בסיפורי הפולקלור השונים הנשים נהגו להתרחק מהשבט וילדו ליד מעיין או נהר
לבדן, מאוחר יותר עברה הלידה לבית כשהאדם עבר לחיות בקהילה, ובדרך כלל
האם של היולדת עזרה לה בלידה, ובשלב מאוחר יותר התפתח מקצוע המיילדת,
תפקידה היה לא רק ליילד את התינוק אלא הייתה לה השפעה חברתית והייתה
מבצעת טקסי קהילה, בימי הביניים רדפה הכנסייה שהייתה חברה גברית את
המיילדות וכינתה אותן "מכשפות", היא סלדה מהשפעתן החברתית ועודדה גברים
להיכנס לתחום המיילדות ולתפוס את מקומן , מתקופה זו נוצר קונפליקט בין
נשים וגברים בלידה, זו הייתה נקודת מפנה בתחום הלידה

הלידה הייתה מאז ימי קדם עניין לנשים בלבד ועד המאה ה- 17 רק נשים
עסקו במיילדות, מאז השימוש במלקחיים ש החלו רופאים להיכנס לתחום
המיילדות , רופאי הילדים היה להם גם סדרי עדיפויות לגבי הלידה, כי
רפואת הילדים רצתה לדעת בכל רגע נתון מה קורה בלידה, וזה מסביר גם את
הגישה למה הרופא משכיב את האישה על הגב בלידה כדי שתהיה לו שליטה טובה
יותר בלידה. ע"י ריכוז הלידות בבי"ח יש שליטה טובה יותר על הלידות.
תפקיד המיילדת השתנה מאז והיא השתלבה בתוך הצוות הרפואי.

כבר בתחילת המאה החלה הלידה לעבור לתחום בי"ח, בשנות ה-חמישים
והשישים חשבו שלידה בבי"ח זה מקום בטוח לייצור המוני של תינוקות, את
חדר -לידה הפכו לטיפול- נמרץ, האישה נשארה לבד, ללא ממשפחתה במקום זר
ומנוכר, כי האמינו שחדר -לידה צריך להיות סטרילי, נוצרה תחושת ניכור
בין האישה לצוות הרפואי, הרופא ידע הכל, ורצונה של האישה לא נחשב, היו
יותר התערבויות בלידה , נתנו תרופות להרגעה, היולדת נתפסה כ"חולה",
והלידה כ"סיבוך רפואי". המטרה הייתה" ייצור" תינוקות בריאים האמונה
החזקה במדע הוזנה ע"י היעלות של השימוש בטכנולוגיה, גישה זו גרמה הפסד
לאישה .

בסביבות שנות השבעים החלה מגמה לחיפוש הנאה וסיפוק מהלידה , התפתחה
מודעות גבוהה למרכזיות האישה בלידה וניתן דגש לצרכים המיוחדים ליולדת.
המוניטור הוכנס לשימוש בחדרי לידה לפני- 40 שנה ואפשר מעקב צמוד אחרי
מצב העובר, המוניטור בא לספק אזהרה מפני סכנה שבה נמצא העובר, זה יצר
שיעבוד של האם לטכנולוגיה יצר מתח ,אך מנע חופש ותנועה מהאישה בלידה
והפריע למהלך הטבעי בלידה ואף גרם לסיבוכים.

כניסת בעלים לחדרי הלידה

כניסת הבעל לחדר לידה החלה לפני כ- -20 שנה. עד אז הבעל היה מחוץ
לחדר לידה מחכה בחוץ בזמן שאשתו עברה את הלידה לבד, בעבר הגבר היה בבית
ועזר מאחור אך הוא לא לקח חלק בחוויה , הרצון שהאב יהיה בחדר לידה
קשורה למעבר לבי"ח, זו הייתה הדרך של האישה לשמור על קשר או זיקה לחיי
היומיום, והזיקה היחידה האפשרית הייתה עם אב התינוק הוא היה האדם
היחידי הקרוב ומוכר לה ומשמעותי, היות והמשפחה המורחבת נעלמה, הכנסת
הבעל ללידה יצרה תחושת שיתוף ועודדה את האישה מבחינה נפשית. בתנ"ך יש
התייחסות ללידה והמשפט "… בעצב תלדי בנים…." מלווה כל אישה ומילדותה
היא מאמינה כי הלידה זהו מאורע מעציב ולא נעים, זהו סוג הטבעה שלילי
האומר שלידה שווה סבל, והאישה מגיעה אתו ללידה, ומצפה לסבל.

לדעתי משמעות העצב בלידה נובעת מהקושי של האישה להיפרד ולשחרר את
התינוק שלה ולתת לו להתחיל בחיים עצמאיים מחוץ לרחם. זוהי קושי נפשי
ובנוסף יש משבר פרידה הכרוך בניתוק הפיסי בין האם לעובר בניתוק חבל
הטבור .

במהלך השנים התפתחו שיטות שונות להכנת האישה ללידה, צורך זה נבע
מחוסר נוחות בלידה, ופחד, שיטות אלו התפתחו בשל הצורך לתת לאישה בטחון
בלידה, אולם הביטחון נלקח ממנה ברגע שהלידה עברה לבי"ח שם ניסו לשלוט
בה, ולומר לה מה טוב בשבילה, ערערו לה את הביטחון העצמי ,מנעו ממנה
פרטיות ואינטימיות שכל כך חשובה בלידה, ובכך פגעו בתהליך הלידה והלידה
הפכה לתהליך הנשלט ע"י טכנולוגיה ותחושות האישה לא נתפסו כחשובות.

