"שיטת התחנות" פותחה על ידי במהלך 11 שנות ניסיוני עם נשים בהריון ובחדרי לידה. השיטה משלבת בין עקרונות הלידה הפעילה לבין עקרונות היוגה והיא מתמקדת בהקניית טכניקות של נשימה בשילוב עם תנוחות ודרכי תנועה לזמן הלידה. אלה מתורגמים ל- 10 תחנות הניתנות לתרגול בזמן הצירים עד לפתיחה מלאה.
מטרת השיטה היא לסייע ליולדת לקדם, ככל האפשר, את הלידה, באמצעות כלים שתורגלו כבר בתקופת ההריון. ייחודיות השיטה היא בכך, שבקורסי הכנה ללידה על פי "שיטת התחנות" תלמד כל יולדת באופן ממוקד, בהיר וקונקרטי מה המשמעות של כל טכניקת נשימה ותנועה. כיצד טכניקות אלה מסייעות, ועל מה ובאיזה אופן הן עובדות. לכל תחנה יש לפחות כ- 4 וריאציות לביצוע, כך שהיולדת מגיעה ללידה עם ארגז כלים עשיר ומגוון, ובעיקר פרקטי. מכיוון שתרגול התחנות מותמע כבר בתקופת ההריון, ומבחר האפשרויות לתרגול הינו גדול – תוכל כל יולדת לבחור איך, ובאילו כלים להשתמש באופן שמתאים ספציפית לה.
העקרונות הבסיסיים של "שיטת התחנות":
1. 10 תחנות - השיטה כוללת 10 תחנות, כאשר לכל תחנה וריאציות שונות.התחנות מותאמות לתרגול של היולדת עם בן הזוג, דולה, מיילדת וכו', או לתרגול עצמאי.
2. ארגז כלים - התחנות הן למעשה ארגז כלים לשעת הצירים.אין צורך לזכור את כל התחנות. נבחר 3-4 תחנות בהן נעים ונוח לנו במיוחד. יחד עםזאת,כל תחנה עובדת על משהו אחר שתומך, עוזר ומקדם את תהליך הלידה. לכן מומלץ להחליף תחנה כל 20 דקות. התחנות אינן מחולקות על פי שלבי הלידה, והשימוש בהן ישתנה מיולדת ליולדת.נלמד את כל התחנות בתקופת ההריון, ובזמן אמת נבחר את המתאימות לנו.
3. 3 תחנות מפתח - מתוך העשר, ישנן 3 תחנות "מפתח", בהן מומלץ להתמקד.
תחנות המפתח משלבות בתוכן את מירב המרכיבים, המקדמים את תהליך הלידה. הן נגישות ביותר, תומכות ומתאימות לכל זמן הצירים.
4. מתי מתרגלים? - בשלב המוקדם של הלידה (כאשר הצירים עוד לא ממש חזקים) אפשר ועדיף עדין לנוח, אפילו בזמן הציר עצמו. כאשר הצירים יתחזקו וליולדת יהיה קשה לשכב, זה הזמן בו נתחיל לתרגל את התחנות. התרגול של התחנות יתבצע בבית, במכונית, בדרך לבית החולים, במעלית, בדלפק חדר הלידה, בחדר מוניטור וכמובן בחדר הלידה. נתרגל תחנות עד לפתיחה מלאה. התרגול יתבצע רק בזמן הצירים עצמם. בין ציר לציר נחים.
5. בין ציר לציר - בין ציר לציר מומלץ לנוח ולאגור כוחות. לרוקן את שלפוחית השתן ולהרבות בשתייה. כדאי להצטייד בבקבוק ספורט ממנו נוח יותר לשתות בשכיבה. נקום ונתרגל את התחנות רק כשמגיע ציר.
6. שילוב של תנועה ונשימה - כל תחנה משלבת תנועתיות עם נשימה. לאורך כל תרגול התחנות, דאגו לנשום, לנשום, לנשום- נשימות צירים.
תנועות האגן המלוות כל תחנה יהיו מעגליות, על מנת לקדם את ראש התינוק אל תעלת הלידה. נושמים ומנסים לתאם נשימה לתנועה- הריכוז בנשימה ובתנועה עוזר להתקדמות הלידה ומסיח את הדעת מעוצמת הציר.
כל תנועות הפה - נשיפות דרך הפה, קולות נמוכים, אנחות, פיהוקים, שירה, צחוק, נשיקות - עוזרות להרפות את שרירי רצפת האגן.
7. הליווי בלידה - היולדת יכולה לתרגל את התחנות באופן עצמאי, אך מומלץ לתרגל אותן עם מלווה: בן זוג, דולה- תומכת לידה, מיילדת, חברה וכו'. התרגול יחד תומך ביולדת, ומאפשר למלווה להיות שותף פעיל ומשמעותי בתהליך הלידה.
לידתה של "שיטת התחנות"
הלידה של "שיטת התחנות" מתחילה בסיפור הלידה של בני הבכור, אלון. באותה תקופה גרנו בקליפורניה, ארה"ב. במהלך ההריון השתלמתי בתחום של יוגה לנשים בהריון - תחום שבארץ היה עוד בחיתוליו. התרגול של היוגה כאישה הרה היה חוויה בפני עצמה, שמילאה אותי בהרבה אנרגיה. למרות שבאותם ימים המודעות לחשיבות של קורסי הכנה ללידה, לא הייתה כמו היום. לקראת הלידה המתקרבת התעקשתי על סידרה של מפגשים פרטניים עם מנהלת המרכז "Bonding" שבברקלי, מרכז שנחשב בזמנו למאוד מהפכני ומתקדם בתחום הלידה הטבעית. המסר העיקרי שקיבלתי מאותם מפגשים הוא: שלידה היא דבר טבעי, שכל אישה אם תהיה קשובה לעצמה תדע ללדת, ושלנשימה ולתנועתיות יש חשיבות רבה בתהליך הלידה. הרגשתי שעם היוגה שתרגלתי במהלך כל ההריון, והידע שקיבלתי במפגשים לקראת הלידה ,אני מאוד מוכנה ללדת.
האמנם?!
הלידה של אלון הייתה כמובן שונה מכל מה שרק דמיינתי שיכול להיות. לידה ארוכה שארכה 40 שעות, שעות ארוכות של חוסר אונים, שעות של כאבים, שעות של חוסר שליטה מוחלט על מה שמתרחש בגוף שלי, בלי לדעת איך אני יכולה לעזור לעצמי. הלידה היתה ארוכה וטראומתית.
כאשר התאוששתי מעט מהלידה והתחלתי בחיי האימהות, התחלתי לתחקר כל אימא שנקראה בדרכי. הייתי צמאה לדעת כל פרט על הלידה שלה: האם צעקה?, האם ידעה איך לנשום?, האם ידעה איך לנוע בזמן הצירים?, מה עשתה כדיי לקדם את הלידה?, האם מי שהיה לצידה ידע לעזור לה?, כמה זמן ארכה הלידה שלה?, האם צפתה מראש את מה שיתרחש בפועל בחדר הלידה?, האם היו לה איזה שהם כלים שעזרו לה בלידה?
עם חזרתי ארצה התחלתי ללמד יוגה לנשים בהריון כשכל הזמן מנקרת בראשי השאלה – איך זה יכול להיות שאין תרגול יוגה המתמקד בלידה עצמה. חווית הלידה הלא פשוטה שלי לא הרפתה ממני.
ידעתי באופן חד משמעי שהיוגה יכולה להשפיע מאוד על חווית הלידה, ידעתי ששימוש בכלים מהיוגה יכול לעזור לאישה בזמן הצירים.
ביוגה לתרגילי נשימה קוראים פראנהימה, פראנה – אנרגיית החיים, ימה – שליטה. כלומר תרגלול של שליטה באנרגיית החיים = הנשימה. ביוגה לומדים מחדש לנשום. למרות שאדם נולד עם הידע כיצד לנשום, טכניקות הנשימה היוגיות שונות מהנשימה הרגילה. התחלתי לחקור את אופן הנשימה של נשים בזמן הצירם על השלבים השונים שלהם. בהמשך התחלתי לתרגל עם תלמידות שלי תרגילי נשימה המותאמים לזמן הצירים, תוך כדי הרחבה גם לעבודה קולית. במקביל התחלנו לתרגל תנוחות מעולם היוגה שאפשר וכדאי לתרגל בזמן הצירים עצמם, תוך כדי פיתוח של התנוחות הללו לעבודה תנועתית רציפה.
כך החלה להתפתח לה "שיטת התחנות".
