רוב אנשי מקצועות הרפואה והבריאות העובדים עם אמהות ויילודים מודעים ל"טיפול אמא קנגורו" (kangaroo mother care, KMC), או "טיפול קנגורו", כפי שמרבים לכנותו. בטיפול בפועל יש הבדלים עצומים בין בתי חולים שונים. יש מקומות שבהם טיפול קנגורו נתפס כנלווה לטיפול הטכנולוגי בפגים, משהו שאפשר להרשותו לתקופות זמן קצרות ורק כאשר קיימת עמידה בדרישות מסויימות. במקומות אחרים, זהו תקן הטיפול בכל היילודים, הן אלה שנולדו במועד והן אלה שנולדו טרם זמנם, וכל סיוע טכנולוגי מסופק בצמוד לטיפול קנגורו.
המרכיבים המהותיים של טיפול קנגורו הם פשוטים, אך מספקים מערך מורכב של גירויים ויוצרים סביבה עשירה לתינוק ולאֵם. עבודתו של ד"ר נילס ברגמן הוכיחה את הערך שבגישה זו והגדירה את הגורמים החיוניים להצלחתה. המרכיב הראשון הוא מגע של עור-בעור בין האֵם והתינוק, כשהתינוק מונח בניצב מול חזה האֵם. המרכיב השני הוא הנקה בלעדית, דבר שהיבט המגע של עור-בעור מקל ומפַשט את ביצועו. השלישי הוא שאין הפרדה (או הפרדה מינימלית) בין האֵם לבין התינוק; כל טיפול הנחוץ למי משניהם יינתן כאשר התינוק והאֵם נשארים במגע צמוד. המרכיב האחרון הוא תמיכה: האֵם מקבלת את התמיכה שהיא זקוקה לה כדי להמשיך לספק את צרכי תינוקה. בארצות מפותחות, תמיכה זו יכולה לכלול הנשמה, מתן חומר להבשלת הריאות (surfactant), והתערבויות טכנולוגיות נוספות.
לא לפגים בלבד
טיפול קנגורו הונהג כדי לקדם הישרדות של פגים במצבים שבהם זמינוּת הטכנולוגיה היתה מוגבלת, אבל מחקרים מתמשכים הוכיחו כי למעשה זו גישה עדיפה לטיפול הן בפגים והן בתינוקות שנולדו במועד. אחד התחומים שבהם יש לטיפול קנגורו השפעה משמעותית הוא בעידוד וסיוע להנקה.
במחקרים שהקיפו גם פגים וגם תינוקות שנולדו במועד, טיפול קנגורו העלה את שיעורי התחלת ההנקה, ההנקה הבלעדית בעת השחרור מבית החולים, ומשך תקופת ההנקה. יתרונות אלה נצפו אפילו במחקרים שבהם לא היה יישום מלא של טיפול קנגורו. לדוגמה, בחלק מהמחקרים הרשו לאמהות להחזיק את תינוקותיהן במגע של עור-בעור למשך עד שעתיים בכל יום, אבל אפילו השינויים הקטנים האלה לעומת הטיפול הסטנדרטי בתינוק השוכב באינקובטור הביאו לעתים קרובות לתוצאות משמעותיות במונחי הנקה.
המחקר קובע: טוב גם לאמא
מדוע טיפול קנגורו מוביל להצלחה בהנקה? המחקרים מעלים כמה סיבות:
• אמהות שעושות טיפול קנגורו מביעות יותר תחושות חיוביות כלפי תינוקותיהן. בארצות מסויימות, היישום של טיפול קנגורו בהיקף נרחב הביא להנמכת שיעורי הנטישה וההתעללות בתינוקות.3 תחושות אלו של חיבה ואהבה כלפי התינוק מעודדות את האֵם להתחיל ולהמשיך בהנקה.
• טיפול קנגורו מסייע להנקה תכופה, שהיא מהלך חיוני לבניית ייצור החלב. כשהתינוק תמיד קרוב, האֵם יכולה לזהות את סימני הרעב המוקדמים ביותר של תינוקה ולמהר להציע לו את השד.