פרידריק לבואיה

פרידריק-לבויאה - גניקולוג מצרפת היה הראשון שטען בספרו "לידה ללא
אלימות" שיש לתת לאישה תנאים טבעיים בחדר לידה: חדר חשוך, שקט , תנועה
חופשית לאישה בזמן הלידה כדי למנוע עיכובים בתהליך הלידה, לאפשר לתינוק
לעבור את הרגעים הראשונים שלו מחוץ לרחם אמו בתנאים המזכירים לו את
האווירה ברחם כדי להקל עליו את המעבר מחיי עובר לתינוק.

הוא הדגיש את חשיבות הניתוק ההדרגתי של חבל -הטבור, כדי לאפשר
לתינוק לנשום את הנשימה הראשונה שלו שהוא מחובר לחבל -הטבור בלי לחץ
ואלימות, הוא טען שמרבית הבעיות של בני האדם קשורות לנשימה הראשונה .
הלידה צריכה להיות כמו התעוררות משינה טובה והוא אומר: " עלינו לייחס
חשיבות רבה לרגע שברירי זה של הלידה שבו התינוק נתון בין שני עולמות ,
פוסח על שני סעיפים, זה רגע מיוחד במינו."

פסיכואנליזה ו`טראומת הלידה`

הפסיכואנליזה התייחסה ל "טראומת הלידה" העוברת על התינוק בלידה,
עפ"י המיתוס הזה לעובר יש חיים נפלאים ברחם והלידה היא כמו גירוש מגן-
עדן, הלידה מתוארת כחוויה איומה, מלווה בתחושת נטישה, ומגע עם עולם זר
ומפחיד. תפיסה זו התפתחה בבית מדרשו של זיגמונד פרויד.

הרמן הסה

הרמן הסה מנסה לנפץ מיתוס זה ואומר שלא כל לידה היא טראומטית, הלידה
יכולה להיות קלה בהרבה אם האם מתכוננת אליה כיאות מבחינה נפשית
וגופנית, ניתן לחסוך סבל רב מהתינוק אם יילדו אותו בלידה טבעית, מתוך
ידיעה שהוא רגיש מאד לסביבה הפיסית ונוכחות האנשים המקיפים אותו בלידה.
מתייחס לחשיבות של פרטיות, שקט, וחדר חשוך, ואת החשיבות של ניתוק
הדרגתי של חבל הטבור, כדי למנוע טראומה.

מישל אודנט

מישל אודנט – גניקולוג מצרפת שנתן לאישה בלידה להתנהג עפ"י
תחושותיה, הוא גילה את ההשפעה החיובית של המים בהקלה על כאב ופיתח את
לידת המים. כמו כן תמך בהכנת האישה במהלך ההריון ע"י לימוד שירי –ערש
כדי לחבר אותן לשורשים וגם כתרגיל טוב לנשימה, לדעתו לכל אישה יש צורך
לשיר לתינוקה לשירים אלו יש חשיבות בהתפתחות האדם ובלמידת השפה, הם
מעוררים את האוזן הפנימית של התינוק ויוצרים תחושת קצב. הריקוד היה דרך
לשחרר את הגוף ממתח. הוא תמך בלידה טבעית.

שילה קיצינגר

שילה קיצינגר- מדריכת לידה מאנגליה ראתה את הלידה כאירוע
פסיכוסקסואלי בלתי נפרד מחיי המין של הזוג, ולדעתה יש לחוות את האירוע
על כאביו והנאותיו, ונותנת דגש על נשימות והרפיה בלידה.

רוברט ברדלי

רורבט ברדלי גניקולוג אמריקאי היה הראשון שהכניס את הבעל לחדר
הלידה, כדי שיעזור לאישה בלידה.

אינה מיי גסקין

אינה מיי גסקין כתבה ספר הנקרא "מיילדות רוחנית" ומציינת שבדרך כלל
אין צורך ל"הכין" את האישה ללידה, היא שמה את הדגש על אווירת הלידה
שצריכה להיות רוחנית באנרגיה גבוהה, מתוך אהבה וחשיבה חיובית.

שיטת פאולה

שיטה המבוססת על טכניקת הפעלת השרירים הטבעתיים ועוזרת לאישה להקלת
הכאב בלידה. לדעתה נשים בריאות יכולות ללדת ללא כאבים, בתנאי שהשרירים
הטבעתיים בגופן פועלים באופן תקין, ושמהלך הלידה טבעי. לשם כך יש לתרגל
ולחזק את הפעלת השרירים הטבעתיים הנמצאים סביב הפתחים בגוף.

תרפיה בסוגסטיה

האישה מהופנטת בזמן הלידה ויש עידוד של רופא הנמצא לידה וגם עיסוי
המקל עליה.

שיטת דיק-ריד

המבוססת על התיאוריה של המשולש: הפחד מגביר מתח יוצר כאב ומגביר פחד
. גישתו הייתה על מהלך לידה טבעי, הוא נתן ידע על מהלך הלידה , נשימות
והרפיה ותרגילים לשמירה על יציבות וגמישות, התרכז על שיחות על הפחד
מהלידה וטען שהכאב נובע מהתניה לקויה בהשפעת סיפורי התנ"ך וסיפורים
עממיים.

שיטת לאמז - לידה ללא כאבים

שיטה פסיכופרופילקטית שפירושה הכנה פסיכולוגית ופיסיולוגית , ומניעת
כאב או הפחתתו באמצעים אלו ומסתמכת על רפלקס מותנה. מטרת השיטה הייתה
למנוע או להפחית את הכאב וללדת ללא שימוש בסמים בעזרת אמצעים
פסיכולוגים ופיסיים, הוא מתייחס ללידה כאל מאמץ אדיר הדורש השקעת
אנרגיה, הוא מלמד את האישה שיטות לשימור האנרגיה כדי שלא תהיה עייפה
ותוכל להתמודד עם הצירים , האישה לומדת להגיב לצירי הלידה ע"י נשימה
המסיחה את דעתה מהכאב, ולהתייחס לציר כאל דבר חיובי.

שיטת הפסיכופרופילקסיס

פותחה ע"י רופאים רוסיים אשר סברו שהלידה יכולה להיות ללא כאב
מכיוון שכאב הוא רפלקס נשלט. הם לימדו את הנשים טכניקות נשימה ,עיסוי,
ולמדו לאתר אצלן גישות לא חיוביות ללידה ולתקן אותם, כדי לא לפחד. כל
השיטות נמצאו יעילות במידה והאישה הרגישה בטוחה ביכולה ללדת בקלות
בעזרת אותה שיטה שלמדה.

הגישה של הרפואה הסינית ללידה

ההיריון תקין מושפע מזרימה תקינה של האנרגיה ודם בגוף, האנרגיה
נכנסת לגוף דרך הנשימה המזון, והמחשבות. הדם וה"צי" ( האנרגיה היאנגית=
אנרגית החיים) תלויים אחד בשני, הדם אינו יכול לזרום ללא האנרגיה,
והאנרגיה זקוקה להזנה ע"י הדם. תיאוריית היין- והיאנג המייחסת למצבי
אנרגיה בגוף. אנרגית היין מבטאת אנרגיה נשית, חושך, קור, רוך, הזנה,
רוגע, לאט, נוזלים, דם. לעומת אנרגית היאנג המבטאת אנרגיה גברית ,
תנועה, מהירות, שמש ,אור, לאנרגיה זו קוראים "צי" =אנרגית החיים. העובר
מתפתח בהשפעה של האנרגיה היינית, בתוך הרחם החשוך בסביבה מימית ומזינה,
וכדי שיוכל להיוולד יש צורך בהפעלת אנרגית יאנג אותה אנרגיה הפותחת
ומרחיבה ודוחפת את העובר החוצה. לשם כך ניתן להיעזר בדיקור במחטים או
בשיאצו כדי להשפיע על המרצת האנרגיה היאנגית בתהליך הלידה. 4. למה חשוב
קורס הכנה ללידה / מתוך המלצות הארגון הבריאות הבינלאומיי לנושא הריון
ולידה. לידה אינה מחלה

הארגון שם דגש על ההיבטים החברתיים, הרגשיים והפסיכולוגים המרכיבים
את הטיפול הקדם לידתי.

יש לקבוע מדיניות ויישום טכנולוגיה מילדותית בשירותי הבריאות.

יש לאפשר לכל אישה לבחור את הטיפול הלידתי המתאים לה .

יש לדאוג לשיתוף פעולה בין המערכת הרפואית המטפלת ביולדת לבין
קבוצות תמיכה קהילתיות.

יש לאפשר שהיה משותפת של האם והתינוק לאחר הלידה.

יש לעודד הנקה בחדר לידה.

יש לבחון הליכים רפואיים כמו : חוקן, גילוח, זירוז, פקיעת מי- שפיר,
ניטור אלקטרוני, וחתך על פי הצורך ולא כהליך שיגרתי.

יש לאפשר נוכחות הבעל בלידות קיסריות ולעודד את האם להיניק לאחר
ניתוח.

להימנע משימוש שגרתי במשככי כאבים ובסמי הרגעה במהלך הלידה.

יש לעודד את היולדת להתהלך בזמן הצירים ולאפשר לה לבחור את התנוחה
המתאימה בלידה.

בלידה ניתן להבחין בין אישה אקטיבית לאישה הפסיבית.

איך מתנהגת האישה הפסיבית?

שמופיע ציר התגובה של האישה שלילית כי היא נבהלת ומפחדת בגלל חוסר
ידע והבנה, היא היסטרית ,לא מתרכזת בנשימות, ולא מרפה בין הצירים, נוצר
מתח המשפיע על הפרשת אדרנלין מוגברת לזרם הדם , זה גורם להתכווצות כלי
דם ולירידה בזרימת הדם וחמצן לרחם ולעובר, שריר הרחם נפגע ולא עובד
בתפוקה מלאה, מצטברת פסולת בתאי השריר שמגבירה את הכאב. כל זה מביא
להתכווצויות לא סדירות של הרחם, לחוסר התקדמות בלידה וללידה ממושכת
יותר עם סבל וכאב.

איך מתנהגת האישה האקטיבית?

שמופיע ציר יש תגובה חיובית מהמוח לציר, האישה נושמת, מרפה את עצמה
בין הצירים, מרוכזת בתהליך הלידה, יש אספקת חמצן לשרירי הרחם, יש
התכווצויות טובות, והלידה מתקדמת מהר והאישה לא מתעייפת ולכן אינה
סובלת. הבעל לומד איך לעזור בעזרת עיסוי במהלך הצירים כדי לשחרר מתח
להקל, לפנק ליצור אווירה מעודדת ולהיות שותף בלידת התינוק.