בתקופת ההריון שלי עם ביתי האמצעית, נועה, (מרחק של 4 שנים מהריון הקודם), התלהבתי והתרגשתי מהעובדה שהנה אני עצמי אוכל לחוות לידה תוך כדי תרגול "שיטת התחנות", שעד כה לימדתי מאות נשים להשתמש בה, אך אני טרם חוויתי אותה בזמן אמת. חיכיתי ללידה, תרגלתי את כל התחנות עם בן זוגי, ודאגתי שיכיר אותן היטב. כדי שהחוויה תהייה מושלמת רציתי שגם דולה תלווה אותי בלידה, ואכן נעזרתי בשירותיה הנפלאים של אביבה גרבוסקי, חברתי (מבכירות הדולות בארץ).
אכן הלידה הייתה עולם אחר – הרגשתי את עצמי פעילה, שותפה ומובילה את הלידה של עצמי. תרגילי הנשימה, העבודה הקולית ותנוחות היוגה עשו את שלהם. התרגול של התחנות יחד עם אביבה ובן זוגי היו עוגן חשוב ומרכזי, אך הרגשתי שאני עסוקה כל הזמן בתרגול אינטנסיבי של שליטה עצמית.
אם בלידה הראשונה מצאתי את עצמי חסרת אונים, זקוקה לתרגול כלשהו שיאפשר לי תחושה של שליטה בנעשה,של שותפה פעילה,הריי שבלידה השנייה מצאתי את עצמי כבולה יתר על המידה בשליטה עצמית, בתרגול מדוייק של התחנות ותרגילי הנשימה, וברגע בו הייתי אמורה לשחרר לגמריי, לא ידעתי איך לעשות זאת.
עם חזרתי מחופשת הלידה, ההבנה שלי את השימוש ב"שיטת התחנות" תפסה תפנית. מצד אחד התווספו וריאציות נוספות לתחנות, והתרגול התרחב, ומצד שני, התחדדה אצלי הידיעה, שהסוד בלידה הוא באיזון בין "השליטה" ל"איבוד השליטה", כשלכל צד יש חשיבות קריטית ומשמעותית.ללימוד של "שיטת התחנות" נוסף הפוקוס על מתי להתשמש בה, ומתי לא. איך להשתמש בה בזמן הצירים במינון הנכון.
בלידה של בני הקטן, אייל, יכולתי לחוות על בשרי את הדיאלוג המופלא בין "השליטה" ל"איבוד השליטה". השימוש בתחנות על ההרחבות שנוספו, היה עבורי קסום, וגם היכולת לעזוב אותם ושוב לחזור אליהם ושוב לעזוב – לפי מה שבאמת היה נחוץ לי, באותו רגע, היה לא פחות קסום.
חשוב לציין, אני לא המצאתי את הגלגל, הכל היה קיים מקודם, אולם הדבר העיקרי שמייחד שיטה זו הוא השילוב בין עקרונות ההכנה ללידה פעילה לבין עקרונות היוגה. השילוב הזה מוליד אפשרויות חדשות של חיבור בין תנועה לנשימה,אפשרויות חדשות של תרגילי נשימה המותאמים לזמן הצירים, ו"ארגז כלים" יצירתי ומגוון,המאפשר לכל אישה למצוא את שמתאים לה. השיטה מארגנת בצורה בהירה כלים מעולמות שונים, כשהייחוד הוא בערך המוסף המתקבל מהמיזוג בין השפות והגישות השונות.
אני חוויתי את החוסר אונים כשלא היו ברשותי כלים פרקטים כיצד לנשום לנוע ולפעול בזמן הלידה . האמירות "תקשיבי לעצמך","תתחברי לעצמך" לא ממש עזרו לי. אני חוויתי את שליטת היתר בלידה שבה הייתי כל הזמן עסוקה בלתרגל תנוחות ותרגילי נשימה. וחוויתי את האופצייה לשלב בין השניים.
כיום, בנוסף לקורסי הכנה ללידה וקורסי יוגה לנשים בהריון ואחרי לידה, אותן אני מעבירה, אני מלמדת גם קורסי התמחות ב"שיטת התחנות" לדולות, מיילדות, מורות ליוגה ומדריכות הכנה ללידה.
החזון שלי הוא, שיהיו כמה שיותר נשות מקצוע מתחום ההריון והלידה שיידעו להעביר את הידע המעשי שעומד מאחורי "שיטת התחנות" לכמה שיותר נשים בהריון.זאת מפני שאני מאמינה שכל אישה שתתרגל את "שיטת התחנות" בהריון ובלידה תוכל להרגיש ולמצות את עוצמת החוויה של הלידה על כל צדדיה, תוך כדי הקשבה אמיתית לגוף שלה, ולא פחות חשוב, תוך כדי היכולת לבחורכיצד לנוע, כיצד לנשום וכיצד לקדם באופן פעיל ומודע את הלידה שלה, כפי שרק היא יכולה.
להלן 10 התחנות הבסיסיות. לכל תחנה ישנן מספר וריאציות לביצוע המותאמות למצבים שונים מתחילתן של הצירים ועד לפתיחה מלאה.ישנה חשיבות רבה ללימוד ותרגול של התחנות הבסיסיות,הוריאציות שלהן ותרגילי הנשימה,בקורסי הכנה ללידה עם מדריכות המוסמכות להדריך את "שיטת התחנות".זאת משום,שכוחה של השיטה הוא בלימוד נרחב וכולל של כל התחנות,הוריאציות והנשימות על כל ההסברים המפורטים,וההבנה כיצד ומתי להשתמש בכל אחד מכלים אלה.
תחנה ראשונה – תחנת השרפרף
כריעה בתמיכת שרפרף
תחנה זו מתאימה לשלב הראשוני ביותר, כאשר ראש התינוק עדיין גבוה ביחס לתעלת הלידה, והיולדת יכולה עדיין לשבת על משטח קשיח.
בתחנה זו יושבים על שרפרף, בפישוק רגליים. תנוחה זו נוחה במיוחד לשני בני הזוג מפניי שהיא מאפשרת פישוק רגליים רחב, תוך כדי תמיכת רצפת האגן. התנוחה מחברת בצורה מוחשית, את שרירי רצפת האגן לתנועות הפה, תוך כדי תרגול נשימות צירים.
על השרפרף התנועות המעגליות הן של פלג הגוף העליון – מהאגן ומעלה, כאשר הגוף מוטה קדימה.
לתחנת השרפרף יש 5 וריאציות שונות.
תחנה שנייה – עמידה עם סיבובי אגן
בתחנה זו נעזור לתינוק "להתברג" לתוך האגן, בעזרת תנועות סיבוביות של האגןוכן בעזרת כוח הכבידה. לכוח הכבידה יש תפקיד משמעותי בהורדת התינוק מטה, גם במנחי העמידה ובמיוחד במנחים התלויים.תחנה זו היא "תחנת מפתח".
בתחנה זו נעמוד לסרוגין עם כפות הרגליים כלפי חוץ – (כפי שנוח וטבעי לנו), ועם כפות הרגליים פנימה – ע"מ לאפשר פתיחת אגן אחורי (התינוק אינו יורד במאונך, אלא בזוית כלפי האגן האחורי).
וריאציה נוספת,היא היתלות על חבל או על בן הזוג. היתלות זו בזמן הצירים מגבירה את השפעת כוח הכבידה, מתיחת הידיים מעלה את הסרעפת כלפי מעלה, ומפרידה בין הסרעפת לרחם, ועל ידי כך מאפשרת נשימה טובה יותר. כמו כן, ההיתלות מרווחת בין חוליות עמוד השדרה ומקלה על כאבי גב תחתון.אם ההיתלות מתבצעת על הבן זוג, היא מקרבת, מרגיעה ומאפשרת הרפיה.
למה זו תחנת מפתח?
· תנועות מעגליות של פלג הגוף התחתון(להבדיל מתחנת השרפרף)
· כוח המשיחה
· הקפצות של האגן
· כפות רגליים פנימה(לפתיחת האגן האחורי)
· התלות על חבל(נשימה טובה ונוחה יותר)
· תנוחה קלה ונוחה לביצוע בכל מקום ובכל מצב.
·
לתחנת עמידה עם סיבובי אגן 4 וריאציות שונות.
תחנה שלישית – תנוחת החתול
עיקר תפקיד תחנה זו, בהקלת כאבי גב תחתון, המועצמים לעיתים ע"י התקדמות העובר לכיוון תעלת הלידה.
קימור וקיעור הגב לסרוגין, עוזרים לשחרר את הלחץ שיוצר התינוק על הגב התחתון. עבודת האגן בתנוחה זו שונה מבכל שאר התחנות, תנועת האגן אינה מעגלית, אלא פונה קדימה ואחורה בלבד.
