ראשית, האם ניתוח קיסרי מתוכנן בטוח יותר מלידה נרתיקית מתוכננת? התשובה היא "לא". עשרות מחקרים שכללו עשרות אלפי נשים הראו באופן חד-משמעי שניתוח קיסרי אלקטיבי נוסף מסוכן יותר ליולדת, אינו בטוח יותר לתינוק וטומן בחובו סיכונים חמורים לפוריותה העתידית של האישה. יתרה מכך, בטיפול הולם, לפחות שבע מכל עשר נשים יילדו בלידה נרתיקית ובכך ישימו קץ לחשיפתן לסיכונים שבניתוח קיסרי.

שנית, האם יש הגיון בסירובם של בתי החולים ללנל"ק בטענה שאין להם סגל או ציוד למקרי חירום אפשריים? שוב, התשובה היא "לא". מקרי חירום צצים בלידות שאינן לנל"ק וישנם מצבים אחרים שמגדילים את הסיכויים לצורך בניתוח חירום, כגון זירוז לידה ואלחוש אפידוראלי. במידה ובית חולים מסוים אינו בטוח ללנל"ק הוא אינו בטוח לכל לידה שהיא.

לבסוף, האם יש לרופאים ולבתי חולים זכות לסרב ללנל"ק בטענה שניתוח קיסרי בטוח יותר לתינוק? גם פה התשובה היא "לא". גם לו היה ניתוח קיסרי בטוח יותר - ולא כך הוא - מניעת לנל"ק מפירה את זכות האישה לסירוב מושכל, זכות שמובטחת לה במפורש על ידי הקולג' האמריקני לרופאים מיילדים וגניקולוגים (American College of Obstetricians and Gynecologists, ACOG). כמו כן, האתיקה הרפואית וזכויות האדם אוסרות שידול או אילוץ אדם לעבור הליך רפואי כלשהו, שלא לדבר על ניתוח גדול, לטובת אדם אחר. איסור זה חל גם על מקרה שבו המוטב ימות בוודאות, מה שאינו נכון כלל ועיקר לגבי לנל"ק.

עקרונותיו המנחים הנוכחיים של ACOG בנושא לנל"ק, כמו גם רופאים מיילדים רבים, מודים בכנות בסיבה האמיתית לסירוב ללנל"ק: הרצון להימנע מתביעות רשלנות בשל לידות לנל"ק. יש לציין כי העקרונות המנחים לניהול לנל"ק קובעים אמות מידה שמבססות את רמת הטיפול וישמשו בתביעת רשלנות. הן כוללות המלצות, לפיהן רופא יהיה "זמין מיידית" לכל אורך לידה פעילה ותהיה "זמינות חומרי הרדמה וסגל לניתוח חירום". מעמסות מוגזמות אלה מטריחות רופאים ורוב בתי החולים הקהילתיים לא יכולים לעמוד בהן. העקרונות המנחים עצמם מכירים בכך שאין מחקרים שתומכים בהמלצות אלה. הן מבוססות על "קונצנזוס ודעת מומחים". כלומר, ההמלצות מספקות לכאורה סיבות משכנעות לסירוב ללנל"ק ונהנות מתמיכת סמכותו של הקולג', אך למעשה נוסחו על ידי קבוצת רופאים שפעלו מתוך מוטיבציה חזקה ואנוכית לדיכוי הלנל"ק ללא כל תמיכה עובדתית. קוד האתיקה המקצועית של ACOG**  מאלץ רופאים לפתור ניגודי עניינים בהתאם לטובת החולה, עיקרון שנטשו הרופאים המיילדים במקרה זה, ללא ספק.

הקואליציה לשיפור שירותי הלידה (Coalition for Improving Maternity Services) פרסמה דף עובדות לגבי הסיכונים שבניתוח קיסרי וניתן להורידו בכתובת www.motherfriendly.org/resources.

*הנסי גואר, דוברת בעלת שם עולמי שזכתה בפרסים על כתיבתה בתחום הרפואה, היא מחברת הספר "מדריך האישה החושבת ללידה טובה יותר" (The Thinking Woman's Guide to a Better Birth). ספרה הקודם, "מיתוסים מתחום הרפואה המיילדת לעומת מציאות המחקר" (Obstetric Myths Versus Research Realities), מהווה משאב משובח לאנשי מקצוע בתחום הלידה. כמלומדת עצמאית, היא מוכרת כמומחית בנושאי לידה המתבססת על ראיות. גואר כתבה עלונים ליידוע צרכנים ואינספור מאמרים למגוון ירחונים, כגון רידרז דייג'סט והג'ורנל אוף פרינטל אנד נאונטל נרסינג. היא ניהלה מיזמים והשתתפה כחברה בקבוצת עבודת מומחים במסמך "בסיס ראייתי לעשרת השלבים בטיפול ידידותי לאם" (Evidence Basis for the Ten Steps of Mother-Friendly Care).

** סירוב מושכל. חוות דעת הוועדה מספר 237, יוני 2000. "ברגע שחולה מיודע לגבי הסיכונים והיתרונות הכרוכים בטיפול, בבדיקה, או בהליך, זכאי אותו חולה לאוטונומיה מלאה בהחלטה אם לעבור את הטיפול, הבדיקה, או ההליך, או לבחור מבין מגוון טיפולים, בדיקות, או הליכים. בהפעלת זכות זו זכאי החולה המושכל גם לסרב לעבור כל אחד מהטיפולים, הבדיקות, או ההליכים... ביצוע הליך ניתוחי בחולה בלא הסכמתו עלול להוות תקיפה כהגדרתה החוק. ברוב הנסיבות זהו אקט פלילי... סירוב כזה [להסכמה] עשוי להתבסס על אמונות דתיות, על העדפות אישיות, או על נוחות".

מאנגלית: יעל דדיה, מתרגמת מוסמכת