|
12/5/2002 9:40
|
לילי
|
מאת:
|
הרהורים על מה אסור ומה מותר
|
כותרת:
|
עוד בהיותי בהריון ידעתי בדיוק איך אנהג עם בתי. מגלישה בפורום הזה וקריאת כתבות וכו'. לא אושיב אותה עד שלא תדע לשבת לבד. לא אעמיד אותה חלילה עד שלא תעמוד לבד יציב על כל הרגל כי אסור היא לא תאכל מוצקים לפני גיל חצי שנה לא אוסיף מלח לאוכל... עד מהרה גיליתי שתאוריה לחוד ומציאות לחוד הרבה מאד זמן לפני שידעה לשבת בלי תמיכה כבר לא היה מה לדבר על הישענות אחורה. היא רצתה רק לשבת (אצלינו בידיים, הכוונה). אז החזקתי אותה ישובה זקוף ובראש המחשבות אסור? מותר? איזה נזק אני עושה לה? הרבה זמן לפני שידעה להעמד לבד היא רצתה לעמוד. מה זאת אומרת רצתה? בכל פעם בהורדתה מהידיים שלנו לריצפה הרגליים נמתחו ודחפו את הריצפה. בשכיבה על הריצפה היא מקטרת. בעמידה עם השענות על רהיט היא מאושרת. אז מה עושים? הרי אסור אסור אסור האינסטינקטים שלי אומרים לעשות מה שטוב ונוח לה (אגב כך גם חושב הרופא שלה). אבל מה עם המחקרים?
עכשיו הילדה עוד לא זוחלת (רק על הגחון ואחורה) אבל קמה לבד עם עזרה מהשלבים של המיטה למשל והולכת לאורך הרהיט. כשתומכים בה בידיים, הרגליים שלה רצות. היא לא רוצה לשבת בסל-קל ולא רוצה להיות על הריצפה היא רוצה ללכת.
אתמול סבתה קנתה לה הליכון כזה עם החורים ברגליים. תחילה התנגדתי, אני יודעת שאסור. אח"כ חשבתי שאם זה רק בבית של הסבים אולי זה לא נורא כל כך. אבל הילדה פשוט מאושרת את שלושת הילדים שלהם (כלומר בעלי ושני אחיו) הם גידלו עם הליכון כזה והיום הם אנשים גדולים ובריאים למיטב ידיעתי. פעם לא היו כל המחקרים והכל היה מותר. דורות שלמים גדלו בלי שההורים ידעו שאסור. ואני רוצה לשאול על מה מסתמכים המחקרים? מה קרה לילדים שהוריהם השתמשו בהליכון והיום הם מבוגרים? מה קרה לילדים שהושיבו אותם בכיסא לפני שידעו לשבת?
אולי כל מה שכתבתי כאן נשמע כמו החווית דעה אך זה לא כך. סימני השאלה שלי הם אמיתיים. אני באמת רוצה לעשות מה שהכי טוב לילדה שלי.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|