פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

28/5/2014 11:19 אחת מפה מאת: מקווה שאמהות הותיקות עדיין פה ושואלת על דכאון..... כותרת: אחרי שנים שחשבתי שאני עצלנית וכפוית טובה, מתחילה להפנים שאני בדיכאון. כמה כמה שנים. מדי פעם יש תקופה טובה, אבל בדרך כלל אין לי שמחה. אין לי כוח. עושה את המינימום האפשרי. going through the motions. ליבידו יש. כוח אין. משעת הבוקר, רק מחכה שהילדים ילכו לישון. אני אוהבת אותם ומתגעגעת אליהם כשאנחנו לא יחד, אבל שעה אחרי שחוזרים הביתה עובר לי. אני בסטרס להספיק דברים ולתקתק את המשימות המעטות שאני חייבת לעשות, לא מעבר. אין לי כוחות לכלום, אני עושה את המינימום ההכרחי גם בעבודה, מתקלחת פעם בשבוע, מכינה אוכל כמו אוטומט, לא מסוגלת לעשות כמה דברים במקביל (בניגוד לעבר). כשהם נרדמים במקום ללכת לישון, אני רואה טלוויזיה עד לשעות הקטנות של הלילה. בטוחה שחסר לי קצת ברזל, אבל הייתי אנמית בעבר - זה לא זה. לא רוצה ללכת ולדבר על עצמי אצל פסיכיאטר\פסיכולוג. הבנתי שרופאי משפחה גם יכולים לתת תרופות, אבל קוראת את רשימת תופעות הלוואי - למשל ישנוניות, וזה בדיוק מה שאני לא צריכה. ניסיתי תטא הילינג, לא בשבילי. יש לי סיבות להיות בדכאון - אני בודדה (יש לי חברות ומשפחה, אנחנו נפגשים אבל אני מרגישה לבד), ובעלי לא מפרגן לי בשיט (את מנקה מדהים ואת מחרמנת אותי, זה הרפראוטר). אם אני אומרת לעצמי אוף איזו אמא רעה אני, הוא לא יגיד לי "לא נכון פשוט פישלת לא נורא". אני מרגישה לבד ושכולם רוצים ממני משהו. אתמול פתחתי את הלב והוא אמר "אז קחי בחורה שתעזור לך עם הילדים בערב". בקיצור ממנו לא תגיע הישועה. אני רוצה כדור. כדור שיעיר אותי, אני לא יכולה להתמודד עם הבעיות שלי ככה. הכל נראה שחור. אני רוצה כדור שיתן לי שקט. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 28/5/2014  20:51 בטוחה שיש מה לעשות - תו 29/5/2014  10:24 כדור שעוזר - שלי 10/6/2014  14:1 כמה דברים - ותיקה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש