בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

המין

פרק מתוך הספר 'אמנות הלידה' בהוצאת 'גל'

 גרסת הדפסה   
 
מאת: רותי קרני הורוביץ

לימדו אותנו, שמין נועד למטרות רבייה. כרגיל, ממש מאחורי המילים, שהן אמת, מסתתרת עוד אמת אחת לפחות. הרבייה יכולה להיות כמותית, כמה פרטים בתוך גזע, אולם היא יכולה להיות איכותית, כזו שאינה מחייבת כמה פרטים. כשאת גדלה והופכת לרב-ממדית, את נעשית ריבונית ליותר ויותר עולמות, שבהם את מתקיימת. אם קיבלת את תקפותה של מחשבתך, הרי שאת מתקיימת לפחות במספר הממדים, שבהם את חושבת.
המין, כפי שהוא נתפש בדרך-כלל, מתחיל בהתקרבות, ומשם מורים לו חִצי הדרך המקובלים להמשיך אל החדירה, ומשם בדרך זו או אחרת אל קו הגמר. מין שמערב חדירה הוא זה שהביא אותך, קרוב לוודאי, למצב של היריון, מה שמחזק מאוד את צידוקיו להיות הדבר הבלעדי. הבעיה היא, שבמין עם חדירה מתקיימת הנצחה חד-משמעית של חלקיות האיחוד שבין שני בני הזוג. למעשה, החדירה מקבעת את אי-התאפשרותה של השלמות החדשה, שבני הזוג אמורים ליצור ביניהם. במילים אחרות, אם נקבל את ההגדרה, שהשלם מכיל תמיד שני חלקים מנוגדים, הרי שמין המערֵב חדירה מציג חיבור חלקי, שהיפוכו הוא נתק חלקי. שלם המציג אי-חדירה מלאה מציג גם את היפוכו, שהוא חיבור מושלם.
כשאת הופכת לאם בממד הארצי, את מקיימת את חוק החיבור החלקי ומעודדת את המשך ריבוי המין כפרטים ואת תקפותו של החוק. מסיבה זו, בין השאר, שקלי היטב, אם יש לך רצון כן ואמיתי להרות פעם נוספת. מכל מקום, במקביל למופעייך על בימת ממד החיבור החלקי, חשבי אם את יכולה להיזכר בחיבור מהסוג השני. אין מניעה שתשחקי בשני ממדים לפחות ותופיעי על שתי הבמות.


לעיון בפרקים נוספים מהספר 'אמנות הלידה'

 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
 


 


 

 

 
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש