בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

מהפך: ביה"ח ליס וכל החדרי הלידה בישראל לא יכולו לאסור כניסת דולות

סימה רייכר, מנהלת המחלקה להנחיות מקצועיות במשרד הבריאות: "מלווה אישי יכול להיות כל מי שתבחר בו היולדת לרבות מלווה המכנה עצמו `תומכת לידה` ". משמעות הדברים: גם הגבלותיהם של חדרי לידה אחרים על כניסת דולות - בטלות

 גרסת הדפסה   
 
מאת: רותי קרני הורוביץ

 גבירותיי ורבותיי, מהפך! 

ביה"ח ליס ליולדות לא יוכל לאסור עוד כניסת דולות אל בין כתליו, זאת בעקבות פניית 'אמנות הלידה' לביה"ח ולמשרד הבריאות בנושא. דר' סימה רייכר, מנהלת המחלקה להנחיות מקצועיות במשרד הבריאות: "מלווה אישי יכול להיות כל מי שתבחר בו היולדת לרבות מלווה המכנה עצמו 'תומכת לידה' ".

קביעתה של דר' רייכר מעקרת למעשה את תוקפו של האיסור, שהוכרז ע"י ביה"ח לפני מספר שנים. תחילת הפרשה המחודשת לפני כחודש. במכתב שהעבירו  איריס רז - יו"ר ארגון המיילדות ודבי גדל-בר - מזכירת ארגון המיילדות למנהלות הסיעוד ולאחראיות חדרי לידה נקראו המכותבות שלא לאפשר כניסת דולות מתלמדות לחדרי הלידה. 

בעקבות המכתב כונסה ישיבה בביה"ח ליס ליולדות, בה נדון הנושא. לבקשת 'אמנות הלידה' לדעת מה התחולל באותה ישיבה ומה היו תוצאותיה השיבה גדל-בר שהפגישה "התמקדה בקידום וחיזוק מעמד המיילדת בבתי חולים". 

בעקבות הפרשה פנתה 'אמנות הלידה' לביה"ח ליס, בו התקיימה הישיבה והאוסר כאמור כניסת דולות, בשאילתא מפורטת לגבי האיסור, סמכותו ומקורו. ביה"ח נשאל בין השאר מדוע הוא אוסר על כניסת דולות, על סמך איזה בסיס, והאם אין בעצם האיסור משום פגיעה לכאורה בחופש העיסוק של הדולות ובזכויות היולדת והאם עצם היותה של המלווה הנבחרת בוגרת קורס דולות הופך אותה 'פרסונה נון-גראטה' עבור ביה"ח. 
תגובת ביה"ח היתה: בית החולים  "ליס" ליולדות הינו בית חולים ציבורי-ממשלתי וככזה אינו מאפשר מתן שרות  פרטי בין כתליו. יתר על כן, בית החולים רואה עצמו אחראי לשלומה ובטחונה של היולדת ותינוקה ולכן השרות הניתן בין כתליו  ניתן  ע"י הסגל המקצועי בלבד הכולל: רופאים ומיילדות שהוכשרו לכך, והמעניקים מענה הולם ושלם ליולדת, הן מבחינה פיזית והן מבחינה נפשית. צוות המיילדות בבית החולים "ליס", זמין יותר ליולדת ומעניק טיפול אישי ומקצועי בצד תמיכה רגשית ואחרת, ולכן אין לתפיסתו צורך במתווך נוסף כדוגמת הדולה, שעלול ליצור חיץ ואף להפריע ביצירת הקשר האינטימי בין היולדת והמיילדת, שחשוב  שיווצר במהלך הלידה ומסייע להצלחתה.
מבקשת לציין כי סגל בית החולים "ליס"  אשר חרט על דגלו את הסלוגן:"יחד איתך בחויה שלך", רואה בתהליך הלידה תהליך אישי ואינטימי, וככל שמעורבים  בו גורמים נוספים הוא מאבד מעוצמתו הרגשית והחויתית. עם זאת מציינת דוברת ביה"ח כי כל יולדת יכולה להביא איתה את מי שהיא רוצה כל עוד לא תתערב בטיפול". 
עד כאן תגובתה של אביבה שמר, דוברת המרכז הרפואי ת"א. 

עמדתה של ד"ר סימה רייכר מהווה ציון דרך חשוב עבור היולדות והדולות באזור ת"א רבתי כאחד. ביה"ח ליס מארח כתשע מאות לידות בכל חודש, ועד היום נמנעו יולדות מלהיעזר בדולות ודולות מללוות יולדות בביה"ח ליס. דולה וותיקה סיפרה ל'אמנות הלידה' כי ליוותה יולדות בליס תוך העלמת עין של המיילדת האחראית במשמרת, שידעה שהיא דולה, אך שדולות רבות אינן מוכנות כלל להגיע לביה"ח מחשש שייזרקו משם באמצע לידה.

