בְּסוֹף הַקַּיִּץ, כְּשֶׁכְּבָר הִתְחִילוּ רוּחוֹת הַסְּתָו,
סִפְּרָה אִמָּא לְמִיכַל שֶׁהִיא בְּהֵרָיוֹן.
"לְאִמָּא יֵשׁ תִּינוֹק אוֹ תִּינֹקֶת בַּבֶּטֶן," אָמְרָה אִמָּא.
"עַכְשָׁו הוּא עוֹד קָטָן מְאֹד, וּלְאַט לְאַט הוּא יִגְדַּל.
וּכְשֶׁיַּגִּיעַ הָאָבִיב הַתִּינוֹק יִהְיֶה כְּבָר גָּדוֹל,
וְיִהְיֶה מוּכָן לָצֵאת מֵהַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא."
לְמָחֳרָת הִגִּיעָה רוּתִי הַמְּיַלֶּדֶת.
אִמָּא אָמְרָה: "רוּתִי תַּעֲזֹר לְאַבָּא וְלִי כְּשֶׁהַתִּינוֹק יִרְצֶה לָצֵאת מֵהַבֶּטֶן."
וְאַבָּא הוֹסִיף: "אִמָּא תֵּלֵד אֶת הַתִּינוֹק בַּבַּיִת, כְּמוֹ שֶׁאַתְּ נוֹלַדְתְּ בַּבַּיִת."
מִיכַל הָלְכָה לְשַׂחֵק,
וּבֵינְתַיִם אַבָּא וְאִמָּא שׂוֹחֲחוּ עִם רוּתִי הַמְּיַלֶּדֶת עַל הַהֵרָיוֹן וְעַל הַלֵּדָה.
אַחַר כָּךְ שָׁכְבָה אִמָּא עַל הַסַּפָּה בַּסָּלוֹן, וְרוּתִי בָּדְקָה אֶת אִמָּא.
זֶה הָיָה מְעַנְיֵן.
מִיכַל רָאֲתָה שֶׁרוּתִי מְלַטֶּפֶת וּבוֹדֶקֶת אֶת הַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא,
כְּמוֹ שֶׁמִּיכַל עוֹשָׂה כָּל יוֹם.
רוּתִי הוֹצִיאָה כֵּלִים שֶׁל רוֹפֵא, כְּמוֹ שֶׁיֵּשׁ לְמִיכַל בַּמִּשְׂחָקִים שֶׁלָּהּ,
וּשְׁתֵּיהֶן בָּדְקוּ לְאִמָּא אֶת הַדֹּפֶק.
"אַתְּ רוֹצָה לִשְׁמֹעַ סוּס דּוֹהֵר?" שָׁאֲלָה רוּתִי הַמְּיַלֶּדֶת אֶת מִיכַל.
מִיכַל שָׁמְעָה מַמָּשׁ דְּהָרוֹת שֶׁל סוּס יוֹצְאוֹת מֵהַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא.
"זֶה הַדֹּפֶק שֶׁל הַתִּינוֹק שֶׁבַּבֶּטֶן," אָמְרָה רוּתִי
זֶה בֶּאֱמֶת הִצְחִיק אֶת מִיכַל.
וְהִיא הֵחֵלָּה לָרוּץ וְלִדְהֹר כְּמוֹ סוּס.
כָּךְ חָלְפוּ הַיָּמִים, הַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא הָלְכָה וְגָדְלָה,
וּמִיכַל אָהֲבָה מְאֹד לְחַבֵּק וּלְנַשֵּׁק אֶת הַתִּינוֹק שֶׁבַּבֶּטֶן.
כָּל יוֹם בָּדְקָה מִיכַל אֶת הַבֶּטֶן שֶׁל אִמָּא,
וְשָׁאֲלָה: "מָתַי כְּבָר יַגִּיעַ הָאָבִיב וְהַתִּינוֹק יֵצֵא מֵהַבֶּטֶן?"
וְאִמָּא צָחֲקָה וְאָמְרָה: "בְּקָרוֹב, בְּקָרוֹב מְאֹד."
