בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

ישראל מתכוננת ללידה – על אודות ההכנה ללידה בישראל

 גרסת הדפסה   
 
מאת: *רותי קרני הורוביץ

במדינת ישראל מתרחשת מלחמה כל שבע שנים בממוצע. כל אמא ישראלית כמעט תלד מסביב למלחמה או תגדל את ילדיה הרכים לתוכה. בין המלחמות נתונה האוכלוסיה לאיומים בטחוניים מתמשכים דוגמת פיגועים וכו', כך שגם הזמן ה'שקט' אינו בדיוק כזה. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה ילדו אמהות רבות את תינוקותיהן כשהן עוטות מסיכות אב"כ, וחדרי לידה רבים התנהלו במקלטים מתחת לאדמה.

ישראל, ארץ בפוסט טראומה מתמדת, עתירת סטרס לאומי ואישי (בטחוני, כלכלי), ובעלת אחוז הילודה הגבוה באירופה – כשלושה ילדים בממוצע לאמא, בדומה לזה של טאג'יקיסטן וטורקמניסטן, מחזיקה גם בשיעור מהגבוהים בעולם של טיפולי הפריה ושגרת בדיקות הריון, חסרת תקדים. במהלך ההריון תעבור האמא הישראלית כ-17 בדיקות הריון לפחות, כולל מי שפיר – בדיקה המבוצעת בישראל בשיעורים מהגבוהים בעולם, המוערכים בכ-25%.

ההיריון הישראלי הוא אם כן, עניין גדול, מרכזי, לאומי ניתן לומר. גם ללא מענק הילודה – 'פרס' שאין לו אח ורע בעולם, ושאותו מעניקה מדינת ישראל לכל יולדת (כ-350$ למבכירה, כ-100$ ללידה שנייה), נמצאות הנשים הישראליות בגיל הפריון תחת לחץ חברתי מסיבי ללדת. 

רופאי הנשים בישראל מתלוננים כי האישה הישראלית חפצה בתינוק מושלם, ולא תסתפק בפחות, ולכן שיעור הבדיקות המטורף, בשילוב עם הגישה הדפנסיבית המדיקו-לגלית, מכתיבים להם מלמעלה ומלמטה שגרת מעקב הריון עתירת סטרס. תנאים אלו הם קרקע נוחה לצמיחת תעשיה מפותחת של קורסי הכנה ללידה. 

 

כ-145,000 לידות מתרחשות במדינת ישראל בשנה, 30% מתוכן לידות ראשונות, שלקראתן שיעורי ההכנה ללידה הן הגבוהים ביותר. מתוך כ-47,000 אימהות מבכירות, יעברו כעשרים אחוז לפי ההערכה תהליך כלשהו של הכנה ללידה (קורס, קריאה של ספרות ומאמרים וכו'). סוג ההכנה ללידה הנפוץ בישראל הוא קורס להכנה ללידה. בישראל כארבע מאות מדריכות להכנה ללידה שהוסמכו, מתוכן כ30-40% פעילות. כ-160 מדריכות להכנה ללידה יכינו בממוצע כשלושים אימהות לקראת לידה ראשונה בשנה ועוד כשלושה אחוזים מבין האימהות המתכוננות ללידה חוזרת. 


ההכנה ללידה בישראל מתבצעת על ידי שני סוגים עיקריים של מדריכות. האחד, מדריכות פרטיות, הכשירו עצמן בקורסים פרטיים, ועובדות כעצמאיות, והשני – מדריכות להכנה ללידה המועסקות במסגרות ארגוני בריאות מוסדיים, ושהוכשרו כמדריכות מטעמם של אותם ארגונים.

מספר בתי ספר המכשירים מדריכות להכנה ללידה בישראל זינק בשלושים השנים האחרונות ממוסד אחד בלבד להכשרת מדריכות להכנה ללידה בראשית שנות ה-80 – לעשרה בתי ספר המכשירים מדריכות להכנה ללידה בישראל של 2010. מגמה זו מלמדת גם על שינויים בהרגלי הצריכה של קורסים להכנה ללידה בשיעור דומה. הקורסים הפרטיים יקרים אמנם פי שניים ואף פי שלושה מאלו המסובסדים, אך הפופולאריות הגואה שלהם בעשורים האחרונים מלמדת על מגמה פשרנית פחות ומודעת יותר בקרב העומדים בפני לידה.