לתחנת החתול יש 2 וריאציות שונות.
תחנה רביעית – חתול עם סיבובי אגן
עמידת שש בהשענות על שרפרף. אמות הידיים מונחות על השרפרף מתחת לכתפיים.
בזמן ההריון מופרשים הורמוני הרלקסין והפרוגסטרון, המגמישים את רקמות החיבור ומחלישים את המפרקים. תפקידם חיוני במיוחד, על מנת לאפשר הרחבת והגמשת האגן לקראת מעבר התינוק בתעלת הלידה. הורמונים אלו משפיעים גם על מפרקים אחרים בגוף האשה, כמו מפרקי הברכיים,הידיים וכו...
השענות ממושכת על כפות הידיים (תחנת החתול), גורמת לאי נוחות במפרקי הידיים, ולכן, בתחנה זו נוכל לשחרר את מפרקי כפות הידיים,על ידי השענות עם כל האמות על שרפרף.ישנה אפשרות להוביל רגל אחת קדימה לצד השרפרף –וריאציה זו מאפשרת אסימטריה של האגן(הרחבת קוטר האגן).
בתחנה זו יוכל בן הזוג לעסות את אזור הגב התחתון של היולדת. בזמן הצירים, תתכן הקרנת הכאב עד הירכיים, לכן העיסוי יתבצע מהגב התחתון, דרך עצם הזנב ועד הירכיים, בתנועות מעגליות ותנועות שמונה. שמנים אתריים יועילו, אך לא ריחניים מידי.
בדרך כלל המגע מקל, ולעיתים אין רצון במגע כלל- כל נגיעה מעיקה יותר. חשוב להיות קשובים ליולדת.
זכרו שליטופים, קרבה ואהבה, מעלים את רמות האוקסיטוצין והאנדרופינים, ובכך מחזקים את עוצמת הצירים ומקדמים את הלידה, יחד עם תמיכה ביולדת.
לתחנת חתול עם סיבובי האגן 3 וריאציות שונות
תחנה חמישית- כדור טניס
ישנן נשים המרגישות את עוצמת הצירים בעצם הזנב, להן מצויינת תחנה זו.
עיסוי נקודתי וממוקד לעצם הזנב, באמצעות כדור טניס ובשילוב התנגדות הקיר, הינו עוצמתי ואידאלי לכאב זה.
לתחנת כדור טניס אין וריאציות, אך ישנם אופנים שונים של צורת הפעולה עם כדור הטניס על האזור.
תחנה שישית – כדור פיזיו
כמעט בכל חדר לידה כיום, ניתן למצוא כדור פיזיו.תחנת כדור פיזיו היא "תחנת מפתח"
מס' סיבות לחשיבות תחנה זו:
· הכדור "לוקח" את משקל הגוף, מאפשר מקסימום הרפיה, ומשחרר את הרגליים ממאמץ.
· גמישות הכדור מאפשרת תנועת אגן מעגלית רכה ורחבה.
· הקפיצה על הכדור, מקדמת את התינוק לכיוון תעלת הלידה.
· גם כאשר מחוברים למוניטור, אפשר לבצע תחנה זו ביעילות רבה.
· ישיבה על הכדור מתאימה לכל השלבים, גם כאשר ראש התינוק בתעלת הלידה.
· בשונה מהשרפרף, הסיבובים הם סיבובים של פלג הגוף התחתון.
· תנועות האגן זורמות בטבעיות יותר בזכות גמישות הכדור ואפילו מתעמקות.
· מאד נוח ונעים להשעין על הכדור את פלג הגוף העליון, כאשר הברכיים על הריצפה.
לתחנת כדור הפזיו יש 4 וריאציות שונות
תחנה שביעית-שידה/מיטת בית חולים/קיר ועץ
תחנה המאפשרת ליולדת להשען על כל מקום גבוה, שניתן להשעין עליו את הגוף – כמו שידה, שולחן, חלון, מיטת בית חולים,כיור,דלפק וכ"ו.
בעקבות העייפות הגוף מבקש מקום להשען עליו. בנוסף, לעיתים כשכואב, האינסטינקט הראשוני הוא להתקפל ולהתכווץ. בתחנה זו נרשה לגוף לפעול, יחד עם הצורך להתקפל, ויחד עם זאת נגביל את הכיווץ, ע"י ההשענות המאפשרת את הרפיית פלג הגוף העליון. בצורה זו נוכל להמשיך בתנועות הסיבוביות של פלג הגוף התחתון, כשהפלג העליון נח ונינוח.
ניתן להגביה משטחים פחות גבוהים ע"י כריות המוסיפות גם גובה וגם רכות.
בבית החולים: תחנה זו מתאימה גם לחדר הלידה, ואפילו במיון כאשר מחוברים למוניטור.
מחוץ לחדר הלידה, כאשר לא מחוברים למוניטור,.בזמן שמטיילים - ע"מ לקדם את הלידה - ההשענות תהיה על עץ בחצר ביה"ח, על קיר, מכונית, פנס תאורה, מעקה וכדומה.
לתחנת שידה/מיטת בי"ח/קיר ועץ יש 2 וריאציות שונות.
תחנה שמינית – הליכה עם סיבובי אגן
בתחנה זו מומלץ להשתמש כאשר:
· יש צירים לא סדירים- בשלב הראשוני, כשאתן עדיין בבית או כאשר המיילדת שולחת אתכן חזרה הביתה.
· כאשר עברנו את תאריך הלידה, ואנו מבקשים להשיג זרוז טבעי.
· כאשר יש הפוגה ארוכה מידי בין ציר לציר.
· במצב שהצירים החלו, והם לפתע נעלמים לזמן ממושך.
·
במצבים אלו כדאי להפעיל את הגוף בכל צורה ע"מ לעודד צירים.
מומלץ להרבות בהליכה, במיוחד עליה וירידה במדרגות, כמו גם תרגול יוגה וכל פעילות גופנית אחרת.נלך,נלך,נלך ובזמן הציר נעצור ונשתמשבכל העקרונות של "שיטת התחנות":סיבובי האגן,הקפצות האגן,כפות רגליים פנימה,אסימטריה באגן(להניח רגל אחת על משהו יותר גבוה).תחנה זו עובדת בדומה לתחנת עמידה עם סיבובי אגן .
תחנה תשיעית – אסלה
אחד הסימנים המוקדמים ללידה, הוא ריצה תכופה לשרותים, וקיבה רכה.
בזמנים אלו תחנת האסלה היא מענה מצויין. נוח וטבעי לנו להרפות את שרירי רצפת האגן, בישיבה על האסלה.על האסלה נתרכז בתנועות מעגליות של פלג הגוף העליון.תחנה זו אינה מומלצת לנשים הסובלות מטחורים!!!
לתחנת אסלה יש וריאציה אחת.
תחנה עשירית – מים
הפעילות עם מים מגוונת ומרגיעה. המים הם המרכך הטבעי של הלידה ומשכך הכאבים הטבעי.תחנת המים היא "תחנת מפתח"וכדאי לשמור אתותהלשלב מתקדם יותר של הלידה:
· לזמן הפעיל של הלידה, כאשר מתקדמים לעבר פתיחה מלאה.
· כאשר החלטנו על קבלת אפידורל, אבל הפתיחה עוד קטנה.
תחנה זו היא היצירתית ביותר מכל התחנות ,וזאת בגלל שאפשר לשלב את השימוש במים בכמעט כל שאר התחנות.
כדאי לדעת – ישיבה ממושכת במים חמים בשלבים המוקדמים של הצירים יכולה לעקב לידה ולעייף.לכןאם יש צורך להתרענן,בשלבים הראשוניים של הצירים, נשתמש במים באופן מוגבל וקצר.
שירלי בנטואיץ
· מחלוצות תחום היוגה להריון ולידה בארץ, בוגרת בי"ס ליוגה אינטגרטיבית (ציפי נגב), בוגרת בי"ס לויג'ננה יוגה (אורית סן- גופטה).
· השתלמה בברקלי קליפורניה, ארה"ב.
· מעבירה השתלמויות למיילדות, מדריכות להכנה ללידה, תומכות לידה ומורים ליוגה.
· דולה- תומכת לידה, בוגרת מרכז הישראלי לחינוך ללידה(מכללת רידמן)
· פיתחה את "שיטת התחנות" לשעת הצירים והלידה.
מעבירה קורסי הכנה ללידה במרכז "ארמוניה" בתל-אביב.טל: 03-5440474 /0547-546460
ניתן לבקר באתר האינטרנט www.yogaforbirth.co.il
