בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

טיפול בין אישי (IPT) בדיכאון אחרי לידה

 גרסת הדפסה   
 
מאת: דר` שרון בן-רפאל

דיכאון אחרי לידה ותוגת האמהות

תקופת ההיריון והלידה מעוררת,
לעיתים קרובות, רגשות קיצוניים - משמחה והתרגשות ועד לפחד וחרדה. ניתן לצפות שלאחר תשעה ירחים, כאשר ההיריון מסתיים בלידת תינוק בריא, ייעלמו הפחדים והחרדות ויפנו מקומם לתחושת הקלה אושר ושמחה.  אולם לא תמיד זהו המצב. במקרים לא מעטים השינויים שמתחוללים סביב ההיריון והלידה אינם יוצרים רק רגשות חיוביים, אלא עלולים להשרות מצבי רוח קיצוניים שכוללים גם תחושות של אכזבה, רגשות אשמה, קשיי תפקוד ואף דיכאון.

נשים רבות לא מודעות לכך שכ-60% מהיולדות חוות תחושת דכדוך בימים שלאחר הלידה. תופעה נורמאלית זו נקראת "תוגת האימהות"
(Postpartum Blues) וחולפת לאחר מספר ימים.  אולם כ- 10-15% מהנשים סובלות מתופעה קשה יותר של "דיכאון אחרי לידה" (Postpartum Depression) העלולה, ללא טיפול, להימשך חודשים ולפגוע במשפחה, באם ובתינוק. מטרת המאמר הינה להציג טיפול קצר מועד וממוקד בדיכאון אחרי לידה הנקרא Interpersonal Psychotherapy (IPT) או טיפול בין אישי. 

הגורמים לדיכאון אחרי לידה
 
התקופה שלאחר הלידה מתאפיינת בשינויים רבים ומגוונים - פיזיולוגיים ונפשיים, שינויים באורח החיים ושינויים ביחסים הבין אישיים - המשפיעים אחד על השני ותורמים לרגישות יתר בתקופה זו. כמו כן, קיימים מספר גורמים המעלים את הסבירות כי אישה תפתח דיכאון לאחר לידה ולעומתם קיימים מספר גורמים מגנים. 

גורמים פיזיולוגיים

כאשר קיימת נטייה גנטית או דיכאון בעבר, הסבירות לדיכאון חוזר עולה והתקופה שלאחר הלידה, עם כל הקשיים שלה, יכולה להוות זרז רציני למחלה. במקרים אלו ובמקרה שהאישה מתחילה לחוש דיכאון במהלך ההיריון, רצוי לפנות לייעוץ מקצועי כבר בהריון.
 
לאחר הלידה ישנה ירידה חדה בהורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון ולעיתים גם בהורמונים שמייצרת בלוטת המגן. בנוסף ישנם שינויים בלחץ הדם, בנפח הדם, בבלוטות החלב ובחילוף החומרים. נשים צריכות להתמודד עם כאבים בימים ובשבועות שלאחר הלידה, חלקן בעקבות ניתוח קיסרי. תהליך הלידה הקשה מעייף ואחריו לילות עם שינה טרופה, שבעטיה רוב הנשים סובלות מעייפות כרונית. לעיתים ההנקה שאמורה להיות חוויה חיובית ייחודית הופכת לנטל קשה שאיתו מתמודדות האם כמעט לבדה.
 
ישנם בנוסף שינויים במבנה הגוף כולל במבנה של החזה, אגן הירכיים והבטן. לעיתים נותרים בעינם או מתגברים סימנים גופניים כמו עודף משקל, שקשה להיפטר ממנו, סמני מתיחה "מעצבנים" ועור רפוי. כל אלה עלולים לעורר פגיעה בערך עצמי ופחד שהגוף לעולם לא יחזור למה שהיה. בחלק מהנשים מופיע חוסר חשק מיני למשך זמן לא סביר העלול לפגוע גם ביחסים עם בן הזוג. מעבר לקשיים הגופניים שהם מייצגים, כל השינויים הפיזיים הללו מעוררים מודעות גוברת לשינוי שחל ותורמים לרגישות יתר, לשינויים במצב הרוח ולעיתים לדיכאון.
 
גורמים נפשיים
 
מבחינה נפשית התקופה שלאחר הלידה היא תקופה מאוד משמעותית. לידה מעוררת נשכחות. היא מזכירה לנו מצב של חוסר ישע, מצב של סימביוזה ושל תלות מוחלטת. מצבים שכולנו חווינו אותם והשפיעו עלינו בדרכים שונות למרות שאיננו זוכרים אותם בהכרח. היא יכולה לעורר זיכרונות ילדות נעימים או קשים, תקווה לשינוי ופחד מהישנות וכן כעסים וקונפליקטים ישנים עם ההורים. היא מזכירה לנו שאנחנו רוצים להיות הורים נהדרים כמו הורינו או שונים לגמרי מהורינו. לעיתים קרובות, בעיקר בלידה ראשונה, יכולות להתעורר חרדות בקשר ליכולות האימהיות או ציפיות מוגזמות של האישה מעצמה. חלק מהנשים חווות  קשיים ביצירת קשר עם היילוד בשל מצב נפשי, "חוסר התאמה" בין האם ליילוד, תינוק חולה או תינוק בעל מזג קשה הנוטה לבכי רב.
 
 לעיתים חווה האם הריון או לידה קשים ושונים לגמרי מהציפיות והפנטזיות שלה. דימומים, צירים מוקדמים וכאבים נפוצים מאוד במהלך ההריון ובגינם נשים רבות נכנסות לשמירת הריון בבית ולעיתים בבית חולים. כמו כן נשים שתמיד היו בריאות חשות פתאום שגופם בוגד בהם ומרגישות לעיתים לראשונה בחייהן את שבריריות הגוף. נשים רבות מתכננות את הלידה, לוקחות דולה או מיילדת, מבקשות לידה טבעית או מבקשות אפידורל - אולם לעיתים תהליך הלידה שונה לגמרי מהתכנון והאכזבה גדולה.
 
לעיתים מתעוררות בתקופה זו רגשות של אבל ואובדן. חוויה של הפלה בעבר עלולה להחוות שוב ורגשות העצב, האשמה והכעס, עלולים להציף את האישה. גם רגשות קשים סביב אובדן של בן משפחה קרוב עלולים להתעורר שוב ואיתם העצב שהאדם האהוב לא יהיה לצד האישה ולא יכיר את תינוקה. תקופה זו יכולה להיות זמן מתאים להתמודד עם אובדן שלא ניתן היה לעבד בעבר, אולם לעיתים בשל הקשיים סביב ההיריון והלידה, רגשות הקשורים באובדן מגבירים את תחושת הדיכאון.
גורמים בין אישיים
 
בתקופת ההיריון ולאחר הלידה האישה עוברת מתפקיד של אישה עובדת, לומדת, נשואה או רווקה לתפקיד של אם. מעבר זה יכול להעלות רגשות אמביוולנטיים ולעיתים קרובות מביא לשינויים דרמטיים בקשרים הבין אישיים של האישה. בתפקיד החדש שלה היא מתחילה להתייחס בצורה שונה לאנשים סביבה. נשים שביססו כבר תחושה של עצמאות זקוקות פתאום לעזרה ותמיכה. נשים שבעבר עבדו מחוץ לבית, מוצאות עצמן לפתע בבית שעות רבות והבית הופך להיות כל עולמן. האישה חשה שהתפתחותה האישית והמקצועית מתעכבת או נעצרת, הזמן החופשי נעלם והקשרים החברתיים נמוגים. מעבר התפקידים הטבעי עלול לעורר חששות רבים ולתרום לתחושת הדיכאון, לירידה בערך העצמי ולניסיונות לבסס מחדש את הזהות העצמית.
 
סדר היום של האישה ולעיתים גם של בני משפחה אחרים משתבש כתוצאה מכניסת התינוק למשפחה. השינה הופכת להיות קטועה ורצוצה והעייפות מובילה לקושי להתמודד עם בעיות. בתקופה זו היחסים עם בן הזוג משתנים באורך קיצוני, לעיתים בן-הזוג מתלונן שאשתו לא פנויה אליו ושהאינטימיות נעלמה. לעיתים יחסים עם נשים "אחרות שמבינות" - האם, אחות או חברה טובה - מתחזקים על חשבון היחסים עם בן הזוג. בנוסף מתעוררים שינויים במערך הכוחות בבית. זוג צעיר הופך לשלישיה, אישה חד הורית מגלה שאין לה רגע פנוי והיא זקוקה לעזרה מהסביבה, למשפחה עם ילדים בוגרים מצטרף תינוק תובעני שגוזל  את "זמן ההורים" מכולם. דברים שבעבר היו נפתרים בקלות הופכים להיות בלתי נסבלים ולעיתים מתעוררות מחלוקות ומריבות בבית המוסיפות לתחושה ש"החיים יוצאים מכלל שליטה".
 
יחסים בין אישיים יכולים להחמיר או לשפר את תחושות הדיכאון. מערכת תמיכה לקויה או קשיים בין אישיים, תורמים לתחושת המצוקה, הדיכאון ורגשות האשמה. הבעל לא תומך, האימא לוחצת, האישה מתקשה לבקש עזרה. היכולת להתמודד עם כל הקשיים תלויה במידה רבה באופייה של האישה ושל מערכת התמיכה שסובבת אותה. כאשר מערכת התמיכה של האישה טובה וכאשר היא מסוגלת לבקש ולקבל את העזרה והתמיכה שהיא כה זקוקה לה, יכולתה להתמודד עם כל השינויים והקשיים עולה. תקופה זו יכולה להיות זמן מצוין לחזק קשרים עם בני משפחה, לסלוח על כעסים מהעבר, להתפתח מבחינה רגשית, להעלות את תחושת הערך העצמי ולבסס את הזהות העצמית כאם וכאישה. אולם לעיתים קרובות כאשר הדיכאון נמשך זמן רב, גם בני משפחה תומכים מאבדים את סבלנותם.

מהם הסימפטומים האופייניים לדיכאון אחרי לידה?
 
לפי מדריך ההפרעות של ארגון הפסיכיאטרים ה-DSM, ניתן לאבחן דיכאון לאחר "שבועיים של מצב רוח מדוכא רוב היום, כמעט כל יום ו\או אובדן עניין והנאה ברב התחומים, ביחד עם ארבעה סימפטומים נוספים: ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון; קושי ניכר להירדם או לישון; עליה או ירידה ניכרת בפעלתנות פסיכומוטורית; מחשבות על התאבדות; עייפות וחוסר אנרגיה; הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי או אשמה; קושי לחשוב, להתרכז ולהחליט החלטות".
 
ישנם סימפטומים נוספים המופיעים לעיתים קרובות בדיכאון שלאחר לידה: עצבנות והתפרצויות כעס, תלונות גופניות רבות, תחושת חרדה בלתי מוסברת, דאגנות יתר, קושי בתפקוד היומיומי, קושי לטפל בתינוק ותחושת אדישות או דחיה כלפיו.
 
כפי שניתן לראות, חלק מהסימפטומים שמאפיינים דיכאון יכולים גם להיות סימפטומים נורמאליים בתקופה שלאחר הלידה. בכדי לאבחן דיכאון ולהבדילו מהשינויים והסימפטומים הצפויים לאחר הלידה, יש צורך בייעוץ מקצועי. 

מה יכולות להיות התוצאות של דיכאון אחרי לידה?
 
     הפרעה של דיכאון אחרי לידה מובילה לקושי תפקודי ניכר ופוגעת ביחסים בין בני הזוג, בביטחונה של האישה כאם ובהתפתחותו של הרך הנולד. מצב נפשי של דיכאון מקשה על האם להתייחס לסביבה ולתת לתינוק את תשומת הלב המלאה ומקשה על התפתחות הקשר עם התינוק. במחקרים נמצא כי תינוקות מושפעים מהמצב הרגשי של אמם ומתאימים את התגובות הרגשיות שלהם לאלו של האם. יכולות קוגניטיביות ורגשיות, התפתחות חברתית ושפתית וכן יכולת לקשב וריכוז, מושפעים לרעה מדיכאון של האם. ממצאים אלו מדגישים את הצורך בגילוי מוקדם של המחלה ובקבלת טיפול. המחלה יכולה אמנם לחלוף ללא טיפול, אולם היא עלולה להמשך זמן רב ואפילו מעל שנה, לסכן את האם (בעיקר כאשר קיימות מחשבות אובדניות) ולגרום לנזקים בלתי הפכים אצל התינוק.
 
טיפולים בדיכאון אחרי לידה
 
כאשר מדובר בדיכאון קל או דכדוך, אצל אישה מתפקדת שיכולה להצטרף לקבוצות תמיכה שונות, ניתן להשיג הטבה מסוימת על ידי התחברות לנשים הנמצאות במצב דומה. ניתן למצוא קבוצות של הליכה עם עגלות, קבוצות תמיכה לאחר לידה, קבוצות עיסוי תינוקות ובעצם כל קבוצה בה מקבלת האישה תמיכה ופוגשת נשים אחרות. האפשרות לשתף ולשמוע על הקשיים הדומים המתעוררים אצל נשים רבות לאחר הלידה עוזר להבין כי המצב נורמאלי וחולף.
 
כאשר האישה נמצאת בדיכאון קשה הכולל ירידה מהותית בתפקוד (לדוגמא אישה שמסרבת לצאת מהמיטה מעל לשבועיים), מראה חוסר עניין מוחלט בתינוקה ובסביבה או מחשבות אובדניות עם תוכנית - יש לגשת לאבחון פסיכיאטרי. נשים רבות חוששות לקחת תרופות בעת ההנקה, אולם ישנם תרופות אשר ניתן לקחת ללא סכנה לעובר. כמו כן במקרים רבים נשים השרויות בדיכאון כבד אינן מניקות.
 
בדיכאון קל-בינוני (לדוגמא, כאשר נשמרת רמה נמוכה של תפקוד, קיים עניין כלשהוא בסביבה אולם אין תחושת הנאה) טיפולי פסיכותרפיה קצרי מועד נמצאו בעלי יעילות גבוה מאוד. שני הטיפולים המובילים לדיכאון אחרי לידה הם: טיפול קוגניטיבי-התנהגותי וטיפול  בין אישי (IPT). טיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT - פועל על שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות התורמים לדיכאון והמרתם בדפוסים חיוביים.
 
בשנים האחרונות גבר העניין במודל של פסיכותרפיה קצרת מועד שפותח לראשונה בשנות ה-70 ונמצא יעיל לטיפול בדיכאון - טיפול בין-אישי (IPT). טיפול זה מוכר כיום כטיפול האפקטיבי ביותר לדיכאון בעקבות מחקר מקיף (קויפר, 2008 ) שפורסם בכתב העת היוקרתי JCCP ובחן שיטות טיפול שונות וביניהם טיפול דינאמי, טיפול תמיכתי, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ועוד.

פסיכותרפיה בין אישית (
IPT) בדיכאון אחרי לידה
 
הטיפול הבין אישי (IPT)מתמקד במשבר האקוטי ובצורך במערכת תמיכה יציבה. בטיפול נעשה שימוש בטכניקות אקטיביות ובהכוונה לצד תמיכה ואמפתיה. מטרות הטיפול הם הקלה בסימפטומים של הדיכאון, שיפור בתפקוד הבין אישי ובמערכת התמיכה החברתית.
 
במחקרים נמצא כי מרבית מקרי הדיכאון מתקיימים בהקשר בין אישי וכי קיים קשר בין מצב של דיכאון לבין לחצים הנובעים מעימותים בין אישיים (בין בני זוג, משפחה, חברים, קולגות וכו'), אבל (אובדן של אדם קרוב, הפלה ועוד) או מעבר תפקידים (פיטורין, נישואין, גירושין, אמהות ועוד). בפסיכותרפיה בין אישית מאתרים מבין אלו את הלחצים העכשווים איתם מתמודדת האישה, במטרה להחליט על מוקד רלוונטי לטיפול. במהלך הטיפול מתמקדים בבעיות שזוהו ומסייעיםלאישה להתמודד טוב יותר עם השינוי שחל בחייה ועם הלחצים והקשיים הבין אישיים הנלווים.
עכשוו
לפי תיאורית ההתקשרות (attachment) של בולבי – כאשר אנו במצוקה אנחנו מחפשים התקשרות. אולם לעיתים מערכת התמיכה לא יכולה לספק את העזרה הרצויה או שהאישה אינה מסוגלת לבקש. חלק מהעבודה בפסיכותרפיה בין אישית היא לזהות את הגורמים אשר מקשים על האישה לגייס את מערכת התמיכה שלה והדרכים לשפר את התקשורת הבין אישית.
 
במחקרים נמצא כי במקרים של דיכאון קל-בינוני (לאו דווקא אחרי לידה), מבין אלו המסיימים טיפול בין אישי (IPT) של 12-16 שבועות, אחוז המחלימים זהה לאחוז המחלימים מטיפול תרופתי בלבד ואין יתרון לנטילת תרופות במקביל (Elkin et al. 1989). במקרים אלו, טיפול בין אישי יכול להחליף את הטיפול התרופתי ובעזרתו ניתן לחוש הטבה לאחר שבועות ספורים. יש לזכור כי גם כאשר נוטלים תרופות ניתן לחוש הטבה רק לאחר 2-3 שבועות ולעיתים קרובות יש להעלות את המינון בהדרגה עד להטבה ניכרת. במחקר של או'הרה (2000), נמצאה ירידה ניכרת בסימפטומים של דיכאון בתוך 4 שבועות של טיפול בין אישי, ללא תרופות. בתוך 12 שבועות של טיפול, רוב הנשים החלימו או דיווחו על מספר מועט של סימפטומים. לעומת זאת, בקבוצת הבקרה, לא הושגה הטבה משמעותית בסימפטומים של הדיכאון, גם לאחר 12 שבועות ללא כל טיפול.
 
כאשר נראה כי הדיכאון נגרם או התגבר כתוצאה מהשינויים הרבים העוברים על האישה בתקופת המעבר לאמהות, הטיפול הבין אישי מציע מענה ממוקד היכול להביא לשינוי ולהטבה מהירים. בנוסף, טיפול זה בהיותו קצר טווח ויעיל, מתאים במיוחד לנשים הרוצות להמשיך להניק ומעדיפות לא ליטול תרופות.   

מהם שלבי הטיפול?
 
העבודה כוללת שלושה שלבים: בשלב הראשון (2-4 פגישות), זיהוי הסימפטומים כמאפיינים של הפרעה פסכיאטרית הנקראת דיכאון, זיהוי של מוקד בין אישי וניסוח הקשר ביניהם. קבלת הסכמה מהמטופלת לקשר זה ולמוקד הטיפול - מעבר תפקידים, וויכוחים בין אישיים או אובדן. כמו כן סקירה של יחסים בין אישיים עכשווים, זיהוי של יחסים חיוביים ותומכים לצד היבטים בעיתיים או נתוני שיפור המשפיעים על מצב הרוח.
 
זיהוי המטופלת כחולה הינו צעד חשוב בטיפול. הוא מאפשר למטופלת לזהות את הסימפטומים של המחלה כלא רצויים, להאשים את המחלה ואת המצב הבין אישי ולא את עצמה בקשיים העכשווים ולהקל על תחושות האשמה העצמית האופיניות לדיכאון. תפקיד ה"חולה" גם גורר איתו את האחריות לעבוד בכדי להחזיר את המצב הקודם - הבריא.
 
השלב השני, שיכול להמשך 8-10 פגישות, כולל הסתכלות יותר מעמיקה על המוקד שנבחר. במקרה של לחצים הנובעים מ"מעבר תפקידים" לדוגמא, ניתן להתמקד ברגשות האמביוולנטיים שהאישה חווה ביחס לאמהות תוך הדגשת הצדדים החיוביים והשליליים לשינוי, הזכרונות מ"החיים שלפני", הציפיות, המשאלות, השמחות והאכזבות. בנוסף בחינה לעומק של בעיות בין אישיות שהאישה מזהה ושתורמות למצב הרוח הירוד - תוך שימוש באסטרטגיות מעשיות ואופטימיות הכוללות ניתוח סיטואציות בין אישיות, זיהוי הצרכים והרגשות של האישה בתוך הסיטואציות, משחק תפקידים ופיתוח של פתרונות לבעיה בין אישית מסוימת -  בניסיון לשפר את התקשורת, לפתור את הבעיות המעיקות על הקשר עם הסביבה הקרובה ולהשיג הקלה בסימפטומים. בין הפגישות המטופלת מתנסה בהפעלת דרכי התקשורת שנבחרו.
 
הטיפול מציע אסטרטגיות שמאפשרות לאשה לפתור בעיות בין אישיות שנראות לה חסרות תקווה. כאשר המטופלת מצליחה לשנות סיטואציות מהחיים המשפיעות באופן קבוע על מצב רוחה, ניכר שיפור בדיכאון ובמיומנויות חברתיות (אשר גם אם הן תקינות בדרך כלל נפגעות בתקופות של דיכאון). הטיפול שונה מהותית מפסיכותרפיה דינאמית: הוא מיועד לטיפול בדיכאון, בשיחות אין התייחסות ישירה ליחסי מטפל-מטופל (העברה - transference ), אין התעמקות בתקופת הילדות ובדמויות המופנמות ואין ניסיון לזהות קונפליקטים לא מודעים. ההתיחסות היא לשיפור התפקוד החברתי העכשווי של האישה.