בקורסים הפרטיים, שהם טרנדיים ונפוצים יותר באזורים של אוכלוסיה חזקה (ת"א רבתי ואזור המרכז), יוצגו לדוגמא ההתערבויות המיילדותיות באור ביקורתי יחסית לאופן שבו יוצגו בקורסים שמטעם כאלו המוצעים על ידי הארגונים הממסדיים: בתי החולים הממשלתיים ושבבעלות קופות החולים ויושם דגש על מחיריה של כל התערבות כזו ועל הסיכונים שהיא טומנת בחובה. הקורסים שמטעם, הנם בעלי מטרה כפולה: ראשית, הם מיועדים למשוך אל שירותי הבריאות המספקים אותם כמה שיותר יולדות, אשר יבחרו ללדת במתקניהם.  בישראל, זכאית כל יולדת לבחור את מקום הלידה שלה, ומשמשת בעצם בחירתה כלי להזרמת משאבים או מניעתם מבית החולים בו ילדה. מדינת ישראל משלמת לבית החולים סכום של כ8500 ₪ שהם 2125$ על כל לידה המתרחשת בין כתליו. סכום זה מחושב לפי שווי של ארבעה ימי אשפוז, ואמור לכסות את הוצאות האשפוז של היולדת והתינוק. בפועל, משתחררת היולדת בתוך 48 שעות מן הלידה שלה יחד עם התינוק, ומאפשר סבסוד צולב של מחלקות בית החולים. 

המטרה השנייה של קורסי ההכנה ללידה מטעם היא לחנך את אותן יולדות להיות צרכניות צייתניות של 'פס היצור' של לידה, כפי שהוא מבוצע במתקניהם. כך לדוגמא, יוצגו התערבויות לידתיות הרצויות למוסד כמו אפידורל (החוסך בתמיכה ביולדת) וניתוח קיסרי (המגן האולטימטיבי כמעט בפני תביעות רשלנות ונזקי גוף), באור חיובי יותר בקורסים אלו, ויושם דגש על תועלותיהם: מניעת כאב, תחושת ביטחון וכו'. גופים אלו ינסו לחנך ללידה לקוחות צייתניות, כאלו שיעלו על פס היצור של לידה מתועשת ללא גרימת חיכוך מיותר עם הצוות, ללא צריכת דולות וכו'. צרכניות אופטימאליות של חבילת האפידורל-לידה מכשירנית-קיסרי.


ככלל גורף ניתן כאמור לומר כי אוכלוסיות חזקות יותר, משכילות ובעלות הכנסה גבוהה יותר, וכאלו המתגוררות באזורים יקרים יותר ינטו לצרוך את הקורסים הפרטיים, ואילו אוכלוסיות חלשות יותר, ימעטו לצרוך קורסי הכנה ללידה, ואם כבר, יעדיפו את אלו המוסדיים, שמטעם.

יחד עם זאת, ההבדלים המובהקים לכאורה בין קורסים פרטיים וציבוריים הולכים ומיטשטשים מעט בשנים האחרונות, עם השינוי באוריינטציה התרבותית העולמית כלפי כאב בלידה, והמודעות ליתרונות הלידה הפיזיולוגית מחד, ומאידך למחיר שגובות לידות מתועשות, ולתוצאות מפלי ההתערבויות ולמגמה של התערבות יתר בלידות תקינות.

קורסי ההכנה ללידה בישראל דומים לקורסים הנהוגים כיום בשאר העולם המערבי הן מבחינת המסגרת והן מבחינת תוכן. קורס קלאסי להכנה ללידה בישראל נמשך בין חמישה לשבעה מפגשים, שהאחרון שבהם, בקורס של ששה מפגשים ומעלה – הוא לאחר הלידה. עיקרו של כל מפגש הוא לימודי, ומתמקד בהעברת תכנים, אך הוא כולל גם אלמנטים חווייתיים ומעשיים, שעיקרם חיזוק תחושת המסוגלות של המלווה האורגני ושל האמא להשיג חווית לידה טובה יותר משהיתה בלעדי הקורס.

מודל קלאסי של קורס הכנה ללידה יכלול את הנושאים הבאים, לפי מפגשים:
1 סבב היכרות, הצגת תכני הקורס, אנטומיה ופיזיולוגיה של סוף ההריון, פיזיולוגיה של הלידה, מניעת חתך החיץ בלידה, תזונה בסוף ההריון, סימני אזהרה
 2צירים ותנועות עובר, סימנים מבשרי לידה וסימני לידה, תיק לידה, מתי לצאת לחדר לידה, למה לצפות בבי"ח
 3
שלבי הלידה, הורמונים, מסע התינוק, חבל טבור, דם טבורי, לידת בזק ואנאסיסטד, הנקה בחדר לידה
 4התערבויות בלידה, אלטרנטיבות,,תנועה, תנוחות, נשימות, עיסוי
5
הנקה ובונדינג 6. פוסטפרטום: תופעות גופניות ורגשיות, הטיפול בתינוק החדש, זוגיות חדשה, 7. כנס בוגרים

קורסים פרטיים מתאפיינים גם בהיצע גדול יותר של סוגים. החל בקורס ההכנה הקבוצתי הקלאסי, המיועד לקבוצות שבין 2-10 זוגות (בקורסים מטעם ישתתפו לעיתים כ-12 זוגות בקורס), ועד לקורסים נישתיים. בין הקורסים הנישתיים הפרטיים ניתן למצוא כיום בישראל קורסים המשלבים נופש סופ"ש בקורס מרתוני, קורסים פרטיים הנערכים בבתי הלקוחות העסוקים או המפורסמים או כאלו שאינם מעוניינים בתהליך הקבוצתי, קורסים המיועדים להכנה ללידות מיוחדות: רענון לקראת לידות חוזרות, לידות בית, לידות במרכז לידה וכו', קורסי הכנה ללידת תאומים, חד-הוריות, קורס לדוברי שפות זרות וכו'. קורסים פרטיים יכולים להיערך בשיטת מרתונים או להיפרס על פני 2-10 מפגשים, וכן לייבא אל תוך הקורס מרצים אורחים, דוגמת רופא ילדים, גינקולוג, והמומחית המתארחת הנפוצה ביותר– יועצת הנקה.

בניגוד לקורסים האמריקאים המקבצים זוגות מאזורי מגורים מרוחקים מהווה הקורס הישראלי עבור הזוגות (כן, אצלנו זה בעיקר קורסים לזוגות - היולדת והמלווה האורגאני שלה בלידה – בן הזוג) תהליך קבוצתי, בנוסף על זה הלימודי. קורס ההכנה ללידה עובר תהליך גיבוש מובנה, החל בבניית דף קשר מן המפגש הראשון, דרך מעגלי שיתוף, הפופולאריים מאד בקורס להכנה ללידה בישראל בפתיחה ובסיום של כל מפגש. תהליך זה מקנה לקורס ערך מוסף של קבוצת תמיכה – קונספט האהוב מאד על הצרכן הישראלי, גם אם לא במוצהר, והמדריכות המנוסות יודעות להעביר בתזמון מדויק את שרביט המנחה הכוכב בין המשתתפים ולהפוך למנחה דמוקרט בחלק החוויתי והקבוצתי של הקורס.

בשנים האחרונות, בד בבד עם צמיחתה של תופעת הדולה בישראל ובעולם, ועם התגברות הדרישה לליווי דולה בלידה, נוצר צורך בתהליך התקשרות שיעמיק ויבסס את הקשר לקראת הלידה בין השתיים: הדולה והאמא. תהליך ההכנה ללידה הוא פתרון קלאסי העונה על צורך זה. מחד, מאפשר תהליך הלימוד ערך אינפורמטיבי אמיתי אותו צריכה האם לקראת הלידה, ומאידך, הוא מאפשר את ההיכרות ואת ההתקשרות הרגשית והנפשית שבצידו. התקשרות מוקדמת באמצעות הכנה ללידה תורמת ליעילות העבודה המשותפת בלידה של האמא והדולה, ולכן ניתן למצוא בישראל יותר ויותר 'חבילות התקשרות' בין דולות ואמהות, הכוללות לבד מן הליווי בלידה, גם הכנה לקראת הלידה.

בהקשר זה יצוין גם כי הדולה המלווה בלידה, שמקצועה הולך ותופס נפח ותאוצה בשנים האחרונות בעולם ההכנה ללידה, כובשת נתח נכבד יותר ויותר גם כמכינה מקצועית ללידה. למעשה, ההכנה ללידה היא הכלי העיקרי המאפשר לדולה להרחיב את סל שירותיה ליולדת מעבר לליווי בלידה, וכמו-כן ליצור בסיס חוויתי משותף ורצף של היכרות (המחליף אולי את זו ה'שבטית') עם היולדת והמלווה האורגאני שלה לפני הלידה.