• היציבות הפיסיולוגית המוגברת שמציע טיפול קנגורו פירושה כי לתינוק יש יותר אנרגיה להקדיש ליניקה מהשד. לדוגמה, גוף האֵם יעיל מאוד בשמירת חום הגוף של התינוק. אם התינוק חם מדי, טמפרטורת עור הגוף של האֵם תרד מעט; אם התינוק צונן מדי, טמפרטורת האֵם תעלה. מחקרים רבים הוכיחו כי טיפול קנגורו יעיל לשמירת חום גוף התינוק כמו או יותר מהנחת התינוק באינקובטור. לתינוקות בטיפול קנגורו יש גם רמת חִמצון גבוהה יותר, קצב לב יציב יותר, ופחות סימני עָקָה (stress) לעומת תינוקות שהטיפול בהם נעשה הרחק מגוף האֵם.2
• לדעת כמה חוקרים, ייתכן שהקרבה הפיזית של התינוק מגרה את השדיים לייצר יותר חלב ו"לשחרר" את החלב ביתר קלות ומהירות. אמהות עם תינוקות שלא היו עדיין מוכנים התפתחותית לינוק מהשד גילו שהן יכולות לשאוב כמויות גדולות יותר של חלב כשהן עושות טיפול קנגורו, בהשוואה לאמהות שתינוקותיהן לא היו אתן במגע עור-בעור.
• מעורבותה המוגברת של האֵם בטיפול בתינוקה כשהיא עושה טיפול קנגורו עוזרת לאֵם להכיר את תינוקה כאינדיבידואל, לזהות אצלו סימני רעב, עקה, תשישות וכדומה. לזיהוי רמזים אלה חשיבות עליונה בניהול ההנקה, בעיקר אצל פג.
• טיפול קנגורו מחזק אצל האֵם את הידיעה שהיא חשובה לתינוקה. בבתי חולים שבהם מפרידים בדרך שגרה בין אמהות לבין תינוקותיהם, האֵם מקבלת תכופות את הרושם שלא רק שהיא לא חשובה, אלא אף מהווה סכנה פוטנציאלית לתינוקהּ. תחושה זו של הערכת הצוות לתפקידה האִמָּהי מעודדת את האֵם להיניק כדרך להזין ולטפח את תינוקה.
אנכי על החזה, קרוב ללב ולפטמת האם
התינוק בטיפול קנגורו מוצב אנכית על חזה האֵם. ד"ר כריסטינה סמיילי, המנהלת הרפואית של Breastfeeding Resources בסטרטפורד, קונטיקט, הנוהגת להשתמש ב"היצמדות לשד בהנחיית התינוק" (baby-led latching) כשהיא עוזרת לצמדי אֵם-יונק (breastfeeding dyads), טוענת שתנוחה אנכית זו מאפשרת לתינוק לכוון את עצמו ולהיערך לחפש בעצמו את השד. כשהתינוק במגע עור-בעור עם אמו, הוא שומע את הלמות לבה ואת קולה, בדיוק כפי ששמע אותם ברחם, מריח את ריחה המיוחד, ומסוגל למַצֵּב את עצמו כך שיביט למעלה אל פניה וייצור אתהּ קשר עין. תינוקות בנויים לינוק, והגירויים האלה יוצרים את הסביבה שמסמנת להם לחפש את השד ולהיצמד אליו.
חווית הפג באינקובטור
נשווה זאת לתינוק המבוּדד באינקובטור או בעריסה, השומע סביבו רק קולות בלתי-מוכרים ורעשים מכניים ומריח את חומרי החיטוי של בית החולים. בזמן שנראה כמתאים למטפלים בו, הוא נעטף היטב בשמיכה ומוגש לאמו להאכלה. אולי מניחים אותו מיד בתנוחת הנקה, מבלי שתהיה לו הזדמנות לראות את פני אמו או לחוש בעורה. אין זה מפתיע שלעתים קרובות נראה שהתינוק אינו יודע מה לעשות במצב הזה.
יועצות הנקה רבות ואחרים העובדים עם אמהות חדשות מרבים לספר אנקדוטות על אמהות שלא התכוונו להיניק אך שינו את דעתן אחרי שהתנסו לפחות בכמה ממרכיבי טיפול הקנגורו. במקרה אחד, אֵם שתמכתי בה בצירים ובלידה הצהירה מראש שהיא מתכוונת להאכיל מבקבוק. מיד אחרי הלידה, הרופא שלה הניח את התינוק על חזהּ, במגע עור-בעור, ואמר לה שזה יועיל לתינוק לקבל כמה שיותר מגע עם העור שלה. היא ליטפה את התינוק ודיברה אליו בחיבה, ואחרי כשעה, התינוק נע לקראת השד של אמו וניסה להיצמד אליו. לא הייתי בטוחה איך היא תגיב, בהתחשב בנחישותה הקודמת להאכילו מבקבוק, אך היא חייכה אל בנה ואמרה, "שיניתי את דעתי". היא היניקה אותו במשך תשעה חודשים.
נחיריים ברחרוח, רגליים בצפרדע
יותר ויותר מחקרים מעלים כי השימוש בטיפול קנגורו רצוף מרגע הלידה הוא הגישה המתאימה ביותר להבטחת בריאות התינוק והישרדותו. בתי חולים רבים מחייבים שהיית פגים אחרי הלידה באינקובטור עד להתייצבות מצבם, לפני שהם מחזירים את התינוק לאֵם לטיפול קנגורו. ואולם מחקר משנת 2004 2 מצא כי פגים שהיו במגע עור-בעור עם אמם מאז הלידה והלאה התייצבו יותר מהר ובאופן יעיל בהרבה מתינוקות ששהו באינקובטור. במחקר זה, פגים שנולדו במשקלים שנעו בין 1200 גרם ל-2199 גרם נבחרו באקראי לקבל טיפול עור-בעור מלידתם או טיפול סטנדרטי באינקובטור למשך שש שעות. תינוק שנבחר לטיפול עור-בעור הוצמד לחזה האֵם בעזרת מגבת מקופלת כדי לקבע את הראש והחזה שלו בתנוחת "רִחרוּחַ", המספקת נתיב נשימה מיטבי. ירכי התינוק היו מקופלות בתנוחת צפרדע. מכל בחינה אחרת קיבלו התינוקות בשתי הקבוצות טיפול זהה. כל התינוקות שנבחרו לטיפול עור-בעור קיבלו ציוני התייצבות מצויינים אחרי חמש שעות של מגע עור-בעור, בהשוואה לפחות ממחצית התינוקות שקיבלו טיפול באינקובטור.
למגע עור-בעור לתינוקות יש ערך רב במובנים רבים, מעבר לסיוע להנקה. כך למשל הוכיחו מחקרים כי מגע עור-בעור יעיל במניעת היפוגליקמיה (תת-סוכר בדם) ביילודים. 2 מאחר שתינוקות יונקים רבים מקבלים תוספות בגלל החשש מהיפוגליקמיה, ייתכן שיש לכך חשיבות רבה דווקא בקיום הנקה בלעדית. מגע עור-בעור גם מפחית כאב אצל תינוקות העוברים הליכים רפואיים כגון לקיחת דם באמצעות דקירת העקב, עם תוצאות טובות יותר לעומת תרופות רגילות לשיכוך כאבים.
גוף האם כסביבת המחיה הטבעית לתינוק
ברגמן תיאר את גוף האֵם כסביבת המִחיָה (הַבִּיטָט) הטבעית של התינוק, 2 ואחד היתרונות המשמעותיים ביותר לכך שהאמהות והתינוקות נשארים ביחד הוא שהגוף מוצא את הסביבה הזו מרגיעה ומְרַפָּה מתח. לתינוקות בטיפול קנגורו יש רמות גלוּקוֹקוֹרטיקוֹאידים נמוכות בהרבה מאשר לתינוקות שהטיפול בהם נעשה הרחק ממגע עור האֵם.12 ברגמן קובע שהפרדת התינוק מן האֵם גורמת לתינוק להציג תגובת מחאה-ייאוש, הכוללת בכי ופעילות שמקורם במערכת העצבית הסימפתטית ובעקבותיהם תגובה פארא-סימפתטית של הנמכת קצב הלב, טמפרטורת הגוף והפעילות. 2 תגובות אלו מובילות לעיכוב בהסתגלות התינוק לסביבה החוץ-רחמית.