השלב האחרון של הטיפול יכול להמשך 1-2 פגישות ולכלול סיכום של הקשיים שדווחו בטיפול ודרכי ההתמודדות שהאישה רכשה במהלכו. כמו כן פיתוח תוכנית להמשך שיכולה לכלול בין השאר פגישות בתדירות יותר נמוכה, חזרה לטיפול במהלך ההריונות הבאים או במקרה שהדיכאון חוזר. הטיפול הבין אישי יכול להיעשות גם כטיפול זוגי כאשר הבעיות המרכזיות הן ביחסים בין בני הזוג.
 
מה מטרת הטיפול הבין אישי?
 
הטיפול נועד לסייע לאישה להתגבר על השלב האקוטי של הדיכאון, לפתח דרכים אפקטיביות להתמודדות עם בעיות בין אישיות ולגייס מערכת תמיכה שתשמש את האישה לאחר תום הטיפול. מוקד הטיפול ומטרותיו שונים ממקרה למקרה. לדוגמא, כאשר הדיכאון נובע בשל "מעבר תפקידים" שתואר לעיל, המטרה הינה לסייע לאישה להתאבל על אובדן התפקיד הישן ולפתח ראיה יותר מאוזנת של שני התפקידים - הישן והחדש. במקביל מציאת פתרון לבעיות בין אישיות עכשוויות ובניית מערכת תמיכה מתאימה, במסגרת התפקיד החדש שלה - כאם לתינוק.

לסיכום
 
דיכאון אחרי לידה הוא תופעה נפוצה. ככל שיאותר מוקדם יותר כך יצטמצמו ההשפעות השליליות שלו על התינוק, האישה ובני המשפחה. כאשר מתעורר חשד שהאישה עלולה לפתח דיכאון או כאשר קיימת היסטוריה של הפרעות נפש אצל האישה או במשפחה רצוי לפנות לייעוץ מקצועי כבר בתקופת ההיריון. לעיתים קרובות הדיכאון מתעורר עקב מעבר התפקידים מאישה לאם וכל השינויים שמתרחשים במהלך ההיריון והלידה. לפעמים מערכות יחסים לא יציבות ועימותים בין אישיים מהווים מוקדי לחץ בשביל האשה. פעמים אחרות אובדן של הריון קודם או אובדן אחר יכולים להתעורר שוב לאחר הלידה. שיטה זו עוזרת למקד את הגורמים לדיכאון, למקם אותם בהקשר בין אישי ולסייע לאישה להתמודד ולפתור בעיות וקשיים המתעוררים בעקבות הלידה והדיכאון בטיפול קצר מועד וממוקד. 
 
העוסקים בטיפול בין אישי בדיכאון (IPT) הם לרוב פסיכולוגים, עובדים סוציאלים או פסכיאטרים שהתמחו בשיטה זו. לא קיימת תוכנית הכשרה לטיפול בין אישי (IPT) בישראל. תוכנית ההכשרה בחו"ל כוללת השתלמות בשיטה על ידי מומחים בתחום והדרכה של מקרי טיפול על ידי מדריכים שהוסמכו להדריך בשיטה זו.
 
יש לציין כי למרות שקיים זרם הנקרא "פסיכואנליזה בין אישית" של סאליבן שהשפיע על גישות דינאמיות מסוימות ובמובנים מסוימים גם על הטיפול הבין אישי בדיכאון, הנ"ל שונה מהותית מהגישות הדינאמיות הן במטרות, הן בטכניקות הטיפול, והן בהדגשים.
 
שאלות? היכנסו ל פורום דיכאון אחרי לידה עם ד"ר שרון בן רפאל
 
ד"ר שרון בן רפאל היא פסיכולוגית המתמחה בטיפול בין אישי ובטיפול בנשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה ומדיכאון בתקופת הריון וטיפולי פוריות. מקבלת בקליניקה פרטית ברמת השרון.
מייל:sharon@drsharon.co.il  אתר: www.drsharon.co.il  תא קולי 03-5405503.

 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש