בצד הדילמות העיקריות שמטרידה כמעט כל יולדת - האם לעבור את תהליך הלידה עם או בלי אפידורל, האם ללדת לידה טבעית או להיעזר ב"פלאי" הלידה המודרנית - הרי כיום נוספה סוגיה נוספת: האם לאסוף דם טבורי של הרך הנולד ולשמור עליו עבורו ועבור המשפחה. הנושא צובר תאוצה בשנים האחרונות ובעולם פועלים היום בנקים טבוריים משפחתיים, אשר מאחסנים מאות אלפי מנות פרטיות הנשמרות לטובת המשפחה.

מהו בעצם "איסוף דם טבורי"? מדובר בתהליך פשוט יחסית המתרחש לאחר לידת התינוק ובו נאסף הדם שהצטבר בחבל הטבור ובשלייה, נשמר ומוקפא - כך שבמקרה הצורך, והלוואי ולא יהיה, תהיה אפשרות להשתמש בתאי הגזע שמצויים בדם הטבורי לצורך ריפוי הילוד עצמו או מי מקרובי משפחתו. זוהי מעין "כספת ביולוגית" משפחתית וביטחון נוסף שאתם, עושים במאמץ נוסף ולא מבוטל להבטיח את עתידו הבריאותי של האוצר שלכם.

איסוף ושימור דם טבורי במהלך הלידה הופך בשנים האחרונות לשירות מבוקש על-ידי הציבור הרחב בישראל בשל החשיבות הרפואית הנודעת לו. עשרות אלפי לקוחות כבר רכשו שירות זה ורבים צפויים לעשות זאת בעתיד. ישראל, הנהנית משיעורי ילודה גבוהים ביחס לארצות המערב (155 אלף לידות בשנה) וממודעות גדולה לנושאי בריאות האם והתינוק, מציעה פוטנציאל ניכר בתחום.

 

כבר כיום משמשים תאי הגזע הטבוריים לריפוי מחלות סרטניות, מחלות הפוגעות במערכת החיסון ומחלות תורשתיות נדירות. המדובר ברשימה של כ-70 מחלות להן יכול הדם הטבורי לתת מענה. בנוסף, המחקר בתאי גזע מדם טבורי מתקדם לקראת מתן מענה למגוון מחלות ופגיעות, כגון בעיות לב, סכרת נעורים,CP, פגיעות אורטופדיות, מחלות מערכת עצבים, מחלות הגיל השלישי ועוד.

 

מאז ההשתלה הראשונה והמוצלחת של דם חבל הטבור בילד חולה בפנקוני אנמיה בשנת 1988 נעשו עד כה עשרות אלפי השתלות בעולם.

יתר על כן, מניתוח נתונים שנאספו כבר עתה אודות השימושים הרפואיים כיום בתאי גזע אלה, עולה כי הסיכוי שאדם יידרש להשתלה של תאי גזע טבוריים, בין אם עצמיים או מתורם זר, הוא גבוה משמעותית ממה שהוערך עד כה.

השימוש בתאיגזע לצורכי טיפול רפואי מוכר כבר יותר מ-20 שנה. השימוש הנפוץביותר בתאי גזע הוא השתלות מח עצם, שמהוות חלק מתחום השתלות תאי הגזע. את תאי הגזע ניתן להפיק ממספר מקורות וביניהם דם טבורי ומח עצם.

הדם הטבורי נאסף ישירות מחבל הטבור מייד אחרי צאת התינוק לאווירהעולם, או אחרי צאת השליה, בהליך שאינו מסכן כלל את הילוד והיולדת. הדם שנותר בשליה ובחבל הטבור עשיר בכמות גדולה של תאי גזע (Stem Cells) בעלי תכונות ייחודיות המבדילות אותם מתאים בוגרים. אלה הם תאים צעירים יותר, נקיים מפגיעות הזמן ולהם יכולת התמיינות לתאים מסוגים שונים. תאי הגזע הטבורים גם סתגלניים יותר ולכן ניתן להשתמש בכמות פחותה יחסית של תאים כשמקורם בדם טבורי.

אחת מהתכונות החשובות של תאי גזע טבוריים היא בכך שניתן להשתילם מבלי שתהיה התאמה מלאה בין התורם לנתרם. כשנעשית השתלת מח עצם ממבוגר, חייבים להקפיד שהתורםוהמושתל יהיו בעלי סיווג רקמות זהה. אם לא כך, גדלה סכנת הדחייה של מח העצם המושתל. לעומת זאת, בהשתלה שמקורה בדם טבורי אפשר להסתפק בשיעורי התאמה נמוכים בהרבה, בגלל התכונות הייחודיות לתאי הגזע הטבוריים. עבור מי ששומר את הדם הטבורי למשפחתו, גדלים הסיכויים להתאמת המנה בין בני המשפחה לעומת הסיכוי למצוא בעת הצורך התאמה של מנת תאי גזע מזר. רק כשליש מן החולים הזקוקים להשתלת תאי גזע מוצאים מנה מתאימה עבורם (הסיכוי למצוא התאמה של מח עצם מתורם זר הוא 1:120000).

תהליך איסוף הדם הטבורי עצמו מתבצע על ידי המיילדת בחדר הלידה שניות ספורות לאחר הלידה ואינו מסב כאב ליולדת או לתינוק. לאחר הלידה וניתוק התינוק מחבל הטבור המיילדת מחברת את שקית האיסוף הסטרילית (דומה לשקית האיסוף המוכרת לתרומת דם) אלהווריד בחבל הטבור. במקביל, חשוב להקפיד גם על איסוף של דם ורידי מהאם זאת על מנת לוודא שאין זיהומים העלולים לעבור אל דם התינוק.

ברחבי העולם נשמרות מדי יום אלפי דגימות דם עבור הילוד או מי מבני משפחתו לעת הצורך. רובן המכריע של מנות הדם הטבורי (70% לפחות) השמורות היום בעולם הן פרטיות ונמצאותבבנקים פרטיים. בעולם פועלים היום מאות בנקים טבוריים משפחתיים פרטיים. בנוסף, קיימים בכל רחבי העולם גם בנקי דם טבורי ציבוריים .

ההבדל בין פרטי לציבורי הוא מהותי ולא רק במחיר, אלא בעיקר בייעוד האיסוף. אמנם האיסוף הציבורי נעשה ללא תשלום והאיסוף הפרטי כרוך בתשלום, אך הבנק הציבורי הוא חלק ממאגר בינלאומי ומיועד לטובת כל חולה בעולם שהתרומה תתאים לו בעתיד. התרומה היא אנונימית לחלוטין ואינה נשמרת לטובת הילד או המשפחה. כל תרומה נשמרת על פי סיווג רקמות ונתוניה מועברים למחשבי המאגרים הבין-לאומיים. חשוב לדעת, כי ניתן לתרום את הדם הטבורי לבנק ציבורי רק בשלושה בתי חולים בארץ וגם זאת בשעות פעילות מועטות במהלך השבוע. לעומת זאת, בבנק המשפחתי הפרטי מובטח כי מנת תאי הגזע נשמרת עבור היילוד ובני משפחתו בלבד.

תופעה זו האיצה את הקמתם של בנקי דם העוסקים בשימור הדם הטבורי הנאסף לאחר הלידה. בשלב זה מתרכזים הבנקים בשימור דם טבורי, אך בעתיד הנראה לעין יתרחב היצע המוצרים הביולוגיים ויכלול גם תאי גזע מסוגים שונים. בעולם פועלים כיום כ-120 בנקי דם לשימור תאי גזע, רובם פרטיים ומיעוטם ציבוריים. בבנקים אלה מאוחסנות כיום כ-3 מיליון מנות דם טבורי, רובן ככולן פרטיות (80%-90%). מדובר בענף המצוי על ציר צמיחה מואץ, כנגזר מן התוחלת הכלכלית המצופה בשוק תאי הגזע והמחקר הביוטכנולוגי. 

ההערכה היא כי עלייה בשימושים בתאי דם טבוריים, לצד גידול במודעות לחשיבות האיסוף והשימור ומכאן עלייה במספר ההורים המשמרים את הדם הטבורי של ילדיהם, צפויה לגדול בעשרות אחוזים בשנים הקרובות.

לסיכום, ככל שאנו מתקדמים במחקר הרפואי, נמצאים עוד ועוד פתרונות למחלות וטיפולים רפואיים תוך שימוש בתאי דם טבוריים, וכך גדל הסיכוי לטיפול ולריפוי במחלות קשות באמצעותם.

חשיבות של שמירת דם טבורי ככלי להצלת חיים בעת הצורך, מחלחלת בעוצמה לתודעה של הציבור בישראל, במיוחד בקרב משפחות צעירות שמצפות ללידה. מסקר שערך מכון המחקר סמית, בניהולו של רפי סמית, עולה כי למעלה מ-90% מהנשים לפני ואחרי לידה שמעו באופן כללי על תהליך לאיסוף ושמירת דם טבורי. מהסקר התברר, כי 23% מהנשים בהריון שוקלות לרכוש שירות לאיסוף ושימור דם טבורי – כמעט אחת מכל ארבע נשים. בקרב הנשים שציינו כי הן שוקלות לרכוש שירות זה רובן המכריע.

המאמר בחסות טבורית בנק דם טבורי