הקרב על האוקסיטוצין
מהו סלע המחלוקת האמיתי המסתתר מאחורי ההצהרה של ליס ומאחורי 'מכתב המיילדות' מהחודש שעבר? אין ספק שההתנגדות לנוכחותן של הדולות אינה ייחודית לליס אלא משותפת ל'חזית' המערך המיילדותי בבתי החולים. נראה כי חלק לפחות מליבת העניין משתקפת בתגובת הדוברת:  "..מתווך נוסף דוגמת הדולה שעלול ליצור חיץ ואף להפריע ביצירת הקשר האינטימי בין היולדת והמיילדת.. וככל שמעורבים  בו גורמים נוספים הוא מאבד מעוצמתו הרגשית והחויתית.". אם ביה"ח נחלץ כאן כדי להגן על היולדת, משמע שהיולדת אינה יודעת מה טוב עבורה, ומזל שמישהו מגן עליה רחמנא ליצלן. ואם לא היולדת היא בעלת החוויה, הלוא שמדובר בחווית המיילדת שמאוימת על ידי הדולה ובתנאי עבודתה.

כפי שכתבתי במאמרי מהחודש שעבר בנושא: כיום, עם פריחת מקצוע הדולה, נאלצת לעיתים גם המיילדת הטובה ביותר לנשוך את שפתיה. מחד נוגשת בה המערכת, הדפנסיבית, המנוהלת מדיקו-לגלית, מעוטת התקנים כעריץ המצר את חופש הסיוע והסיעוד שהיא יכולה להגיש, מאידך, רגשית 'מזנבת' בה הדולה, שקוטפת את הפירות הרגשיים של תהליך הלידה וחופשית להביע באזני היולדת את דעתה על התערבויות וכו'.
הקרב, כנראה אם כן, הוא קרב על האוקסיטוצין, או במילים אחרות: קרב על מערכת יחסים עם היולדת או אם תרצו אפילו קרב על אהבתה של היולדת.

עניין נוסף שיש להביאו בחשבון הוא שכר הדולה מול שכרה של המיילדת. בעוד שמיילדת ואפילו מנוסה העובדת בשירות הציבורי בבית חולים ממשלתי משתכרת סכום נמוך יחסית, בן אלפי שקלים, הרי שהדולה מרוויחה בין 1000 ל2500 שקלים בכל לידה. יש להניח שמצב זה אינו נוח בלשון המעטה עבור המיילדת, הרואה בדולה מי שבאה מקרוב אל מקצוע הלידה, תקופת ההכשרה שלה קטנה במאות אחוזים (לעתים מספר חודשים בלבד, לעומת שבע שנות הכשרת מיילדת), והיא קוטפת גם את הפרי הכספי מהלידה אותה היא מלווה.

בינתיים, מתקדמת המערכה המתגבשת בחזית נוספת: הנסיון להצר את צעדיהן של פרחי הדולות - תומכות הלידה המתמחות. כזכור, כינסו דבי גדל-באר ואיריס רז במהלך החודש החולף את אחראיות חדרי הלידה בישראל על מנת לנסות ולגבש חזית אחידה כנגד הכנסת דולות מתלמדות לחדרי לידה,  בטענה שאינן צוות רפואי. " לאחרונה אנו עדים לחדירה של כוחות לא מקצועיים לתחום המיילדות בתואנה שלמיילדות אין זמן לספק טיפול כוללני ליולדת, ולכן נדרשת עזרה חיצונית, כגון דולה. כתוצאה מכך החלו פניות רבות מכל מיני מכללות המבקשות לאפשר "הכשרה קלינית" של דולות בחדרי לידה"... "אנו קוראות לכן מנהלות הסיעוד בבתי החולים, מנהלות הסיעוד החטיבתיות, אחיות אחראיות בחדרי לידה וכל המיילדות, לאפשר רק למי שמתחום הסיעוד/רפואה להיכנס לחדרי הלידה במסגרת תוכנית לימודים והכשרה קלינית", נאמר במכתב.

גזירת אי הכנסת הדולות המתלמדות מחוזקת בדבריה של דר' סימה רייכר, בתשובתה לשאלת 'אמנות הלידה' בנושא:
"מלווה אישי יכול להיות כל מי שתבחר בו היולדת לרבות מלווה המכנה עצמו "תומכת לידה". אשר על כן, מאחר שתומכת לידה אינו מוגדר כמקצוע בריאות אין מקום לתהליכי הכשרה לרבות תצפיות בחדרי הלידה." עוד נאמר בתגובתה של דר' רייכר: "חוזר מנכ"ל מספר 14/3 מסדיר נוכחות מלווה אישי בחדר לידה. להדגיש כי מלווה אישי אינו רשאי להגיש כל טיפול או להתערב בעבודתו של הצוות הרפואי, לרבות התערבות בעבודתן של המיילדות והחלטותיהן המקצועיות."

אם כן - הכנסת דולות כן, התמחות לדולות לא. זו תמונת המצב המסתמנת כרגע מהוראות משרד הבריאות ומתגובת ביה"ח ליס
 

מצאי דולה דולות תומכת לידה מלווה בלידה

 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
 


חזית ביה"ח ליס ליולדות בת"א

 

 

 

 

 
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש