מה קורה פה? כשהוא נולד הוא בקושי אכל, ועשיו, שבועיים אחרי אני מוצאת את עצמי עם עיניים חצי עצומות,רצה בין הנקה ,הכביסה (המכונת כביסה עובדת נון סטופ!) בזמנים בין ההנקות הוא די ערני ולא מסתפק במובייל הנפלא שקיבל (ממי? אין לי מושג , יש תנועה של אנשים עם פרצוף מוכר הביתה, אבל אני לא זוכרת את השמות שלהם, מתי באו ואיך הם ידעו שילדתי..) הוא דורש תשומת לב מלאה ,ואני מוצאת את עצמי זוללת בהנאה מרובה "מנה חמה" שמשארה מהמילואים של בעלי בעוד אני מנענעת אותו ושרה לו שירים.
יש לי זכרונות מטושטשים מכל המיקס הזה... לא זוכרת מתי זה היה , אבל המוח שלי הוא תערובת של קקי צהוב, שפריצים של פיפי לכל עבר, חלב מטפטף. הזמן מהלידה עד עכשיו נראה כמו יום ארוך אחד........
עכשיו הוא על הכתף השמאלית שלי, מסתכל בעניין רב לעבר הלא נודע. אחרי כמה דקות הוא משתעמם, ואז אנחנו נלך.
מה קורה פה? אני כבר לא זוכרת למה אני לא נותנת לו מוצץ. איך יכול להיות שהוא רעב אחרי שעה-שעה וחצי? למה הוא בוכה? הרי הוא יכול לישון מתי שבא לו.....
תסבירו לי מה לעשות!
|
תוכן ההודעה:
|