במהלך ההיסטוריה איבדו נשים את השליטה בפוריות שלהן. הידע הזה, שהיתה נחלת הנשים
משחר ההיסטוריה, אבד, והשליטה בפוריות היתה לנחלתם של ממסדים שונים. בעשרות השנים האחרונות פיתחה הרפואה המודרנית אמצעים שונים שנועדו לאפשר לאישה לקחת בחזרה את האחריות על הפוריות שלה. השימוש באמצעים אלה חושף את האישה לתופעות לוואי שונות, ולמעשה מייצר שוב תלות של האשה, הפעם בממסד הרפואי. אבל אפשר גם אחרת. היכרות אינטימית עם מערכת הרבייה מעניקה לכל אשה את האפשרות לשלוט בפריון של גופה, בתקופות שונות של חייה.
בניגוד לאמונה הרווחת, נשים מניקות אינן חייבות להשתמש בגלולות או בהתקן תוך רחמי על מנת לזכות בהגנה יעילה מפני הריון לא מתוכנן. אישה מיניקה יכולה לדעת האם ומתי היא פורייה על בסיס יומי: מידי יום הגוף משדר שלושה סימני פוריות המעידים על ביוץ, ניסיון לביוץ, ימים פוריים ולא פוריים. ניתן לזהות את הסימנים ולהימנע מהריון על-ידי שימוש משולב בשתי שיטות בדוקות:
שיטת המודעות לפוריות – (FAM(Fertility Awareness Method, or
שיטת אל-וסת בהנקה – (LAM(Lactational Amenorrhea Method, or
שתי השיטות נחקרו, פותחו ואושרו ע"י ניסויים קליניים בעולם. הן מוכרות על ידי ארגון הבריאות העולמי (WHO), International Planned Parenthood Federation (IPPF) וגופים מקצועיים נוספים. FAM אומצה כשיטה בשנות ה-70 וה-80 על ידי מוסדות בריאות של תכנון המשפחה בארה"ב ובבריטניה. LAM פותחה והופצה כשיטה בסוף שנות ה-80. השיטה הופצה בהצלחה רבה במדינות בהן נשים נוטות להניק לאורך זמן.
FAM ו - LAM מציעות הזדמנות ייחודית לנשים להכיר ולהתחבר ל"שפת הגוף", ולקבל תחושת שליטה, ביטחון עצמי, ושקט נפשי.
מה קורה בתוך הגוף לפני הריון ובמהלכו?
במשך ארבעה עשורים של שנות הפריון, מתוכנן (ואולי אף מתוכנת) גוף האישה ליצירת תנאים חיוניים להריון. בניגוד לגוף הגבר, שפורה כל הזמן, פוריות האישה היא מחזורית, וניתן להגדיר את הימים הפוריים בתוך חלון שנפתח ונמשך עד שבוע ימים. מחזוריות האישה דומה למחזור הירח, בממוצע 29.5 יום. "תוכנת המחשב" של הגוף היא מערכת מורכבת של הורמונים, או שליחים כימיים, שתפקידם להעביר הנחיות ברורות לאיברים מסוימים בגוף. ארבע קבוצות של הורמונים מופעלות בגוף לפי לוח זמנים מדויק. FSH (Follicle Stimulating Hormone) ו-LH (Leutenizing Hormone) מופרשים בבלוטות המוח. הם עוברים דרך הדם, מגיעים לשחלות, ונותנים פקודות להפריש הורמונים אחרים: אסטרוגן ופרוגסטרון. האסטרוגן מופרש בשחלה לפני הביוץ ותפקידו לגרות ולפתח את הזקיקים (ביציות). בנוסף ובמקביל הוא גורם לשינויים בהפרשות הטבעיות. הגוף עובר ממצב של אי-פוריות בו ההפרשות הן סמיכות, יבשות, וחומצתיות ופועלות כקוטלי זרע טבעיים, למצב של פוריות ודאית בו ההפרשות יותר רטובות, מימיות, ניתנות למתיחה, ודומות לחלבון של ביצה. תפקידן של הפרשות רטובות ופוריות הוא להזין ולסייע לזרעים "בטיפוס ושחייה דרך המנהרות וחדרי המסתור" בתוך המערכת הנשית. כאשר התנאים נכונים מבחינה הורמונאלית, נוצרת הזדמנות פז לביצית וזרע להיפגש. גם אם הם לא נפגשים, האסטרוגן והפרוגסטרון מכינים את דופן הרחם לקראת השתרשות של הביצית המופרית ולקראת תשעת חודשי ההיריון. האסטרוגן אחראי לביוץ, אירוע שמתרחש במהלך 12 עד 24 שעות בלבד. אך מכיוון שהזרע יכול לשרוד בגוף האישה עד חמישה ימים, נוצר חלון של פוריות שפתוח קרוב לשבוע ימים. במילים אחרות, אין צורך לקיים יחסי מין ביום הביוץ כדי להרות; מספיק לקיים יחסים בתקופה הפורייה כאשר מופיעה הפרשה ידידותית לזרע. הביוץ הוא חלק מהתקופה הפורייה! לאחר הביוץ, הופך ההורמון השני, הפרוגסטרון, לדומיננטי. גם הוא מופרש בשחלה וגם הוא אחראי על בניית דופן הרחם לקראת הריון אפשרי בתוכו במשך תשעה חודשים.
כל עוד נשים לא מדחיקות את הפעילות ההורמונאלית הטבעית על-ידי לקיחת גלולות, הן יכולות לחוות את השינויים הללו ולעקוב אחריהם מידי יום.
כאשר האישה נמצאת בהריון, מתעכב המנגנון ההורמונאלי הרגיל בין המוח לשחלה. בשלב זה עדיין מופרשים הורמונים בגוף, והפרוגסטרון הוא זה שמחזיק את דופן הרחם (ואת ההיריון בתוכו) עד שהשלייה מתפתחת. בזמן ההיריון, יש ירידה משמעותית בכמות ה-FSH וה-LH בדם והירידה הזאת גורמת לשינוי בבלוטת יותרת המוח. בזמן הלידה ולאחר יציאת השלייה, המנגנון שוב מתהפך וכמות ה-FSH וה-LH עולה בהדרגה והפעילות בבלוטת יותרת המוח מתחדשת.
אחרי הלידה – אישה שאינה מיניקה
אצל אישה שאינה מיניקה צפוי מחזור וסתי ראשון תוך שישה שבועות מהלידה. אצל שתיים מתוך שלוש נשים, דימום הוסת הראשון מתרחש ללא ביוץ תקין לפני כן. הסיבה לכך היא מצב של מעבר הורמונאלי בגוף האישה. כתוצאה מכך הסיכוי להיכנס להריון הוא נמוך למדי, כל עוד לא הופיע דימום וסת. בדרך-כלל, רק במחזור השני או השלישי מתרחש ביוץ תקין.
אחרי הלידה – אישה מיניקה
ההנקה מאריכה את תקופת האל-וסת. הפעילות ההורמונאלית הרגילה בשחלה מודחקת בזמן ההנקה. ההורמונים של ההנקה גורמים לבלבול בתקשורת הכימית שבין בלוטת יותרת המוח, בלוטת ההיפותלמוס, והשחלות. בלבול זה מדכא את הביוץ. כתוצאה מכך 80-70% מהנשים המיניקות חוות מחזור וסת אחד או שניים ללא ביוץ תקין לפני כן.
ישנם שני הורמונים שפעילים מאד אחרי הלידה ואחראים ליצירת חלב. הפרולקטין מעודד את יצירת החלב ושולט על קצב אספקת החלב. ככל שהתינוק יונק יותר יש יותר חלב וכן יותר פרולקטין בדם. האוקסיטוצין מווסת את זרימת החלב ואת הרפלקס שמוליך את החלב מבלוטות השד אל הצינורות המובילים את החלב לפטמה. הורמונים אלה מסייעים גם לכווץ את הרחם ובתוך שישה שבועות אחרי לידה הרחם חוזר לגודל הקודם שלו. תדירות גבוהה של הנקה גורמת להפרשה מוגברת של ההורמונים האלה לדם ומעכבת את השפעתם של הורמוני הביוץ – האסטרוגן והפרוגסטרון.
הנקה אקולוגית
סגנון הנקה המסורתי ידוע בשמו המקצועי כהנקה אקולוגית. הנקה אקולוגית מאופיינת ע"י קרבה פיזית קרובה ורצופה בין אם-תינוק, כאשר ההזנה הבלעדית הוא מחלב האם. לפי סגנון זה קיימת תדירות גבוהה של מגע, מציצה והנקה יום ולילה ללא בקבוק, מוצץ או תחליפי מזון כי השד ממלא את כל הצרכים. יחד עם זאת התינוק ישן יחד עם האם.
נשים שחיות במדינות מתפתחות ותרבויות שבטיות שבינות היטב את יתרונות ההנקה האקולוגית כאמצעי מניעה יעיל. סגנון חיים וערכים תרבותיים מאפשרים להן להציע לתינוק הנקה זמינה ללא הפסקה ולפי הביקוש. כאשר יש קירבה פיזית רצופה עם התינוק היונק ישנו יותר גירוי מתמיד על השד שבסופו של דבר גורם באופן טבעי לטווח ארוך יותר של אל-וסת, אי פריון ומרווח של שנתיים עד שלוש שנים בין הלידות. מסיבות תרבותיות וכלכליות, בעולם המפותח, נשים מערביות כמעט ולא מסוגלות להעתיק סגנון זה של הנקה לטווח ארוך. לכן, יש צורך בשיטה נוספת מדעית ובטוחה (ללא תופעות לוואי) שמאפשרת רווח סביר בין הלידות.
הנקה מלאה
הנקה מלאה מתייחסת לתפיסה תרבותית שונה כאשר הספקת החלב האם מהווה חלק חשוב ועיקרי ממכלול הזנת התינוק אבל יחד עם זאת התדירות והקרבה שונות מההנקה האקולוגית. במקרה הזה האם עשויה להשתמש בשאיבת חלב ,במוצץ , מים או ו בקבוקים יחד עם ההנקה ולמעשה לא צמודה לתינוק כל הזמן (כגון בעקבות עבודה ועוד). בנוסף תינוק הישן יותר מ- 4-6 שעות מפר את האיזון של תדירות ההנקה החשובה כ"כ לשמירת האיזון ההורמונאלי לאי פריון. נשים רבות נוטות לטעות בשימוש המינוח של "הנקה מלאה" ולא מבינות מדוע הן מקבלות ווסת או נכנסות להריון יחסית מוקדם אחרי הלידה.
שיטת אל-וסת בהנקה (LAM)
שיטת LAM נולדה ב- 1989 בעקבות ועידת מומחים שהתכנסה באיטלה בעקבות מחקרים ברחבי העולם שהצביעו על היתרונות של הנקה כאמצעי מניעה. היא נחשבת ליעילה רק כאשר יש מגמה של הנקה רצופה ותכופה ותנאים נוספים.
השיטה קובעת שאישה מיניקה יכולה ליהנות מתקופת אל-וסת של עד שישה חודשים בתנאים הבאים:
א) האישה מיניקה באופן מלא או כמעט מלא – בתדירות גבוהה כל 2-4 שעות הנקות ארוכות ורווחים קצרים בין ההנקות (כולל ארוחות במשך הלילה).
ב) כאשר לא נותנים לתינוק כשגרה תוספות מזון, מוצקים או בקבוקי שתייה.
ג) כל עוד האישה לא מקבלת דימום של וסת.
למרות העובדה שמעודדים ומפיצים את שיטת אל ווסת בכל העולם , השיטה כשיטה נחשבת כיעילה ב- 98% עד לתקופת הנקה של 6 חודשים. השיטה נחקרה בצורה מקיפה יותר במדינות מתפתחות מאשר במערב. שיטת האל ווסת יעילה מבחינה תרבותית וסטטיסטית בחברות מסורתיות היכן שקיימת נורמה חברתית להניק לאורך זמן. הכוונה היא להנקה ללא שעון או זמנים קצובים. לרוב , אישה במדינות המערב לא יכולות ליהנות מהנקה כאמצעי מניעה כי היא לא יכולה להניק זמן רב או מספיק ו/או בתדירות מספקת וזאת גם בשל כפל התפקידים שיש על האישה. גם אם אישה מניקה מסביב לשעון ובתדירות גבוהה אין הבטחה לכך שהביוץ הראשון ידחה ליותר משישה חודשים לאחר הלידה.
הארכת יתרונות השיטה הטבעית אחרי חצי שנה
כשישה חודשים אחרי הלידה, מרבית הנשים בעולם המערבי לא ממשיכות להניק בצורה מלאה ומשום כך לא עומדות בדרישות של שיטת LAM. בשלב הזה, אימהות מתחילות לתת לתינוקות מזון מוצק (דייסה, ירקות ופירות), ובנוסף על כך, תינוקות גם מקבלים בשלב זה תחליף חלב אם, בקבוקי מים ומיץ ואפילו חתיכת בשר. אם ברצונה של האישה לעכב את חזרת הפוריות והביוץ שלה, עליה להיניק תמיד לפני מתן אוכל מוצק. כשנותנים תוספי מזון ומוצקים לפני ההנקה, התינוק מגיע לשובע שגורם לירידה מיידית בביקוש לחלב אם. דפוס זו מוריד את אספקת החלב. במקביל, תינוקות רבים ישנים יותר שעות ברצף וגם זה מפחית את גירוי השד. כתוצאה מכך הורמוני ההנקה "מאבדים" את עוצמתם ואז עלולים להופיע ביוץ, דימום או הפרשות פוריות תוך זמן קצר. כאשר התינוק נגמל בהדרגה או באופן מיידי, צפויה חזרה מהירה של הפוריות. למרבה המזל, יש דרך מוכחת לדעת מראש מתי מתרחש מעבר זה בגוף.
שילוב של שיטות LAM ו-FAM
ניתן ואף רצוי להשתמש בשתי השיטות מניעה במקביל. שיטת LAM מיועדת לשימוש במשך החצי שנה הראשונה לאחר הלידה. שיטת FAM מיועדת לאותה תקופה ומעבר לכך. שיטת FAM מאפשרת זיהויי מדויק של פוריות אפשרית – בין אם יש לאישה מחזור או לא. בדרך כלל השיטה מבוססת על תצפיות ורישום בטבלה מיוחדת של שלושה סימני פוריות, אך בזמן הנקה, כאשר אין ביוץ, רק סימן אחד מתוך השלושה רלוונטי ואמין לתקופה הזו – ההפרשות של צוואר הרחם. הפרשות אלה מיוצרות בנקיקים בתוך צוואר הרחם, באזור שנמצא בין הרחם והנרתיק, להבדיל מההפרשות המיוצרות בנרתיק בזמן גירוי ופעילות מינית. כוח הכבידה מוביל את ההפרשות למטה דרך הנרתיק אל מחוץ לגוף. נשים מזהות את ההפרשות ככתמים (יבשים או רטובים בתחתון) וכתחושות של יובש ורטיבות.
בדיקת הפרשות הטבעיות
ברגע שנגמר הדימום מהלידה, אישה יכולה להתחיל בתיעוד מצב פוריותה בעזרת מורה מוסמכת. אישה מיניקה לומדת כיצד להכיר ולפענח מצבים של יובש אמיתי, הפרשות יבשות ולא פוריות, הפרשות רטובות ופוריות, ושילובים ביניהם. יש מספר טכניקות לבדוק את טיב ההפרשות, בצורה פנימית או חיצונית. אחרי שבועיים של מעקב, אישה תוכל ליישם את השיטה על ידי כללים פשוטים לשימוש.
נשים אשר מיניקות בצורה מלאה ולעיתים קרובות (כל 2-4 שעות לפחות) חוות יובש מתמיד או הפרשות יבשות במשך שבועות או חודשים לאחר הלידה. ברגע שהאישה לומדת את דפוסי ההפרשות שלה היא יכולה לקיים יחסי מין לעיתים קרובות ללא אמצעי מניעה מלאכותיים, בתנאי שהיא נמצאת במעקב עם גורם מוסמך.
חשוב לציין שאישה שסובלת מפטרייה או דלקת בנרתיק מתקשה לבדוק את ההפרשות. נוכחות הפטרייה מסווה את התמונה הטבעית. במקרה כזה רצוי לעשות משטח וגינאלי ולקבל טיפול (רפואי או טבעי).
כאשר דפוס ההפרשות משתנה
הדפוס הקבוע של ההפרשות משתנה כשמגמת ההנקה משתנה. כשיורדת תדירות ואיכות ההנקה (מכל סיבה שהיא), הורמוני הביוץ מתחילים "להתנדנד". ההפרשות נהיות יותר "חשודות" ואם האישה לא מתנהגת בזהירות לגבי הכללים, היא עלולה להיכנס להריון. בהמשך, בשלב כלשהו, דימום וסת ראשון יופיע.
