איך אומרים דולה בעברית

ראיון עם אביבה גרבובסקי-נואה, דולה שגדלה בהררית, העמיקה בלימודי לידה בתרבויות וברפואה אלטרנטיבית, ונאלצת לתמרן בין דלתות שסגורות עדיין בישראל בפני המקצוע התומך ביותר בעולם

לסיווג `דולות` באינדקס לידה

למה לי דולה?, כך הרהרתי לעצמי בדרכי לפגישה עם אביבה גרבובסקי-נואה שהיא דולה במקצועה. בימינו הנאורים, הנורמה המקובלת היא בעל שמצטרף אל אשתו בחדר הלידה –מרטיב שפתיים, מנגב מצח, סוגר את הוילון שמוביל למסדרון, מחזיק את היד, ועוד כהנה וכהנה פקודות שנוחתות עליו, כשהיולדת משוכנעת שזה בדיוק הדבר שיעשה לה טוב עכשיו. כמובן שטוב לא נהיה לה מזה, אבל זה כבר סיפור אחר.
אז מי צריך דולה?
עבור מי שעדיין לא עוקבת, אציין שדולה הוא מונח ביוונית שבא לציין אשה שמלווה אשה בתהליך לידה, ובעברית קלה - תומכת לידה. מקצוע עתיק כמניין הדורות, אלא שמאז שלידה הפכה לפרוצדורה רפואית, בניגוד ללידה הביתית שהיתה נהוגה עד למאה הנוכחית, הוא נדחק קצת לשוליים. לאחרונה הוא מתעורר מחדש, עם המהפכה העוברת עלינו בכל הקשור ללידה.
בכל אופן, כשאביבה הגיעה החלטתי שאם לקחת דולה, אז רצוי שתראה כמו אביבה – רכה ועגולה, מישהי שנראית כמו אחת שיכולה לספוג את הקפריזות של יולדת בשיא הציר. אביבה גדלה בהררית, ישוב שתושביו עוסקים במדיטציה. זה מסביר אולי את הגישה שהביאה איתה אל שתי הלידות שלה – גישה אקטיבית של בחירה במהלך לידה טבעי, ועבודה פנימית לקראת הלידה. שתי הלידות זכורות לה כחויה חיובית. עם השנים העמיקה בנושא, למדה ואספה חומר על לידות בתרבויות שונות, ובמקביל השתתפה בקורסים מתחום הרפואה האלטרנטיבית. לבסוף למדה בקורס דולות שנערך במשגב לדך.
"אביבה, למה לי דולה, אם אני יכולה להביא את הבעל, אחות או חברה טובה"?
"ככל שאנחנו חיות בצורה מנותקת יותר מהגוף ומכוחות הטבע, כך אנו מונעות יותר ע"י פחדים לקראת הלידה. ברוב המקרים, אחות או חברה טובה שמצטרפת אלינו לחדר לידה לא תוכל לעזור בצורה יעילה בגלל המעורבות הרגשית והפחדים שלה. חוץ מזה, גם אין לה את הניסיון הרפואי, אנטומי, פיזיולוגי ורגשי שיש לי עם לידות. בעבר כשהלידה התרחשה בבית, נכנסו לחדר היולדת נשים שכבר חוו לידות, וליוו את היולדת בתהליך".
אני מבקשת מאביבה קצת סטטיסטיקות, בשביל הספקניות בינינו שאוהבות "נתונים קשים".
"יש מספר מחקרים בנושא שנעשו ברחבי העולם, רובם מצביעים על השפעות חיוביות לנוכחות של דולה בחדר הלידה. לדוגמא – בקבוצת היולדות שילדו עם דולה רק 54% קיבלו אפידורל, לעומת 66% בקבוצת הביקורת שילדה ללא דולה. 82% בקבוצת היולדות עם דולה הגדירו את הלידה כחויה חיובית, לעומת 67% בקבוצת הביקורת (Kaiser Permanent medical care program, Northern California ). שלושה מחקרים שנערכו במקביל (בטקסס ובגוואטמלה) מציגים תוצאות מרשימות של כ8%- ניתןחים קיסריים בקבוצה שילדה עם דולה לעומת 17% בקבוצת הביקורת. ממחקר דומה שנערך ביוהנסבורג התברר כי נשים שנתמכו ע"י דולה נטו לבחור בהנקה - 51% לעומת 29% בקבוצת הביקורת, וכן היניקו זמן ממושך יותר. אותו מחקר גם מצא שכיחות נמוכה יותר של דכאון שלאחר לידה, ודיווחים על התקשרות מהירה יותר לתינוק בקבוצת הדולה.
זה מתחיל להשמע כמו ניסים ונפלאות, כאילו דולה זה הפתרון לכל צרותינו בחדר לידה, ומי שלא מביאה איתה דולה או שתיים היא פשוט מזוכיסטית או לא נורמלית.
הסקרנות שלי מתחילה להתעורר, "אז איך זה עובד בדיוק" ?
"הקשר הוא עם שני בני הזוג והוא מתחיל בשליש השלישי של ההריון. הפגישה הראשונה היא פגישת הכרות. אני מעודדת את בני הזוג לראיין מספר דולות, ולבדוק אם יש כימיה ואם הם מוכנים להכניס אותי למקום הכי אינטימי שלהם. בפגישה השניה מכינים יחד תוכנית לידה, עם העתק לצוות בביה"ח. העבודה עם כל זוג היא קצת שונה. אני מעדיפה לעבוד עם זוגות שעברו או עוברים קורס הכנה ללידה. הפגישה השניה היא כשמתחילים הצירים, אני נמצאת בקשר טלפוני עם בני הזוג, ומנחה אותם מה לעשות. אני מגיעה אליהם הביתה כשהצירים מתחילים להיות סדירים, ועושה שימוש במספר טכניקות לקידום הלידה – תנועתיות, מים, כדור גדול, הומאופתיה, דימיון מודרך…"
זה נשמע לי כמו עומס גדול של טכניקות, אני מנסה לדמיין את עצמי עם הבטן הענקית, צירים בפול ווליום ועוד באוירה של ביה"ח, מתגלגלת על הכדור הגדול ו…לא! ממש לא נראה לי! אני חוטפת עצבים רק מלדמיין את זה. " מה עם ההתחברות פנימה לתהליך הטבעי"?
"כל דבר בתורו. הכל לאט, יש חושך בחדר, ואני בכלל לא מדברת".
אני מתחילה לשאול את עצמי איזה מקום נשאר לבעל עם הדולה, המיילדת, הרופא, והסטאז`רים שקופצים לראות אם מתנהלת איזו פרוצדורה פיקנטית מבחינה רפואית. אבל אביבה כבר צעד אחד לפני וכאילו שקראה את המחשבות שלי, היא אומרת – "את בטח רוצה לשאול אותי איך מסתדר המשולש הזה עם הבעל ?" אני מהנהנת, ומקבלת את ההסבר הבא – "לא כל בעל רוצה להיות מעורב בלידה, אבל גם לבעל מעורב מאוד קורה שהוא מתבלבל מההתרגשות…כאן אני נכנסת לתמונה. אני לא לוקחת לו את המקום, כי אין לו תחליף. אבל הבעל לא יכול "לשאת" את היולדת בעצמו. הוא לא מנוסה בלידות, ולא חווה צירים בעצמו. לעיתים גם צריך להציע רעיון חדש, בניגוד למה שהוסכם בתוכנית הלידה ובהתאם להתפתחויות. בשביל זה אני שם. לאורך כל התהליך הזוג יכול לבקש, או שאני רואה בעצמי, שהם רוצים להיות לבד".
ועכשיו שפתרנו את סוגית הבעל, אפשר לברר גם פרטים טכניים." אז באיזה בתי חולים ניתן להופיע ללידה עם דולה"?
"במשגב לדך כמובן, ובתל השומר – אלה שני מקומות שאיתם יש עבודה מסודרת. בתל השומר האפשרות הזו נפתחה לאחר שנה שלמה של מו"מ והתנגדות, בעיקר מצד המיילדות שפחדו מפלישה לטריטוריה המקצועית שלהן. בביה"ח לניאדו בנתניה יש ניצנים של פתיחות לנושא, אם כי הדולה נכנסת על תקן של חברה או אחות. הייתי רוצה שהדברים ישתנו כך שאוכל להכנס בדלת הקדמית ובלי אינטריגות. ברגע שיש הגדרת תפקידים ברורה נחסכים המתחים מעל ראשה של היולדת. רק שיהיה ברור – דולה לא מתערבת בהחלטות הרפואיות של הצוות. אני יכולה לעזור לזוג לשאול שאלות ולהבין פלוסים ומינוסים בכל החלטה שיקבלו.
