13/7/2002 14:46
|
לירון
|
מאת:
|
נסיכה חדשה הגיעה לעולם- ושמה טליה
|
כותרת:
|
לא, זה לא היה כמו שחלמתי. בחלום שלי אני רוקדת לי עם הצירים, בשדה פתוח מלא פרחים, שרה ורוקדת שעות, ומחבקת את כל העולם. אבל לא. את בחרת אחרת.
עשיתי הרבה כדי להפוך אותך. אני לא אגיד הכל, כי למילה "הכל" אין גבול, ובשבוע 39, הייתי חייבת לשים לעצמי את "הגבול" הזה כדי שלא אשתגע. את בחרת להיות עם הראש למעלה. כמו שנירה אמרה לי- קרוב יותר ללב שלי. וטוב היה לי עם הפרוש הזה.
יום ראשון. ה-7.7, 7:00 בבוקר- אנחנו מגיעים לבית החולים. כל הלילה לא ישנתי. מחבקת את הבטן ובוכה. מפחדת. 11:00 בבוקר, נכנסים לחדר ניתוח. מגיעה מרדימה מדהימה, שכל הזמן רק מלטפת אותי ומרגיעה. גם כשאני מקיאה. איילי שלי מגיע לחדר ניתוח ונמצא לידי. מלטף אותי ומנשק. 11:35- את יוצאת לאוויר העולם. אני צלובה כמו ישו לשולחן הניתוחים, ורק שומעת אותך. שומעת ובוכה. נותנים לי לראות אותך לדקה. אני שולחת נשיקות באויר, ואז מוציאים אותך. אייל יוצא איתך. הוא לא זז ממך אפילו לא לדקה כל זמן שהותי בחדר התאוששות.
הזמן לא עובר. אני בכוח מזיזה את הרגלים. מעבירים אותי לחדר שלי. איפה את?
את באה אלי- יפה מתוקה שלי. לא ככה רציתי לחבק אותי בפעם הראשונה. אבל את, את יודעת, רצית להיות קרובה יותר ללב של אמא. אני מניקה אותך. התחושה מדהימה.
אני אוהבת אותך טליה שלי. אני אוהבת את כל העולם.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|