שיטת FAM אחרי חזרת הוסת
כאשר המחזוריות מתחדשת, היא בדרך-כלל לא סדירה, אך מצב זה לא מונע מהאישה לדעת מתי ואם היא פורייה. בשלב הזה, האישה בודקת, בנוסף להפרשות, שני סימני פוריות נוספים אשר מסייעים לה לזהות את חלון הפוריות שלה בצורה מדויקת. חום הגוף הבסיסי (חג"ב), אשר נקבע כשהגוף שרוי במנוחה עם ההשכמה של הבוקר, עולה אחרי ביוץ. מדידת חום במדחום דיגיטאלי מיוחד, מאפשרת לאישה לדעת מתי הביוץ והתקופה הפורייה הסתיימו. בנוסף, ישנם מספר שינויים בפתח של צוואר הרחם בזמן ביוץ. כל אישה יכולה לפענח שינויים אלה גם כן.
חזרה לטבע
בעשור האחרון, יותר ויותר נשים מחפשות שיטות שאין בהן תופעות לוואי או סיכון ,כמו כן יש אוכלוסיה לא מבוטלת של נשים צעירות שמפסיקות לקחת גלולות אחרי שימוש רצוף של שנים. הסיבות לכך מגוונות והן כוללות: סבל חוזר מפטריות, ירידה בחשק המיני, דאגה לפוריות בעתיד, פחד מפני גורמי סיכון אחרים, והרצון להתחבר למחזוריות הטבעית באמת. יותר ויותר נשים לא מוכנות לשלם את המחיר של אי ודאות ועצירה של תהליכים טבעיים של הגוף.
למרבה המזל, יותר ויותר מטפלים הקשורים לרפואה משלימה, יחד עם רבנים, יועצות הנקה, ויועצות נידה מכירים את השיטות הטבעיות האלה. המכשול הגדול הוא שלא ניתן ללמוד וליישם שיטות אלו מתוך ספר, חברה, או בביקור קצר במרפאה. מדובר בתהליך למידה שדורש שתי פגישות לימוד ומעקב במשך מספר חודשים. השיטות הללו גם דורשות שיתוף של בן הזוג, יחד עם תקשורת טובה ומוכנות לקחת אחריות על פעילות מינית בטוחה.
הגישה הטבעית דורשת השקעה של זמן, למידה, מאמץ, מחויבות ואחריות. היא מעניקה לאישה הזדמנות להעמיק את הקשר עם גופה ועם מחזוריותה. חיבור זה עשוי להגביר את תחושת הביטחון, את היכולת לקבל החלטות חכמות ובסופו של דבר לקחת אחריות מלאה על הבריאות ועל איכות החיים.
אזהרה
חשוב לציין כי רק בעזרת הנחייה וליווי של מורה מוסמכת וקורס מסודר של מספר מפגשים, ניתן ללמוד וליישם שיטות אלו ברמת יעילות גבוהה. מי שמנסה ליישם את השיטה לבד או בעזרת חומר כתוב בלבד נוטלת על עצמה סיכוי להריון לא מתוכנן.
ביבליוגרפיה:
Contraceptive Considerations for Breastfeeding within Jewish Law; Jan 2007:
Taking Charge of Your Fertility (10th Anniversary Edition), Toni Weschler.
Harper Collins, New York. 2006; 351-356.
Postpartum Contraception and Lactation, in: Contraceptive Technology (18th Revised
Edition), Ardent Media. 2004, pp 575-600.
Contraceptive Choices for breastfeeding women. Journal of Family Planning and Reproductive Health Care 2004; 30 (3) 181-189. Faculty of Family Planning and Reproductive Health Care
Statement on Breastfeeding, Fertility and Postpartum Contraception, IPPF. 1996
Breastfeeding Abstracts. Laleche League website (www.lalecheleague.org)
Consensus Statement: Breastfeeding as a Family Planning Method. Lancet. 1988. ii:1204-5.
Breast Health in Lactating Women, May 2001
הנקה ואמצעי מניעה. הרפואה. כרך 140, חוב' ו' (יוני 2001) עמ' 558-562
