יום שישי, סוף שבוע. אני נמרח מול הטלוויזיה, עייף מהשבוע הנהדר. יומן חדשות... ובין הפרסומות "תשדיר שירות" מודאג להפחדת נשים מ... השד.
התשדיר פונה אל נשים בסביבות גיל 50, אחרי שאולי כבר נפגעו. יוצרי התשדיר הגיעו למסקנה שצריך להפחיד אותן ולשלוח אותן בהמוניהן – לבדיקת סריקת שד, שאולי תגלה גושים בשלבים 'מוקדמים'. אני נדרך בחוסר נוחות. חשוב להבין שלמחלה אין שלבים מוקדמים. בטח מבחינת האישה הסובלת... זה או שיש או שלא! ואם יש, אז ההתעסקות בפרטים האלו היא סמנטיקה.
ההפחדה מהמחלה מייצרת מיליונים שכולנו משלמים על בדיקות לא יעילות. בסוף שנות ה-60 הבטיח ארגון הרופאים האמריקאי (American Medical Association) לנשיא המעצמה הגדולה בעולם – ניקסון, שרק השקעה של עוד כמה מאות מיליוני דולרים לחקר הסרטן ועד סוף שנות ה-70 המחלה תמוגר. אז ניקסון העביר את הכסף והיום יש רק עוד מאות, אלפים ומיליונים של מקרי סרטן ישנים, חדשים ו... נדירים...
המחלה כמו גם הפחד ממנה הפכו להיות חרדה מרכזית בחיינו.
ישנה דרך, ללמד בנות מגיל צעיר ונשים לטפל בעצמן, ולשמור על גופן ועל הביטחון שלהן בגופן. אפשר לפתור את בעיית הפחד וחלק גדול להערכתי ממקרי המחלה באמצעות מניעה ועם הדרכה פשוטה לתחזוקה שוטפת של האיבר הכי נשי – השד.
חשוב לדעת שמרבית ה"גושים" החשודים, מתחילים כבעיות ניקוז של תעלות החלב בשד. הבעיה הזו מכנית מעיקרה וכאמור ניתן לפתור אותה בחלק גדול מהמקרים, ויחד איתה להקטין את הפחד והחרדה של נשים מפני גופן.
הדרך להדריך נשים כיצד לעשות זאת לא יכולה להיות מובלת בידי רופאים – שיודעים לטפל מצויין במחלות, אבל אין להם מושג במניעתן (איך לטפל בגוף הבריא ולשמור עליו).
אני מזמין אתכם למסע הסברה מחדש של תחזוקת השד, הפעם מהצד של שגרה מחזקת ומניעתית ולהצגת פיתרון לבעיית האבדן של תחושת שליטה וביטחון של נשים בגופן ובעצמן.
נתחיל בהסבר. קודם נדון במבנה השד ובתהליך התפתחותו. לאחר מכן, נוכל לדבר על חיזוק ותחזוקה של התהליכים החיוביים, התקינים בחיי השד. חיזוק התהליכים התקינים בגוף האישה, יגביר את ביטחונה של הילדה/נערה/אישה שתיישם את הפרוטוקול.
נפתח במעט עובדות על השדיים.
קודם כל, השדיים אף פעם, אצל אף ילדה/נערה/בחורה/אישה אינם זהים.
במרבית המקרים השד השמאלי נמוך מהשד הימני.
ישנם סוגים שונים של מבני שד. לא כל מבני השד זהים. דבר שמקשה על ההשוואה באופן קטגורי בין שד של אישה אחת לשד של אישה אחרת בבדיקה רפואית.
יותר מזה גם מבנה השד של אותה אישה משתנה לפי תקופות ולאורך חייה.
ישנם שלושה סוגים עיקריים של מבנה רקמת שד: שד שומני, שד גושי ושד שרירי. לכן, בדיקה על ידי בודק שאינו מכיר את מבנה השד הספציפי של אישה מסוימת, פעם בתקופה, אינה יעילה ביותר.
הילדה/נערה/אישה היא היחידה שנשארת ואחראית על עצמה כל החיים וחשוב שכל אחת תכיר את מבנה השד שלה.
אפשר לדבר רבות על אופן התפתחות השד שמתחיל להשתנות בצורה משמעותית בדרך כלל בין גיל 9.5 לגיל 14 שנים. שינויים אלו מתחילים בצורת ניצנים, שבמישוש יזכירו גוש! באופן נורמאלי יתחיל השד האחד להתפתח לפני האחר. ראשון מתפתח האזור שמאחורי העטרה, ורק לאחר מכן תתקיים ההתעגלות כשרקמות שומן מתווספות ומרפדות את השד ומקנות לו את צורתו הבשלה, המלאה והעגולה יותר.
תקופת התפתחות השדיים היא מרגשת ומיוחדת בחייהן של הבנות, ההופכות בהדרגה לנערות. לדעתי, ההדרכה והמידע הניתנים להן כיום בנוגע לבריאות השדיים שלהן לוקח בחסר. למעשה, הן אינן מקבלות כל מידע בעל ערך מחזק ומניעתי!
מבנה השד
השד הוא איבר זוגי המשתרע מבית השחי (זנב השד), ועד קצה הצלעות התחתונות. הוא מורכב מרקמת שד, שהרכיב הבסיסי שלה הוא בלוטות חלב, המצופות שכבת תאי אפיתל מפרישי חלב. כל בלוטה מצופה בקופסית סיבי שריר ומוקפת ברשת עשירה שלכלי דם קטנים. כל שד מכיל כעשרים אוניות או אשכולות של בלוטות חלב, רקמות שריר, רקמת שומן ורקמת חיבור.
כל אשכול של בלוטות חלב מסתיים בצינורית חלב. צינוריות חלב אלו מתחברות אל צינורות חלב גדולים יותר המגיעים עד לקצה הפטמה. בפטמה ישנם כעשרים פתחים זעירים של צינוריות חלב כאלו. האונות מסודרות בצורה פירמידית כשבסיסן יוצר את החלק ההיקפי של השד, וראשן מכוון אל הפטמה.
רקמות השריר עוטפות את בלוטות החלב ומאפשרות להן להתכווץ עם קבלת גירוי מתאים מהמוח בעת ההנקה. רקמות שריר זעירות נוספות ממוקמות סביב הפטמה באזור העטרה (אריאולה – האזור העגול המוכהה של השד) וגורמות לה להתכווץ בעת גירוי מיני (להבדיל אגב מהזדקרות הפין הגברי המתרחשת בעת התמלאות הפין בדם בעת גירוי, הגורם להזרמה).
בלוטות החלב והצינורות עטופים ברקמת חיבור שומנית ואילו היקף השד מתאפיין ברקמת שומן.
העטרה, או האריאולה, מכילה גם בלוטות קטנות ע"ש מונטגומרי. בלוטות אלו מצויות בשולי העטרה ומפרישות חמרי סיכוך וחיטוי השומרות על ניקיונה ועל ניקיון הפטמה, בעיקר בתקופת ההנקה.
לאחר תום תקופת ההנקה מתנוון חלק גדול מבלוטות החלב, ומתחלף ברקמת שומן. זו הסיבה בגללה הופך השד רך וקטן יותר בגיל מבוגר או בתום תקופת ההנקה.
לעיתים בגלל בעיות ניקוז מסיבות כאלו או אחרות, נוצרות התעבויות, התייבשויות וגושים בצינורות החלב שאינם מתנקזים כראוי.
את הגושים הגידולים וחומרתם מסווגים בסולם מ-1 עד 4 כשאחד מתייחס למצב קל ו-4 למצב חמור מאוד.
כשבודקים את הספרות הרפואית, בכל הספרות שמתייחסת לגידולים בשד (מצב שאיני מתכוון להתייחס אליו במאמר הזה – זהו מצב רפואי שצריך להיות מנוהל על ידי האישה שבגופה התפתח הגוש/גידול ועל ידי הרופא/גניקולוג/כירורג שהיא בוחרת) נאמר בפרק האטיולוגיה (התפתחות המחלה) של גידולים – שהם מתחילים כגושים שמצטברים בתעלות החלב, מתייבשים שם ומתקבעים/נדבקים. בהתחלה כגידולים שפירים ואחר כך בשלב לא מובן (אידיו-פאטי) עלולים להפוך ללא-טובים (מתפשטים).
פניתי בעבר לגינקולוגים, לארגון סרטן השד ולארגון אחת מתשע ודיברתי איתם על אפשרות המניעה והטיפול המניעתי והמחזק בשלב אפס, או לפני שלב אפס... הם לא ממש הבינו על מה אני מדבר. הם ענו לי בנימוס, אבל לא ממש שיתפו פעולה.
בהתחלה נעלבתי, אבל בהמשך הבנתי. הרופאים עוסקים בטיפול במחלות, ובזה הם מעולים, אבל אין להם מושג לגבי בריאות ומניעה אמיתיים.
שני הארגונים הדומיננטיים בתחום הם מוכווני אזהרה והפחדה (מודעת או שלא) מפני המחלה.
העובדה שלא ניתן להתווכח עמה היא שלמרות כל הניסיונות לגילוי מוקדם, מספר מקרי המחלה ומקרי המוות כתוצאה ממחלה זו רק הולך ועולה עם השנים.
איני יכול לתאר לכם את התודות שאני מקבל מנשים שונות, מטופלות שלי בחלקן, שאחרי שאני מציע להן לבצע הלכה למעשה את הפרוטוקול. רובן שואלות אותי "אם זה כל כך פשוט, למה רופאים לא מלמדים אותנו את זה?, ומדוע לא מדריכים בנות בגיל בית הספר?"
אני לא מתעכב על השאלה למה לא, אלא מעדיף לעשות את מה שכן ניתן. להציג מודל או פרוטוקול לתחזוקה, עיסוי וניקוז שד שגרתי, שאגב מתיישב היטב עם ההמלצה לבדיקה עצמית.
מדהים איך תרגיל הניקוז הפשוט מחזק את הביטחון והרגשת הביטחון של נשים שעשו את הדרך בגופן ובשדיהן.
כדוקטור כירופרקט האמון על שמירת בריאותם של הפציינטים שלו, חקרתי את הספרות הרפואית באשר לניקוז השדיים. רוב הפרוטוקולים מתייחסים לניקוז שדיים גדושים בתקופת ההנקה, שהיא הדינאמית ביותר מבחינת השד. בעיות השד שלא בתקופת ההנקה, אינן שונות באופן העקרוני.
לכן, גיבשתי ואני מציע להלן פרוטוקול לניקוז השד הבריא, אותו יכולות הנשים ליישם בביתן באופן עצמאי כדי לתרום לבריאותן. נכון, טרם נערך מחקר בנושא, אך למי יש זמן לחכות? הפעלת הפרוטוקול שלהלן עשויה רק לתרום לפחות לחיזוק תחושת השליטה והאחריות של הנשים כלפי גופן. להערכתי, היא גם תפתור חלק גדול מהבעיות הראשוניות של התעבויות, התייבשויות והדבקויות, ומכאן שלא תאפשר את התנאים להתפתחות בעיות משניות חמורות יותר.
עקרונות הטיפול המוצע במקרים כאלו דומה:
יש לרוקן את השד באמצעות יניקה פיונית, ידנית או מכנית
קומפרסים חמים או קרים יכולים הקל במקרים של גודש או דלקת
במקרה של ריקון ידני ועיסוי יש לחמם את השד קודם לכן באמצעות מקלחת חמה או מגבת חמה ולחה במשך עד חמש דקות.
עיסוי לניקוז שגרתי של השד:
יש לעסות את האזור באמצעות עיסוי עדין מאזור זנב השד והבסיס ההיקפי שלו ועד לפטמה אותה ניתן לחלוב בטכניקה מיוחדת
צריך להתחיל את הניקוז מהחלק העליון של זנב השד שנמצא בדרך כלל סמוך לחלק הקדמי של בית השחי, להוציא שדיים קטנים במיוחד.
מניחים שתי אצבעות בראש זנב השד ומעסים בתנועות סיבוביות קטנות עם מעט לחץ במורד זנב השד.
בהמשך עוברים עם שתי האצבעות על היקף השד בתנועה סיבובית מכיוון חוץ השד כלפי העטרה והפטמה תוך הפעלת לחץ לא מכאיב, עד העטרה אותה מעסים בצורה שונה.
עכשיו יש לעסות גם את אזור בית השחי בצורה הבאה: יש להניח אצבע ואגודל של יד נגדית בתוך בית השחי ולבצע תנועת מעיכה לצדדים.
כעת, יש להניח שתי אצבעות (אגודל ואצבע מורה) משני צדי העטרה, וללחוץ אותה מעט פנימה, כלפי הגוף והצלעות. לאחר מכן, ומבלי להזיז את האצבעות, יש לחלוב את העטרה ואת הפטמה כלפי חוץ, כאילו מנסים לרוקן את הפטמה. יש לסיים את העיסוי באחיזה עדינה של הפטמה בבסיסה (אזור החיבור לעטרה), ולהפוך אותה מלמעלה ומלמטה, וכך גם כשהאצבעות מהצד.
מומלץ לבצע את העיסוי תוך כדי מקלחת.
מינונים:
כדאי לבצע את העיסוי יום יום במהלך שבועיים. אחרי שבועיים המעסה תכיר את מבנה השד שלה היטב.
בהמשך ניתן להוריד את מינון הטיפולים לפעמיים בשבוע ולאחר תקופה שבין חודשיים לשלושה, לבצעם פעם בשבוע.
אחרי כחודש מתחילת התהליך הזה – הנשים מדווחות על הכרת מבנה השד שלהן, ועל תחושת ביטחון ושליטה שהן מרגישות כלפי החזה שלהן.
את התהליך כדאי להתחיל מוקדם ככל הניתן, בגיל העשרה או בצבא.
טיפול וניקוז יומיומי ואחר כך שבועי של האישה בשד יגרום לה להכיר את מבנה השד האישי שלה טוב. הכרת מבנה השד של האישה מגביר את הקשר והביטחון של האישה בעצמה ובגופה. במיוחד באיבר המזהה הנשי ביותר.
עיסוי וניקוז סדיר של השד לא יאפשר לגושים להתפתח. העיסוי עשוי לפרק הידבקויות/התייבשויות/בעיות ניקוז קטנות בראשיתן ולהחזיר לאישה את תחושת השליטה בגופה. היא כבר לא רק סטטיסטיקה שדברים פשוט קורים לה מכיוון שהיא "במקרה" נמצאת באותו חלק של האוכלוסיה.
התסכול שלי ככירופרקט מהמערכת הוא שהיא רק מפחידה את הנשים ושולחת אותן ל"גילוי מוקדם" מבלי לתת להן דרך לטפל ולשמור על גוף בריא.
עם כל זאת, כשיש מחלה/בעיה רפואית – הרי שברור שרופאים הם הסמכות היחידה אליה יש לפנות.
בכל מקרה בדרך כלל הגושים מתגלים על ידי הנשים או בני זוגן כך שהעיסוי רק מגביר את העידוד לנשים לגעת בגופן.
אני לא ממליץ שנשים ייתנו את גורלן בבני זוגן ממספר סיבות –
1. גם בני הזוג הטובים ביותר לפעמים מתחלפים...
2. זה עדיין נותן את ה"כוח" והאחריות למישהו אחר, במקום להשאיר אותו בידי האישה, ואת השליטה וההכרה של האישה את גופה.
3. קל מאוד שבדיקה כזו על ידי בני זוג תהפוך למשחק מיני – לא חלילה שזה רע, אבל זה עלול לפגוע באיכות הניקוז הסדיר של השד.
האם הדבר יפתור לחלוטין את בעיית הגושים ובעיות השד?
אני חושש שלא. בנוסף, לא כל הנשים ייקחו את השליטה לידיהן ויבצעו את התהליך הפשוט והחשוב הזה.
אין כנראה שום דרך המחסנת לחלוטין מפני מחלה כזו או אחרת. אבל דרך זו מאפשרת לאישה להכיר את מבנה השד שלה טוב, ולא רק להיות אובייקט שנבדק פעם בחיים, פעם בשנתיים, פעם בשנה או אפילו פעם בשלושה חודשים...
*ד"ר רונן מנדי, כירופרקט השנה הבינלאומי 2003, הוא ד"ר לכירופרקטיקה וחבר באגודה הישראלית לכירופרקטיקה. www.Dr-ronen.com 1800-39-40-40 בואו לדבר עם ד"ר מנדי בפורום כירופרקטיקה 