הקורס מכין אותה לקראת אירוע שבעיקר שעליו היא שמעה בעיקר מחוויות
של האימא שלה או מחברות ושכנות. קורס זה נועד להכין את האישה לקראת
לידה בבי"ח , לקבל תחושת ביטחון לגבי יכולתה ללדת בהתאם לטבעה ורצונה
גם במסגרת זרה וחדשה מבלי להתבלבל בהגיעה לחדר לידה המודרני ולהרגיש
משוחררת ורגועה לנוכח המכשור הטכנולוגי שמשדר כי בעצם זה תהליך דורש
השגחה ויש בו סכנה. היא צריכה ללמוד ולהכיר מה יש בחדר לידה מודרני,
כדי לא להרגיש אבודה בלידה, לדעת מה תפקידם של אנשי הצוות במהלך הלידה,
כיצד להגיע איתם להבנה על אופי הלידה שלה ומילוי רצונותיה בלידה ואיך
זה משפיע עליה כיולדת, להכיר את המכשור טכנולוגי, מה היתרונות
והחסרונות שלו, מתי חשוב להיעזר בו, מה היתרונות וחסרונות של השיטות
המלאכותיות לשיכוך כאב ואיך לברור מה מתאים לה. הקורס מקנה ידע מפורט
על תהליך הלידה התקין. נותן ידע על תזונה מאוזנת כדי למנוע התפתחות
עובר גדול והשמנת יתר אצל האישה. מעודד את האישה לפעילות גופנית לשמירה
על כושר הגופני וגמישות לקראת הלידה. וכיצד להכין את הגוף שלה לקראת
הלידה ע"י עיסויים בשמנים על העור בפירינאום, החזה ובטן כדי להגן
עליהם. הבעל לומד איך לעזור לאישתו בעזרת עיסוי במהלך הצירים כדי לשחרר
מתח להקל, לפנק ליצור אווירה מעודדת ולהיות שותף בלידת התינוק, עזרתו
חשובה ביותר כמתווך בין יולדת לצוות, ומונע מאשתו את הצורך לדבר
ולהפעיל את המוח בזמן שעליה להיות בהרפיה עמוקה ממוקדת בתוך תהליך
הלידה.

האישה לומדת טכניקות הרפיה כולל מדיטציה שעוזרות לאישה להתחבר
לכוחות שלה ולהיות במסע פנימה במהלך הלידה. שימוש בנשימות בזמן הציר,
לזרום עם הצירים לשחרר את עצמה ולתת לעובר לצאת ללא עכבות, בעזרת
השימוש ברפלקס הלחיצה. מאחר ולגוף של האישה יש תוכנית פיזיולוגית טבעית
ללידה, ההכנה באה להוריד חששות ופחדים לחזק אותה מבחינה נפשית ורוחנית
ללמד אותה להתחבר לכוחות שקיימים בה ולהגיע ללידה רגועה ובטוחה בעצמה
שהיא מסוגלת לעבור את הלידה שלה בקלות ולצפות לחוויה טובה.

מהי לידה טבעית?

כיום יותר נשים רוצות ללדת בצורה טבעית, ובמקרים רבים בבית. זריקת
האפידורל עדיין בשימוש, בעיקר אצל נשים שמגיעות ללידה ללא שום הכנה
מוקדמת ופוחדות מהלידה. כיום נשים רוצות לעבור את הלידה ללא התערבות
ומינימום סיכונים. בהולנד שהיא המדינה המתקדמת ביותר בנושא הלידה קיימת
אפשרות ללדת בבית תחת השגחה של מיילדת שמלווה את האישה מתחילת ההריון
נוצר קשר חם שמועיל לשני הצדדים במהלך הלידה . באנגליה קיימת לידה
בשיטת הדומינו, האישה מתחילה את הלידה בבית המיילדת מגיעה לביתה
ומעבירה אותה לחדר לידה לקראת הלידה לאחר- 6 שעות היא עוזבת את חדר
לידה עם התינוק הביתה.

מי מתאימה ללדת בלידה טבעית?

*אישה בהריון ב -TERM בין שבוע 37- 42-, בריאה, עובר יחיד, במצג
ראש, ויש העדר חשד ל- C.P.D.

מהם התנאים הדרושים ללידה טבעית?

1. תנאים סביבתיים מתאימים הכוללים פרטיות ,אינטימיות, תאורה עמומה,
שקט,

המאפשרים לאישה להיות נינוחה ומרוכזת בתהליך הלידה ללא ההפרעה.

2. מתן עידוד וביטחון לאישה היולדת לתת לתהליכים הטבעיים בגופה
להתנהל ללא התערבות חיצונית, לעודד תנועתיות, עיסוי, שיאצו, ושימוש
בנשימות.

3. מתן אחריות לאישה ובן זוגה על תהליך הלידה עם תמיכה של המיילדת
ומעקב בהתאם לצורך על בריאות העובר בעזרת דופלר או מוניטור לזמן קצר
במועד קצוב במהלך הלידה.

4. פקוע מים לפי הצורך ולא כשגרה.

5. לאפשר לאכול מזון קל ושתייה עד – 4 ס"מ ובהמשך שתייה בלבד.
האכילה בתחילת הלידה אינה מגדילה את הסיכון לאספירציה

להימנע מהחדרת עירוי כשגרה, כי עצם החדרתו מכניסה את האישה למתח
ומרמזת לה כי היא בסיכון גם שאין שום סיכון, החדרת תמיסה לווריד משנה
את איזון האלקטרוליטיים בדם ויכולה להשפיע על העובר .

למנוע ניתוק מידי של חבל הטבור כשגרה ולאפשר לתינוק לקחת את הנשימה
הראשונה בקצב שלו בדקות הראשונות לחייו.

לעודד קשר בין האם לתינוק, להניח אותו עם צאתו לאוויר העולם על בטנה
ולעודד הנקה סמוך ללידה.

שיטות להרפייה כדי להשפיע על האנרגיה בגוף

אנחנו קושרים חיוניות לבריאות טובה, שמרגישים לא טוב אנחנו מדברים
על חוסר אנרגיה, ניתן להשפיע על אנרגית החיים בשיטות שונות: דיקור,
שיאצו, עיסוי, תזונה, יוגה, טאי- צי(מדיטציה בתנועה) הליכה, תנועה,
מדיטציה , נשימות לבטן, דמיון מודרך, אוטוסוגסטיה, הפנוט עצמי (
היפנוטרפיה)להפחתת לחץ, והרפיה, ושימוש בחיזוקים חיוביים להפחתת לחץ,
והרפיה.

החשיבה במונחים של אנרגיה היא חלק חשוב בהשקפה של הריפוי ההוליסטי.
היוגה קוראת לאנרגיה זו" פארנה", הרפואה הסינית קוראת לה "צי",
ובאומנות הלחימה היא נקראית "קי". הגישה ההוליסטית רואה את האדם לא רק
כחומר אלא כזרימה של אינטלגנציה שהיא מקור החיים. זוהי אנרגיה היכולה
לגדול או להצטמצם, לנוע ממקום למקום בגוף כדי לשמור על הגוף הפיסי.
היכולת להשפיע על אנרגית החיים קיימת בכל בני האדם. אנחנו שואפים לתוך
גופנו אנרגיה זו בנשימה בנוסף לחמצן שיש באוויר בעזרת במזון, דיבור,
מחשבות, בכל קשר אהבה וידידות, אנרגיה זו עוברת תהליך של הטמעה ומשפיעה
על כל תא בגוף.

כל מחשבה מביאה להפרשת חומר כימי בגוף למשל רגש הפחד יוצר את
האדרינלין. רגשות שלילים כגון: פחד, כעס, קנאה משבשים את זרימת אנרגית
החיים ויוצרים חסימות, כאב ומחלות.

רגשות חיוביים ובעיקר רגש האהבה מגבירים את זרימת אנרגית החיים בגוף
ויש להם השפעה טובה. דימוי עצמי חיובי ואהבה שיש באדם כלפי עצמו היא
תמצית הבריאות. התאים בגופנו קשובים ללא הרף למחשבות שלנו ומשתנים
בהתאם לכך. תחושת ייאוש וחוסר תקווה לאורך זמן מגבירים את הסיכוי לחלות
בסרטן או בהתקף לב, לעומת זאת תחושת שמחה וסיפוק מעניקים בריאות.

כשאדם מדוכא זהו מצב של חוסר זרימה כמעט מוחלט של האנרגיה בגוף.
הגוף הוא מכלול ואינו סתם חומר, הוא מהווה שלמות אורגנית ואיננו סתם
מכונה. האדם הוא הוויה רוחנית המכילה בתוכה גוף- נפש- ורוח. תהליך
ההתפוררות אינו חל על זרם האינטלגנציה שהיא מקור החיים או כוח החיים
שממנו מושפע הגוף הפיסי.

* הטכניקה לנשימת בטן- במהלך הלידה יש לנשום לתוך הציר, לזרום אתו,
לנפח בטן באוויר ואנרגיה ולנשוף ולכווץ שרירי בטן בהוצאת אוויר, ממלא
את האגן באנרגיה וממריץ את תהליך הלידה.

שימוש בדמיון מודרך- להתמקד במחשבות בצוואר הרחם ולדמיין אותו נפתח
כמו פרח או ספירלה שמתרחבת. ולנתב את התינוק לרדת לתעלה בתנועה סיבובית
בדרך החוצה . •

אוטוסוגסטיה, שימוש באמירות חיוביות כגון: "אני מקבלת כל ציר באהבה"
"הגוף שלי יודע ללדת בקלות ובביטחון" "כל ציר מקרב אותי אל התינוק שלי"
 

הליכה ותנועה לעודד תנועה בזמן הצירים, הליכה, הנעת אגן ע"י כיסא
נדנדה או בעמידה תנועות סיבוביות של האגן, עיסוי בעזרת בן הזוג בעיקר
על גב תחתון בין החוליות הלומבריות 2-5 ועל עצם הסאקרום , שימוש במקלחת
חמה התנועה מרפה את המתח ומעודדת את הגוף להפריש את האנדורפינים להקלת
כאב באופן טבעי, העיסוי בגב תחתון מטשטש את העברת המסרים למוח, מרפה את
אזור האגן וממריץ את תהליך הלידה, האזור עשיר בנקודות דיקור שיש להן
השפעה על הרחם והאנרגיה באגן. (ציור)

*מדיטציה & לידה מחדש לניקוי הטבעות שליליות לגבי הלידה

הכוח או החולשה של מערכת החיסונית מושפע ע"י מחשבות , רגשות, ומה
אנחנו עושים, או בוחרים לראות או לצפות. ככל שאנחנו חרדים ודואגים המוח
שלנו מושפע מגלי " ביתא", כאשר אנחנו רגועים המוח שלנו מושפע מגלי
"אלפא", שהייה ממושכת בגלי "ביתא" אינה בריאה ופוגעת בגוף. המדיטציה
מביאה אותנו להיות בגלי "אלפא" ולמלא את הסוללות שהתרוקנו, ונותנת לגוף
הזדמנות לתקן את נזקי המתח. מתח לזמן קצר הוא מועיל, אך מתח ממושך
שאינו מפורק יכול לפגוע בגוף, ומפריע לתהליך הלידה.

מדיטציה ויוגה מביאות את המוח להיות בגלי" אלפא" לנקות את המוח
מהשפעת הנפש להיות רגועים נ עם מוח דומם ללא רעש , שקט רב, זה מאפשר
לנו להיות מודעים לנשמה שלנו, מפתחת בנו רגישות ותחושת שייכות, מנקה
אותנו מכל מה שאיננו שייך לנו ושומרת רק על מה שהוא ההוויה האמיתית זה
עוזר לאישה להיות אינטואיטיבית ומחוברת לאינסטינקטים הטבעיים שלה.

מקור המילה מדיטציה וmedicin הוא מאותו השורש: רפואה פירושה זה אשר
מרפא את הפיסי. ומדיטציה פירושה, זה אשר מרפא את הרוחני. הפירוש של
המילה Healing הוא ריפוי והמילה Whole פירושה שלם שתיהן מאותו השורש.
 

כלומר להירפא פירושו להיות שלם. המדיטציה הופכת אותנו לשלמים
ובריאים מבחינה רוחנית ועשירים, מבחינה פנימית מפתחת את היכולת להרגיש
שלווה , והתלהבות.

לידה מחדש

מטרה של התהליך של "לידה מחדש" הוא לעבור תהליך של חוויה מתקנת לגבי
תהליך הלידה שעברנו בלידה שלנו. זוהי דרך ליצור קשר עם טראומת הלידה
בעבר לנקות אותה מהמודעות.

במהלך התרגיל חוזר המתרגל המטופל להיות עובר ברחם, ועובר מחדש את
תהליך הלידה האישית שלו , חווה את הנשימה הראשונה שלו בכל הרמות הפיזית
הנפשית והרוחנית, וכך הוא משתחרר מטראומת הלידה בעבר.

ניתן לעשות את התרגיל ביבש ואח"כ במים פעם שנייה תהליך זה משנה את
ה"הטבעה" השלילית שהוטבעה בתת -מודע בלידה מחוויה של כאב וסבל לחוויה
של אושר והנאה, שינוי זה משפיע על האדם בצורה מהירה. והוא מתנקה
מ"הטבעה" השלילית שיצרה בסיס לתפיסת העולם שלילית כגון: "העולם נגדי",
"החיים קשים", "אין אהבה" חייו ו שולטת בו בצורה לא מודעת בחיי היומיום
בכל הרמות גוף- נפש- רוח.

הסיבה לכך נעוצה בחוסר התחשבות בצרכים של התינוק בזמן הלידה כגון:
הצורך בשקט, מגע עדין, לשמור על קשר רצוף עם האם ולא להפריד מחשש
ליצירת תחושת נטישה , וחוויה קשה של פרידה מהאם יכולה ללוות אדם כל
חייו . להקפיד על ניתוק עדין של חבל הטבור לאחר שהתינוק החל לנשום
באופן עצמאי, ללא יצירת איום של חוסר חמצן המאלץ את התינוק לקחת את
הנשימה הראשונה בהיסטריה כי הוא מרגיש חנוק, ובמהלך חייו יפתח בעיות
נשימה. עזיבת הרחם בצורה טראומתית בגלל חוסר התחשבות בכל הגורמים הנ"ל
יכולה לגרום לאדם טראומה לכל חייו.

תהליך הלידה שפיתח ד"ר לה- בואייה הביא ללידת "תינוקות לה-בואייה"
שנמצאו יותר רגועים ובוכים פחות כי בעקבות חוויות חיוביות שהוטבעו בהם
בלידה יש בהם אמונה שהעולם אוהב ויש בו הנאה. הם יותר מוכשרים ופחות
פוחדים וכמעט אינם חולים.

לאחר התהליך לידה מחדש מרגישים התחדשות, אושר, אנרגיה כאילו נולד
האדם מחדש .

שיטות להקלת כאבים בלידה

הגוף והנפש קשורים אחד לשני, כאשר נשבר הקשר בניהם נוצר כאב בגוף.
בזמן מחלה גורם החשוב ביותר בריפוי הוא האמון שלו שיש בכוחו להחלים,
ריפוי בא לעשות איזון של האנרגיה בגוף ולהניע חסימות שלה בגוף ובא לשקם
בצורה מאוזנת את ההיבט הפיסי הנפשי הרוחני והרגשי בגוף. ריפוי בעזרת
האנרגיה אינו מיועד למחלה מסוימת אלא בא לשנות דפוס התנהגות אנרגטית.
שימוש בתרופות להעלמת כאב או תסמיני מחלה הוא כמו להרוג את השליח הבא
לבשר על קיומה של הפרעה בגוף.המטרה היא להניע את האנרגיה והדם שיגיעו
לכל מקום ואז לא יהיה כאב. האם הלידה אכן כואבת? ומהם הסיבות לכאב
בלידה?

ישנם 6 גורמים פיסיים שיכולים לגרום לכאב

חוסר חמצן בשריר הרחם כאשר אין הרפיה טובה של השריר בין הצירים הכאב
חד יותר.

מתיחת צוואר הרחם ולחיצה על עצבי הצוואר ע"י ראש העובר.

מתיחת החצוצרות, שחלות, פריטוניאום.

מתח וכיווץ של ליגמנטים של הרחם.

לחץ על האורטרה, שלפוחית שתן ורקטום.

מתיחת שרירי רצפת האגן.

יש - 6 גורמים המשפיעים על התקדמות בלידה

עוצמה ומשך הציר.

מהירות הפתיחה של הצוואר משפיעה גם על זמן הלידה ועל הכאב.

מידת התרחבות וההרפיה של הפיריניאום.

גיל האישה, מצב גופני ירוד, עייפות, אנמיה, יש להם השפעה על סיבולת
הגוף.