רוּתִי הַמְּיַלֶּדֶת הִגִּיעָה עוֹד כַּמָּה פְּעָמִים, וּבֵינְתַיִם בָּחֲרָה אִמָּא גַּם דּוּלָה.
זִיו הַדּוּלָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי מִיכַל שֶׁהִכִּירָה
כְּבָר אֶת רוּתִי, וְיָדְעָה הַרְבֵּה דְּבָרִים חֲשׁוּבִים עַל הַתִּינוֹק,
וְגַם רוּתִי וְזִיו כְּבָר הִכִּירוּ אֶת אִמָּא וְאֶת אַבָּא, אֶת הַתִּינוֹק וְאֶת מִיכַל,
וְיָדְעוּ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁחָשׁוּב לָהֶן לָדַעַת לִקְרַאת הַלֵּדָה
בַּיָּמִים הַבָּאִים עָזְרָה מִיכַל לְאִמָּא לְכַבֵּס אֶת הַבְּגָדִים וְאֶת הַחִתּוּלִים לַתִּינוֹק.
הֵן קִפְּלוּ אוֹתָם וְשָׂמוּ אוֹתָם בָּאָרוֹן שֶׁל הַתִּינוֹק.
עֶרֶב אֶחָד הוֹצִיאָה אִמָּא סַלְסִלַּת קַשׁ גְּדוֹלָה מֵהָאָרוֹן.
"זוֹ תִּהְיֶה הַסַּלְסִלָּה לַלֵּדָה וְלַתִּינוֹק," אָמְרָה אִמָּא.
"בּוֹאִי עִזְרִי לִי לְהַכְנִיס לְתוֹכָהּ אֶת כָּל הַדְּבָרִים שֶׁצָּרִיךְ, כְּפִי שֶׁרוּתִי בִּקְּשָׁה."
"טוֹב," שָׂמְחָה מִיכַל, וְעָזְרָה לְאִמָּא לָשִׂים בַּסַּלְסִלָּה –
בְּגָדִים לְאִמָּא וּבְגָדִים לַתִּינוֹק, חִתּוּלִים לְבָנִים מִבַּד, שְׁתֵּי מַגָּבוֹת, שֶׁמֶן עִסּוּי
וּמִשְׁחָה לְאִמָּא, וּלְבַסּוֹף גַּם חֻלְצָה גְּדוֹלָה שֶׁל אַבָּא.
אִמָּא הִסְבִּירָה לְמִיכַל:
"כְּשֶׁהַתִּינוֹק יוֹצֵא מֵהַבֶּטֶן יוֹצֵא גַּם דָּם, וְהַמַּגָּבוֹת יִסְפְּגוּ אֶת הַדָּם.
וְעִם הַשֶּׁמֶן אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עִסּוּי נָעִים בִּזְמַן הַצִּירִים."
"אֲבָל לָמָּה צָרִיךְ גַּם חֻלְצָה שֶׁל אַבָּא?" שָׁאֲלָה מִיכַל.
"כְּשֶׁהַתִּינוֹק יֵצֵא מֵהַבֶּטֶן נַעֲטֹף אוֹתוֹ בַּחֻלְצָה הַגְּדוֹלָה שֶׁל אַבָּא,
שֶׁיִהְיֶה לוֹ נָעִים," הִסְבִּירָה אִמָּא.
"גַּם אוֹתָךְ עָטַפְנוּ בַּחֻלְצָה שֶׁל אַבָּא,
וְאָהַבְתְּ מְאֹד לְהִתְכַּרְבֵּל בְּתוֹכָהּ וּלְהָרִיחַ אֶת הָרֵיח שֶׁל אִמָּא וְאַבָּא."
*ענת הר-לב אור היא אמא לשלושה שנולדו בבית ונשואה. ספריה 'מה המצב אדון צב' ו'עץ הנעליים', יצאו לאור בהוצאת גוונים.
את הספר 'אמא יולדת בבית' ניתן להשיג אצל המחברת 04-9882332 052-6517515.
