לידה וכאב
הלידה היא תהליך מכאיב עבור רוב הנשים. הכאב הולך ומתגבר עם ההתקדמות בפתיחה ובעוצמת צירי הלידה.
מהו כאב?
תחושת הכאב מלווה אותנו מיד עם צאתנו מהרחם וייתכן שאף קודם לכן. הכאב הוא צורך קיומי, שנועד להגן עלינו, לדוגמא: במקרה שנקענו את רגלנו, הכאב ימנע מאיתנו ללכת על הרגל הפגועה ולהחמיר את המצב, כך גם אם נגענו בדבר חם מאוד, הכאב ימנע מאיתנו להמשיך ולגעת בדבר, כדי להפסיק את החשיפה אליו.
הכאב הוא אות אזעקה שמשגר אלינו גופנו באמצעות המוח - מחוש גופני המתריע על סכנה לגוף, והכרוך בצער ובסבל. את הכאב מרגיש כל אדם בצורה שונה, מכיוון שהכאב הוא תחושה אישית.
מסלול הכאב
למרות שאנו מרגישים את הכאב במקומות שונים בגופנו (יד, רגל), נעשה התרגום של התחושה במוח - במערכת העצבים. תחושת הכאב עוברת אל מערכת העצבים בעיקר מעור ושרירי השלד ומאיברים פנימיים כמו המעיים.
ככל שהדרך העצבית למוח קצרה יותר, כך הכאב יהיה גדול יותר. תחושת הכאב נקלטת ע"י עצב הקפי. הכאב עובר בתוך עצב זה לחוט השדרה ומשם למוח. המוח מעריך את התחושה שנקלטה. חסימות במסלול גורמות להפסקת הכאב. הכאב מבוטא, תחושתית, בצורות שונות: תחושת צריבה, דקירה, מועקה, כאב פועם, כאב עמום, כאב חד ועוד.
הכאב בלידה
הכאב בלידה הוא כאב דינמי, כלומר, משתנה עם הזמן.
בתחילת הלידה, בשלב הראשון, הכאבים מתרכזים בעיקר באזור הרחם, והם כאבים מפושטים (לא ממוקדים במקום מסוים).
לקראת סוף הלידה, הכאב חד ומרוכז יותר באזור הבטן התחתונה.
האיברים בהם מתרכז מירב הכאב הם הרחם וצוואר הרחם (בעיקר בשלב הראשון של הלידה) והלידן והחיץ (בשלב מתקדם יותר של הלידה).
עוצמת הכאב נמצאת ביחס ישר לפתיחת צוואר הרחם.
הכאב בלידה מבוטא ע"י הצירים הגורמים להתכווצות הרחם, וההתכווצות מביאה לדחיקת העובר דרך תעלת הלידה לאוויר העולם.
מנגנון הכאב
בגופנו ישנם סוגים שונים של עצבים (עצבים שאחראים על תחושה של חום, קור, מגע וכאב).
מבחינת הכאב ניתן להבדיל בין שני סוגי סיבים:
*סיבים דקים מסוג C , שהם סיבים דקים וחסרי מיאלין (חומר שעוטף את העצב), והם אחראיים על הכאב החד. מהירות הולכת סיגנל הכאב בעצבים אלה היא איטית מאוד.
*סיבים עבים מסוג A1, שהם סיבים עטופים מיאלין, ומהירות הולכת סיגנל הכאב בעצבים אלה הוא מהיר יותר. הם אחראיים לכאב המפושט יותר (כאב שקשה להגדיר בוודאות את מקורו).
כל איבר בגוף האנושי עטוף ברשת של עצבים דקים שהולכת ומתרכזת לכיוון אזור ספציפי בחוט השדרה, ומשם מועברת למוח.
ניתן להגדיר את המונח "דרמטומה" או "סיגמנט", שהוא חבילת סיבי עצבים האחראיים לעיצבוב איבר מסויים.
באירוע הלידה, נתמקד ב שני דרמטומות עיקריות:
1) ה- HIPOGASTRIC NERVE שמעצבב את הרחם וצוואר הרחם, ומצוי כ-7.5 ס"מ מתחת לעצם השכם (בגב).
2) ה- PADENDAL NERVE שמעצבב את הלדן והחייץ, נמצא כ-2.5 ס"מ מעל הגומה שבבסיס עמוד השדרה.
שני סוגי העצבים הללו, נמצאים משני צידי עמוד השדרה כאשר הרווח בין ה¬- HIPOGASTRIC NERVE הוא 5 ס"מ, ואילו הרווח משני צידי עמוד השדרה של ה- PADENDAL NERVE הוא 10 ס"מ. מכשיר הטנס פועל במהלך הלידה על שני סוגי העצבים הללו.
מהו ה"טנס"?
הטנס הוא מכשיר אלקטרוני, הפועל ע"י העברת סיגנלים חשמליים זעירים למוח באמצעות אלקטרודות המודבקות לגוף, ודרך מערכת העצבים.
הטנס מנצל את העובדה שמהירות ההולכה של העצבים הדקים קטנה מאוד ביחס לעצבים העבים.
מכשיר הטנס הראשון פותח בשנת 1965 , בעקבות פרסום `תיאורית השער` שנכתבה ע"י החוקרים נלזק וואל, שבו הטנס גורם לחסימה זמנית של ההולכה של הסיבים הדקים, ובכך מונע את הכאב החד.
תופעת החסימה ברמת שער, מוכחת גם בדוגמאות פשוטות מאוד, לדוגמא: כשמקבלים מכה בראש או דקירה באצבע, מגע ושיפשוף המקום גורם להקלה בכאב, ולמעשה הפעולה שנעשתה היא חסימה זמנית של הולכת העצבים הדקים.
ניתן לדמיין את העצבים הדקים כקו טלפון, ואת המוח כטלפון.
הטנס, מפעיל את העצבים הדקים בגירוי שהוא משגר, ובכך מונע מהכאב האמיתי לעבור באותו עצב, כמו שלא ניתן לשוחח שתי שיחות טלפון על אותו קו.
פרסומה של התיאוריה, אפשר פיתוח של סוגים שונים של מכשירים בעוצמות, בתדרים ובאורכי גל שונים, שמתאימים לסוגים שונים של כאב.
בנוסף, התברר שהטנס לא רק שמבצע חסימה זמנית של הכאב, אלא אף גורם לשחרור אנדרופינים שהם משככי כאב טבעיים, שהגוף מפרישם באופן רגיל בעת כאב.
בשימוש ב"טנס", כמות האנדרופינים שהגוף מייצר, גדולה בהרבה, ובכך הטנס גורם לשיכוך כאבים באופן טבעי.
על-מנת ליהנות בצורה הטובה ביותר מה"טנס", חשוב להקפיד ולהניח את האלקטרודות על הדרמטומות המעצבבים את אותו איבר שאנו רוצים לשכך את כאביו.
הבסיס לשיטת העבודה של מכשירי הטנס
1. חסימה זמנית ברמת בקרת שער לעצבים הדקים מסוג C חסרי המיאילין המעבירים את תחושת הכאב החד
2. שחרור מוגבר של אנדרופינים
לכל פעולה מהנ"ל דרושים תדרים ואורכי גל שונים. אורכי הגל והתדרים מותאמים לגירוי אופטימאלי של העצב הן מבחינת פוטנציאל הפעולה והן מבחינת התקופה הרפרקטורית של העצב.
מנגנון הפעולה של מכשירי הטנס
המכשיר פועל ע"י שליחה של פולסים אלקטרוניים קטנטנים אל קצוות העצבים הנמצאים בעור ובאיברים הפנימיים, והמעבירים למוח תחושות שונות, ביניהן תחושת הכאב. הפולסים הללו גורמים לחסימה של מסר הכאב החד ומונעים ממנו מלהגיע למוח.
חשמליים שמשדר הטנס את הגוף לשחרר משככי כאב טבעיים הנקראים אנדורפינים. האותות האלקטרוניים מועברים מהמכשיר דרך 4 אלקטרודות המוצמדות אל הגב, והמחוברות למכשיר ע"י חוטים.
המכשיר מסוגל להעביר מספר סוגים של גירויים, הפועלים על הכאב בדרכים שונות.