כדאי להבין שחוקי ביה"ח אינם חוקי טבע. חשוב לי שבני הזוג לא יקבלו החלטות ממצב של חוסר ידע ושל לחץ, למעט כמובן מצבי חירום. מתוך הניסיון הרב שצברתי אני יכולה להנחות את הזוג איך כדאי לתקשר עם הצוות בצורה נעימה ולא מלחמתית, ובאיזה מונחים להשתמש כדי להשיג את מה שהם רוצים. בביה"ח איכילוב עדיין לא מכניסים תומכות לידה. אני מאמינה שהשרות הזה יפתח כשאנשים יפנו ויבקשו את זה".
צריך להבין, שמהצד המתגונן של הרפואה, זה שלוקח בחשבון שכל לידה היא פוטנציאל לתביעת נזיקין, דולה, בשל הכשרתה המקצועית, עלולה להיות עד עוין מבחינת המערכת בבית המשפט. מהבחינה העניינית של ניהול הלידה, מספיקה כנראה מיילדת.
"ומה עם יולדת שיודעת מראש שהיא רוצה אפידורל, יש טעם שתיקח דולה"?
"בהחלט כן. עד לאפידורל יש בדרך כלל כמה שעות של צירים, ויש מספר דברים שיכולים לקדם את הלידה בשלב זה – עיסוי, שינוי תנוחות, נשימות, ג`קוזי או מקלחות, הילינג, רייקי, פרחי באך ועוד. גם לאחר קבלת האפידורל, היולדת לא מפסיקה לפחד, ואפשר לעשות דימיון מודרך ולתת תמיכה רגשית. מרכיב נוסף הוא מתן אינפורמציה על המתרחש בגופה בכל שלב ושלב, ועזרה בקבלת החלטות".
אני מחליטה לברר פעם אחת ולתמיד – "למה לא לקחת מיילדת פרטית במקום דולה? מה ההבדל"?
"מיילדת פועלת רק בחדר הלידה, בעוד שדולה מתחילה את התהליך עם היולדת כבר בבית. הדולה מקדמת את הצירים בכל מיני שיטות, וככה אפשר להגיע לחדר לידה מאוחר ככל האפשר עם פתיחה טובה, ולבלות כמה שפחות שעות בביה"ח. למיילדת יש אחריות להוציא את התינוק בריא ושלם, ולכן לא תמיד היא יכולה להתפנות כדי להיות קשובה ליולדת".
ועכשיו אני פנויה לשמוע את סוף הסיפור.
"בסיום הלידה אני נשארת עם היולדת בחדר הלידה להנקה ראשונה. אחר כך האבא יכול ללוות את התינוק לתינוקיה בראש שקט מתוך ידיעה שיש מי שדואג לאשתו בינתיים. אני מלווה את היולדת גם להתאוששות, ונשארת איתה שעתיים אחרי הלידה. לאחר החזרה הביתה היולדת מזמינה אותי לביקור בית כשנוח לה ומתאים לה, אם זה לצורך תמיכה בהנקה, שחזור חווית הלידה, או תמיכה רגשית. כל אחת בהתאם לצורך שלה. זה גם מפגש סיכום ופרידה".
וכידוע, לכל דבר יש מחיר, אז כמה זה עולה לנו?
"המחיר הוא 1750 ש"ח. באופן מסודר פועלות בארץ כיום שתי דולות באופן מסודר בשיבא. נוספות פועלות בעיקר בבתיה"ח הירושלמיים שמאפשרים הכנסת דולות. אני מתגוררת בראש העין, ועובדת עם זוגות המתגוררים בין זכרון יעקב בצפון, לאשדוד בדרום. בכל מקרה אני יכולה גם להפנות לקולגות שלי".
**דפנה ארד יפה היא בעלת תואר M.A. בפסיכולוגיה קלינית – שיקומית, ואמא לילדה