיונכן.
אגב, גם למורה אין תשובות מוחלטות.
|
תוכן ההודעה:
|