מצג התינוק וגודלו.

פחד בלידה משפיע על הפרשת האדרינלין המפריע להופעת צירים סדירים
בתחילת הלידה.

ניתן להשפיע על חלק גדול מהגורמים האלו כפי שכבר הסברתי. הכאב הוא
שליח הבא לבשר לנו שיש שינוי בגוף, לבשר לנו על התחלת הלידה, בדרך כלל
כאב מהווה איום וגורם לפחד.

ההתייחסות לכאב ותפיסת הכאב שונה אצל כל אחד מאיתנו. תגובות אלו
מושפעות מנתונים אישיים, תפיסה חברתית ותרבותית. לידה נטולת כאבים היא
בעיה עתיקה, השאלה איך ללדת ללא כאב היא ישנה, אנשי הדת תמיד הדגישו את
קיום הכאב בלידה. לעומת זאת רופא בשם לוזום האמין בתודעה האנושית וניהל
אלפי לידות נטולות כאב, זוהי

שיטה של שיתוף פעולה מודע. האם מנסה לשתף פעולה בצורה של מדיטציה
מודעת למהלך הלידה מקדמת אותה בברכה לא נלחמת ולא מנסה להתנגד. הוא
טוען שהכאב נוצר בגלל המאבק שהאם נאבקת בלידה, מנסה לכווץ את כל
מנגנוני הלידה בגלל שהיא פוחדת שהלידה תהיה כואבת, היא פוחדת מהלידה,
ההתנגדות שלה ממוקדת בפחד ובכך מונעת מהילד להיוולד בעוד העובר מנסה
לצאת יש עימות בין האם לתינוק ועימות זה אחראי על הכאב.

יש שתי דרכים בהן ניתן להרגיע את האם , ברמת הגוף האם תלד בחוסר
תודעה תחת השפעת סם ולעולם לא תוכל להפוך לאם במלוא מובן המלה, כי כאשר
נולד תינוק יחד עמו נולדת גם האם.

לפי דעה זו האם צריכה להיות נתונה בהכרה מלאה בלידה כי בהכרה זו גם
היא נולדת, יש להכשיר את תודעת האם לקראת הלידה היא צריכה לקבל אותה
באופן מדיטיבי למדיטציה יש שתי משמעויות עבור האם:

1. שהיא אינה צריכה להתנגד, אינה צריכה להיאבק, 2.

היא צריכה לשתף פעולה עם כל מה שקורה בלידה, כמו שהנהר זורם באפיק
שלו. ואז תתרחש לידה נטולת כאבים.

הכנה מעשית לקראת הלידה במהלך ההריון בעזרת אקופרסורה, עיסוי,
שימוש בצמחי מרפא, פרחי באך

פירוט הנקודות שיש ללחוץ עליהן כל יום משבוע 34- +צילום הנקודות.
 

הדרכה לעיסוי הגוף.

פירוט הצמחים שעובדים על הגמשת צוואר הרחם וחיזוק שריר הרחם לפני
הלידה.

*ההורמונים המשתתפים בלידה והשפעתם על התקדמות הלידה.

הורמון האדרינלין

מופרש בזמן מתח נפשי והוא מהווה גורם מפריע ומעכב הופעה סדירה של
צירים וגורם להארכת השלב הראשון של הלידה. הורמון זה נחוץ לשלב השני של
הלידה כדי להמריץ את האישה לעזור בהוצאת התינוק. גירוי הניאוקורטקס גם
כן מעודד הפרשת אדרינלין, לכן חשוב להימנע לנהל שיחות עם האישה בלידה
ולאפשר לה להיות מרוכזת כולה במסע פנימה בתוך תהליך הלידה. לכן חשוב
להחשיך את החדר ולתת ליולדת שקט ופרטיות. האדרינלין משפיע על פקיחת
העיניים של התינוק בשעה הראשונה לאחר הלידה מה שעוזר לפתח קשר עם האם.
 

הורמון האוקסיטוצין

הורמון זה מופרש במהלך הלידה ומשפיע על שריר הרחם להתכווץ. הוא שומר
על רמת צירים אפקטיבית המאפשרת את פתיחת הצוואר וירידת העובר לתעלת
הלידה ללא עזרת האישה, כדי שהורמון זה יופרש בצורה טובה יש לדאוג
שלאישה לא יהיה קר.

הורמון זה מופרש בכל קשר של אהבה, בסיום הלידה רמת ההורמון עולה.
הורמון זה משפיע על התנהגות האם והרצון שלה לטפל בתינוק. בהשפעתו נוצר
רפלקס זרימת החלב.

האנדורפינים=הורמונים דמויי מורפין

אלו הורמונים שמופרשים במהלך הלידה ויש להם השפעה נרקוטית, הם
מרגיעים ומרפים כאב, לאחר הלידה האם והתינוק רווים בחומר זה, מה שמאפשר
להם להיות בתחושה של אושר עילאי וקרבה עמוקה.

לחיצת רפלקס ושחרור התינוק בשלב השני

לפי דבריה של ד"ר דה גסקא צרפתייה ורופאה במקצועה יש לגוף תוכנית
פיזיולוגית טבעית ללידה. לדעתה אין צורך לדעת ללחוץ, ולא צריך ללחוץ
בכלל, היא מדברת על רפלקס הלחיצה שמופיע באופן ספונטני בכל לידה
נורמלית . לדבריה התכווצויות הרחם גורמות למחיקתו של צוואר הרחם, ובשלב
מסוים של הלידה תחושת הצירים מתחלפת בתחושה חזקה וזה הצורך ללחוץ ברגע
זה ביחד ובמקביל להתכווצויות הרחם מתכווצים שרירי הבטן העמוקים ה-
transvers abdominus and obliqus abdominus בכיווץ הדומה להקאה , זהו
רפלקס האקספלוסיבי שבו נוצר לחץ בצורה "קונצטרית" בדומה ללחיצת שפורפרת
משחת השיניים הגורם לתינוק ל"גלוש "החוצה. הלחיצה נעשית בזמן הנשיפה
כמו שמנפחים בלון או כמו בהקאה. דה-גסקא מתריעה נגד שיטת הלחיצות
המאומצות ושימוש בלחץ מלמעלה כלפי מטה היוצר לחץ של כ- 20 ק"ג על
הרצועות ה- sacro –uterin. לחץ זה גורם לנזק לאחר הלידה פגיעה
בספנקטרים, ובעיות בדליפת שתן, צניחת רחם. לא צריך

לדבריה אין לחיצות של השלב השני אלא יש לחכות לרפלקס האקספלוסיבי,
שמופיע באופן טבעי אם לא מעודדים את האישה ללחוץ לפני הופעתו , האישה
נעזרת בנשיפה עצורה שמופיעה באופן ספונטני . שהרפלקס זה מופיע לחיצה
תוך כדי שאיפת אוויר אינה אפשרית אלא למספר שניות להוריד את לפני
שהסרעפת מתרוממת כלפי מעלה בהשפעת הרפלקס. הלחצים "הקונצנטרים "
מתאפשרים הודות לשלוש שכבות השרירים של הרחם ושרירי הבטן העמוקים
שדוחקים את הסרעפת כלפי מעלה וגורמים לרצון להקיא או לצעוק, אותו תהליך
קורה כאשר יש פעולת מעיים תקינה ויש צורך להתרוקן הנוצר מגירוי הרפלקס,
אין צורך להתאמץ ולגרום לנזק לרצפת האגן ולאיברים התלויים בתוכו.
השרירים הם: 1. השכבה הלונגיטודינאלית שמושכת את התינוק לכיוון צוואר
הרחם. 2. השכבה הסירקולארית- המתכווצת בצורה קונצנטרית( יותר חזק
בפונדוס ופחות חזק בחלק התחתון של הרחם) 3. השכבה הספיראלית בעלת סיב
שריר פלקסיפורמיים היוצרים לחץ כולל "הברגה" וכך למעשה מובל העובר
לכיוון הנרתיק. 4. מעל לכל מתכווצים שרירי הבטן העמוקים ודוחקים את
הסרעפת כלפי מעלה וגורמים לאישה להקיא, או לצעוק .

אם לא מופיע הרפלקס יש לחכות ולא ללחוץ מוקדם מדי, שהראש בגובה בין
2-3 מתחת לקו האמצע באגן, יש להשתמש בנשיפה עצורה( כמו שמנפחים
בלון)לשכב בגב ישר ולא להרים ראש או בישיבה בתנוחה זו ניתן להשתמש
בשרירי הבטן הרוחביים בעזרת נשיפה עצורה. לחיצה בשאיפה עצורה גורמת
לתינוק היפוקסיה ואצידוזיס ואז צריך ליילד את התינוק מהר ובדרך אלימה
כמו ואקום או מלקחיים.

גישות שונות להריון וללידה (אושו, מיסטית,סינית)

על פי הפילוסופיה הסינית המבוססת על היין והיאנג שהם מצבים של
אנרגיה בגוף ההיריון נחשב לאנרגיה יינית, העובר גדל בסביבה חשוכה מימית
ומזינה האנרגיה היינית מבטאת את האנרגיה הנשית שהיא רוך, הזנה, רוגע,
דם, נוזלי- גוף, לילה, קור. כדי שהלידה תתקדם יש צורך באנרגיית היאנג
לעודד הפרשת הורמונים מוגברת הרחבה ופתיחה של צוואר הרחם בעזרת
התכווצויות נמרצות של שריר הרחם המאפשרת את פריצת העובר לאוויר העולם.
אנרגיה זו הנקראת – צ`י היא אנרגית החיים הנעה בגוף ומשפיעה על פעילות
האיברים, ניתן להשפיע על אנרגיה זו בדרכים שונות. המטרה היא לאזן בין
אנרגית היין והיאנג בגוף, וזאת ניתן לעשות בעזרת :דיקור, צמחים, שיאצו,
תרגילים, תזונה ונשימה. 

 

vision

I believe that in 21 century we will witness more women having
natural confinements, under medical supervision and the support of
midwives. These women will know the natural strength of their bodies
to give birth by being aware and attentive to birth process. The
aims of prenatal preparation course for are to provide her with the
"tool" with which she will approach birth confidently. Every women
is capable of easy childbirth and our assignment is to show her the
way
לאתר של מיכל קאופמן
שלח אימייל למיכל קאופמן
*מיכל קאופמן היא מיילדת מוסמכת, ד"ר לרפואה טבעית, ורפואה סינית,
מטפלת מלווה ותומכת בעזרת שיטות טיפול משלימות בנשים בתקופת הפוריות,ההריון
,הלידה ולאחריה. שיטות טיפול המשלימות : רפואה סינית , תזונה, צמחים,
דיקור,מוקסה, שיאצו, הליניג, דמיון מודרך, הדרכה רוחנית, הכנה ואימון
אישי ללידה לזוגות. מכשירה מטפלות הוליסטיות במכללת ושינגטון לטפל
לתמוך וללוות את האישה בהריון, בלידה, ולאחריה בשיטות טיפול משלימות.
08-8583284 050-5373352