גירוי burst (פולסים רתמיים) הגורמים לשחרור אנדרופינים בין הצירים.
גירוי continuous (קבוע)- לחסימת המעבר של מסר הכאב מלהגיע למוח בזמן הצירים.
גירוי ram out put לצירים אינטנסיביים יותר.
על מנת לקבל מקסימום אפקט יש להשתמש בTENS מוקדם ככל האפשר עם תחילת הצירים.
זאת, משום שלוקח עד 45 דקות לאנדרופינים להגיע לרמה מספקת.
כמו כן יהיה קל יותר להתמודד בהתחלה עם הצירים הראשונים החלשים יותר.
כמובן, לא תמיד ניתן לדעת בוודאות האם הצירים שבהם אשה חשה הם אכן תחילתה של לידה.
נשים רבות חוות צירים מדומים, אך אין זה משנה מבחינת יעילות השימוש במכשיר בזמן אמת כיוון שהאלקטרודות הינן רב פעמיות וניתן להסירן במקרה ואין מדובר בלידה.
הטנס אינו מעכב לידה ואינו מזיק לא לאם ולא לעובר היות והוא משפיע רק על העצבים התחושתיים המעבירים כאב ותחושות כמו מגע., וניתן להשתמש בו כמעט בכל צורה:
במקום משככי כאבים, ביחד עם משככי כאבים, עד קבלת אפידורל ואפילו עם טכניקות נשימה, מדיטציה ועיסויים. היולדת יכולה להיות ניידת (מה שמעודד זירוז לידה)עובדה שבד"כ מזרזת את תהליך הלידה , ואינו מגביל בבחירת תנוחת הלידה.
ישנן נשים שיהנו ממנו בשלב הראשון של הלידה ולאחר מכן יעברו לאפידורל, אך מכיוון שהגוף ייצר כמויות גדולות של אנדרופינים, המכשיר ממשיך להשפיע לזמן מה גם לאחר ההתנתקות ממנו ועד תחילת השפעתו של האפידורל, כך שגם אם היולדת תרצה להשתמש במשככים בנוסף אליו כמו פטידין – סביר ששימוש במכשיר עשוי להקטין את מינון משככי הכאבים, ולדחות את תחילת מועד קבלתם, ובכך את המנה שנספגת אל הגוף.
במה שונה ה- MATERNITY UNIT ממכשיר TENSרגיל?
ה- MATERNITY UNIT הוא פיתוח מתקדם יותר של ה- TENS. בניגוד למכשירים מהדור הישן,
הוא מותאם בדיוק לאופיו הדינמי של תהליך הלידה, ועוצמת הגירוי בו מתחלקת בין האלקטרודות בהתאם לשלב של הלידה בו מצויה היולדת. זאת, מאחר וכידוע הכאב בלידה אינו קבוע במיקומו, בעוצמתו ובתדירותו, אלא משתנה מזמן לזמן בהתאם לתהליך – החל בצירי הפתיחה הראשונים וכלה בצירי הלחץ, ואף לאחר הלידה - בעת כיווץ הרחם לגודל אשכולית.
בשלב הראשון של הלידה מתרכז הכאב יותר בבטן ובגב. הגירוי בשלב הלידה הראשון גבוה יותר באלקטרודות העליונות כדי להקל בעיקר על כאבי הצירים ברחם, ובשלב השלישי גבוה יותר באלקטרודות התחתונות כדי להקל על הכאבים באזור החיץ והלדן. כמו כן בנויים התדרים ואורכי הגל של המכשיר במתכונת קבועה מראש ולא ניתנת לשינוי. מה שנתון לשליטת היולדת הוא כיוון עוצמת הפולסים, שניתנת לשינוי, וכן תדירות הפולסים לתכופים יותר או פחות בהתאם לצורך, וזאת בלחיצת כפתור.
ככל שהלידה מתקדמת הולך מיקום הכאב ויורד כלפי מטה.
כך גם ה- MATERNITY UNITמחלק את הפולסים שלו בין האלקטרודות בהתאם.
בהתחלה היולדת חשה יותר את השפעת אלקטרודות העליונות ובהדרגה משתנה תחושה זו עד שעיקר הפולסים משפיעים באלקטרודות התחתונות.
חסרונות המכשיר:
מידת יעילות אינדיבידואלית
לא ניתן לקבל אותו בבתי החולים ויש לשכור אותו לפני הלידה .
תשובות לשאלות נפוצות
(ש=שאלה, ת=תשובה).
ש: מדוע ה"טנס" היא שיטה עדיפה לשיכוך כאבים בלידה?
ת: " הטנס היא שיטה מועדפת מכיוון שאין לה שום תופעות לוואי. "
ש: האם ה"טנס" מתאים לכל אישה הרה?
ת: "השיטה, למעשה, יעילה לכל הנשים, בין אם הן רוצות ללדת בעזרת אפידורל ובין אם לא, וזאת מכיוון שגם אם אישה מחליטה ללדת עם אפידורל, היא תוכל לקבלו בתנאי שמצבה הרפואי מאפשר זאת ורק לאחר פתיחה של 3-5 ס"מ במחיקת צוואר מלאה, ולאחר קבלת ליטר נוזלים. ההגעה למצב זה יכולה לקחת לפעמים בין 10 ל- 12 שעות, ואין שום סיבה שבזמן זה האישה לא תוכל להתחבר ל"טנס", ולהקל על הכאב."
ש: אם כך, בשביל מה בכלל צריך אפידורל?
ת:" אפידורל נותן הרדמה מלאה למקום, והאישה לא חשה בכלל כאב. לעומת זאת, ה"טנס" אינו מרדים הרדמה מלאה את המקום, אלא רק מקטין את הכאב עד לסף נסבל. נשים שלא רוצות כלל לסבול כאבים בלידה, בד"כ , יעדיפו ללדת עם אפידורל, ולעומתן, נשים שאינן יכולות לקבל אפידורל ולאלה שרוצות ללדת לידה טבעית- הטנס יכול להוות לעזר רב עד תום הלידה."
ש: באיזה שלב בלידה מתחברים למכשיר?
ת: "חשוב שהיולדת תגיע לבית החולים כשהיא מחוברת לטנס עוד מהבית, וכך היא תהיה נינוחה ככל שניתן ושיכוך הכאב יהיה אפקטיבי יותר עבורה מאשר עבור יולדת שמתחברת לטנס בשלב שהכאבים חזקים והצירים תכופים מאוד. אחד הפרמטרים להצלחת הטיפול הוא התחברות למכשיר ממש בתחילת הצירים, כי יש איזשהו פרק זמן שעובר עד להשגת האפקטיביות המירבית שלו."
ש: מה היתרון של שיטת הטנס על שיטות אחרות?
ת: "היתרון של הטנס על שיטות אחרות הוא שהטנס הוא מכשיר בטוח לשימוש, אינו משפיע על העובר ואינו חודרני, הוא נייד, ומאפשר לאישה לנוע תוך כדי חיבור אליו, ואין לו תופעות לוואי ידועות"
ש: אם כך, למה השיטה פחות נפוצה מהשיטות האחרות?
ת: "הטנס היה ידוע לשימוש בלידה כבר מספר שנים, אך לא היו מכשירים ספציפיים ללידה שאפשרו דינמיות בפעילות שיכוך הכאבים, ורק לפני 4 שנים בערך, אושר לשימוש ה-MATERNITY UNIT באירופה, ובארץ הוא נכנס לשימוש רק לפני מספר חודשים. חברת TENSCARE אנגליה, המתמחה ביצור סוגים שונים של טנסים, עומדת מאחורי המוצר הנ"ל. במגוון מוצריה 7 טנסים שונים למטרות שונות, ומוצר זה, שזוכה לפופולריות גבוהה באירופה, נמצא בתנופת חשיפה עדיין בשוק הישראלי".
היכן ניתן להשיג מכשירי טנס בישראל?
את המטרניטי יוניט ניתן להשיג :בחברת מ.ד.ס פארם בע"מ .הנחה בת חמש עשרה אחוזים תינתן למי שתאמר שהגיעה דרך אתר `אמנות הלידה`. מידע נוסף באתר החברה: www.mdspharm.co.il טלפון: 9577534-09
|