לסיום, בין אם התינוק יונק ובין אם לא, טיפול קנגורו עוזר ביצירת קשר חיובי יותר בין האֵם לתינוק, והיתרונות נמשכים הרבה אחרי תקופת היַנקוּת. מחקר אחד מצא אצל אמהות שעשו טיפול קנגורו סבירות נמוכה יותר לחזרה לעבודה במהלך השנה הראשונה אחרי לידת התינוק.10
אף שהטכנולוגיה יכולה להצליח לשמור על התינוקות בחיים, לטיפול קנגורו יש הפוטנציאל לעזור להם לשֹגשֹג. הקשר החזק יותר בין האֵם לבין התינוק ושיעורי ההנקה המוגברים לבדם כבר משפרים תוצאות בריאותיות מכל הסוגים. יש ראיות מוצקות לכך שטיפול קנגורו צריך להיות הטיפול התִּקני והנורמלי לכל היילודים, הן אלה שנולדו במועד והן פגים, וכי רק כאשר תינוק זקוק בבירור לטכנולוגיה שאינה מתיישבת עם טיפול קנגורו ראוי לנקוט בגישות אחרות, כגון העברתו לאינקובטור.
*תרזה פיטמן (Teresa Pitman) היא מדריכת לה לצ`ה (La Leche League Leader) זה עשרים-ושמונה שנים, וכיום היא מכהנת כמנכ"ל ליגת לה לצ`ה בקנדה. כמו כן היא כתבה בעצמה והשתתפה בכתיבתם של יותר מתריסר ספרים על הורות, לידה והנקה, שהאחרונים שבהם הם The Ultimate Breastfeeding Book of Answers (2nd edition) ו-The Latch and Other Keys to Breastfeeding Success, שניהם בשיתוף עם ד"ר ג`ק ניומן.
Cattaneo, A., R. Davanzo, N. Bergman, and N. Charpak. Kangaroo mother care in low-income countries. International Network in Kangaroo Mother Care. J Trop Pediatr 1998; 44:279-82.
Bergamn, N. J., L. L. Linley, and S. R. Fawcus. Randomized controlled trial of skin-to-skin contact from birth versus conventional incubator for physiological stabilization in 1200- to 2199-gram newborns. Acta Paediatr 2004; 93:779-85.
Bergman, N. J., and L. A. Jurisoo. The “kangaroo-method” for treating low birth weight babies in a developing country. Trop Doct 1994; 24:57-60.
Syfrett, E. B., and G. C. Anderson. Early and virtually continuous kangaroo care for lower-risk preterm infants: Effect on temperature, breastfeeding, supplementation, and weight. Paper presented at the biennial conference of the Council of Nurse Researchers, American Nurses Association, November 1993.
Righard, L., and M. O. Alade. Effect of delivery room routines on success of first breastfeed. Lancet 1990; 336:1105-7.
Tessier, R. et al. Kangaroo mother care and the bonding hypothesis. Pediatrics 1998; 102(2):e17.
Whitelaw, A., G. Heisterkamp, K. Sleath et al. Skin-to-skin contact for very low birthweight infants and their mothers. Arch Dis Child 1988; 63:1377-81.
Galligan, M. Proposed guidelines for skin-to-skin treatment of neonatal hypothermia. MCN Am J Matern Child Nurs 2006 Sept-Oct; 31(5): 298-304.
Ludington-Hoe, S. J., N. Nguyen, and J. Y. Swinth. Kangaroo care compared to incubators in maintaining body warmth in preterm infants. Biol Res Nurs 2000; 2(1):60-73.
Anderson, G. C. Current knowledge about skin-to-skin (kangaroo) care for preterm infants. J. Perinatol 1991; 11:216-26.
Smillie, C. Baby-led latching. Seminar presented at Cambridge, Ontario, June 2006.
Ludington-Hoe, S. J., R. Hosseini, and D. L. Torowicz. Skin-to-skin contact (kangaroo care) analgesia for preterm infant heel stick. AACN Clin Issues 2005; 16(3):373-87.
Morelious, E., E. Theodorsson, and N. Nelson. Salivary cortisol and mood and pain profiles during skin-to-skin care. Pediatrics 2005 Nov; 116(5):1105-13.
*אורית פרידלנד היא מתרגמת, דולה ומדריכת הנקה. עבודת התרגום נעשתה כחלק מפרוייקט לקידום ההנקה במסגרת קורס מדריכות הנקה של בתיה דייויס, 2007.
|