בשנת 2006 הוצע מסיבה זו בישראל על ידי בית הספר אמנות הלידה, קורס ראשון מסוגו בעולם, להסמכה של דולות ומדריכות להכנה ללידה במסלול משולב, ובאופן שאינו ניתן להפרדה. אי הכשרתה של הדולה כמדריכה להכנה ללידה עלול לגרום לה 'לחלטר' את המקצוע בעת הצורך ההולך ומתרבה כאמור, ולהיפך – מדריכה להכנה ללידה עלולה ללוות בלידה מבלי שהוכשרה לכך. הפגיעה הפוטנציאלית במקצועות הלידה החדשים, ובראשם הדולה והמדריכה להכנה ללידה – המגלמות יחד את המומחית החדשה בלידה, היא עצומה ומיותרת בימים אלו של צמיחה אדירה של הישות המקצועית החדשה. מאז, שוכפל דגם הקורס המשולב והוא מוצע על ידי מחצית מבתי הספר המכשירים דולות 

מעט על דמותה של המדריכה הישראלית להכנה ללידה. בדומה לעמיתותיה בארה"ב ובאירופה, הגיעה גם המדריכה הישראלית להכנה ללידה אל מקצועה בזכות דחף אידיאולוגי חזק ורצון לשפר ולשנות את פני הלידה. בחירה מקצועית במקצועות הלא-רפואיים שמסביב ללידה מונעים כמעט בכל המקרים מאג'נדה אישית חזקה הנובעת מלידה (של המדריכה או בסביבתה) שהשאירה רושם חזק לטובה או לרעה על המדריכה לעתיד, ופתחה בה תהליך של התעסקות אינטנסיבית עם הנושא.

ככלל, מקצוע ההכנה ללידה אינו זוכה להכרה על ידי הממסד הרפואי או על ידי מוסדות המדינה ברוב העולם. בישראל מכירות חלק מקופות החולים בחלק מהקורסים להכנה ללידה לצרכי החזר מס. עם זאת, משרד העבודה, הסמכות העליונה להכרה מקצועית, אינו מכיר במקצוע ההכנה ללידה. למרות חוסר ההכרה הממסדי הרי שהציבור הישראלי עצמו מכיר במקצוע ההכנה ללידה, ומגמת הדרישה לו עולה. בצד הקורסים המכינים ללידה בשיטות המסורתיות והוותיקות יותר, דוגמת בראדלי, למאז ודיק-ריד, פורח בישראל גם היצע שיטות חדשות, בעלות נטיה מטאפיזית יותר דוגמת ההיפנובירת', פאולה, שיטות מבוססות דימיון מודרך, מונחות פוסט טראומה ועוד.

בנוסף על הקורסים הרשמיים או/ו המפגשים הייעודיים שמטרתם הכנה ללידה, ישנן צורות הכנה ללידה נוספות שאינן נושאות את הכותרת המוצהרת אך ערכן המצטבר עשוי להיות גבוה. במישור הקבוצתי  מדובר  בעיקר על קבוצות יוגה בהריון לדוגמא, שבין התרגולים היוגיים הקלאסים שזורים טיפים ומידע לא יסולא באשר לתנוחות המתאימות ללידה ולצירים, וכמובן שיש ליוגה אמירה נכבדה בנושא הנשימות 

ככלל, שיעורי תנועה בהריון כמו יוגה פילאטיס, התעמלות בשיטות ייחודיות וכיוצא באלו, מונחים לפי רוב על-ידי מדריכות שהשתלמו בנושא ההיריון והלידה. האם `חוג` כזה יכול להחליף הדרכה מסודרת? קשה לומר. תלוי מי המדריכה, מי המתרגלת ומהן ציפיותיהודרישותיה, מהי הדינמיקה הנוצרת בין המשתתפות כקבוצה ומהם סוגי ההכנה הנוספים שהיא צורכת. 

גם טיפולי גוף ובמיוחד טיפולים אלטרנטיביים המשלבים מגע ושיתוף רגשי מהווים סוג של הכנה ללידה. עקרונות שהמטופלת לומדת בטיפול שיאצו, עיסוי, רפלקסולוגיה, ארומה-תרפיה ועוד, הם בעלי ערך מכין ללידה .

סוג נוסף של הכנה בלתי רשמית שכזו היא למידה עצמית של טקסטים הנוגעים ללידה, הן מהספרות הפופולארית והן באינטרנט, כולל השתתפות פעילה בפורומים המיוחדים לנושא. פיסה נוספת של הכנה ללידה נצרכת בדרך כלל באמצעות סיורים מקדימים ללידה בבתיה"ח השונים, ובפגישות עם נציגי הצוות בסיורים אלו או במהלך פגישות פרטיות 

על כל אלו יש להוסיף את ההכנה ללידה הבלתי רשמית שמייצר מעקב ההיריון. רוב הנשים בישראל נפגשות היום עם רופאיהן אחת למספר שבועות לצורך מעקב, קבלה ופענוח של בדיקות, ובתוך כדי המפגש שאינו עולה בדרך-כלל על 15 דקות, משלבות שאלות ושואבות מידע רב ממי שמלווה את הריונן. יש לזכור כי השיטה הישראלית, בשונה מזו האמריקאית, אינה כוללת רצף טיפולי בין ההריון ללידה. לפי רוב תעבור האמא הישראלית את מעקב ההריון מול רופא נשים במסגרת קופת החולים, ואילו בלידה תפגוש צוות חדר לידה שאין לו דבר עם רופא מעקב ההריון. הדבר שונה כמובן כשמדובר בלידות בית או פרטיות, שהן יקרות ביותר, (1000$ למיילדת 3000$ לרופא).

 

היעדר הרצף הטיפולי יוצר גם הוא צורך מוגבר בהכנה ללידה, משום שמבין גורמי אי הוודאות שלקראת ההתמודדות עמם מכין לכאורה הקורס להכנה ללידה, הגורם האנושי הוא מרכזי. בשיטה הישראלית, אם אינך שוכרת דולה, רופא, או מיילדת פרטית, לעולם אינך יודעת על מי 'תיפלי'... כדי להתכונן במידת האפשר לקראת תסריטי צוות שונים ומגוונים, נכנס בשנים האחרונות לקורס ההכנה ללידה הישראלי, פרק לימודי בנושא 'תקשורת צוות' הכולל טיפים להתנהלות מול צוותים רפואיים לחדר לידה. נושא התקשורת עם הצוות יכול להופיע באופן מובהק בקורס או להיות מטופטף אל בין השורות. בין הטיפים שיטופטפו, יוצע כיצד להתנהל באופן דיפלומטי מול צוות רפואי בעניינים רגישים שעניינם זכויות האמא, הנגזרות מזכויות החולה והבאות לידי ביטוי למשל בסגנון ההתנסחויות של תכנית הלידה, בהתנהלות משולבת דולה וכו'. לתחושתי, מתקיים בישראל לחץ חזק יותר מאשר בשאר מדינות המערב להתנהגות נורמטיבית יתירה מסביב ללידה: החל מתזמון דרך הלחץ הרפואי הדפנסיבי המתבטא בשגרת בדיקות מלחיצה במיוחד, ועד לנוקשות מרובה באופן ההתנהלות בחדר לידה. האם הנוקשות הזו היא תולדה של מציאות בטחונית לוחצת, איום בטחוני ועקת פוסט טראומה תמידית? לאנתרופולוגים פתרונים.

 

לדוגמא, אמא העומדת ללדת עם דולה בבתי חולים העוינים לדולות תונחה להסוות את העובדה שמלווה אותה דולה ולומר שהיא 'חברה'. בצמתים של קבלת החלטות תונחה האמא להפנות שאלות ואף עיניים שואלות אל המיילדת ולא אל הדולה. מדוע מעוררת הדולה אנטגוניזם כה רב לעיתים? גם זה נושא הראוי לדיון בפני עצמו.

 

לסיכום, ההכנה ללידה בישראל דומה לזו שברוב ארצות המערב מבחינת הפורמט הכללי, נושאי הלימוד ואופיין של האוכלוסיות הצורכות אותה לסוגיה. השונות מתבטאת בכך שהלחץ הגדול יותר להתנהגות נורמטיבית, יחד עם חוסר הוודאות באשר לזהות אנשי הצוות הרפואי שהאמא תפגוש בחדר הלידה, מכתיב צורך בתהליך קבוצתי תומך ובהכנה להתנהלות מול זולת ומערכת רפואית, לא פחות מאשר לקראת הלידה הפיזיולוגית עצמה. שגרת הלחצים המגוונת הופכת את מדינת ישראל לכר פעולה נרחב עבור המדריכות להכנה ללידה, המתבטא בהיצע גדול של שיטות וסגנונות, בניסיונות בלתי נלאים לתת מענה על צרכים אלו.

 

*רותי קרני הורוביץ היא מנהלת ביה"ס אמנות הלידה להכשרת מדריכות להכנה ללידה ודולות, דירקטור CAPPA-ISRAEL, הוגת דעות בתחום הלידה, ממקימות תנועת נשים ללדת למען חופש הבחירה בלידה בישראל, מדריכה להכנה ללידה ויוגה בהריון, מחברת הספר והתקליטור 'אמנות הלידה'ממקימות תנועת 'נשים קוראות ללדת', יוזמת ממקימות ארגון המניפה ומחברת המניפסט האידיאולוגי ותכנית החומש שלו, , עורכת מנהלת ובעלים של האתרים אמנות הלידה – אתר לידה הישראלי ודולות – אמנות התמיכה בלידה.

 

קראו והעירו:
ליאור ון-קרפלד – פרח דולה ומדריכה להכנה ללידה בביה"ס אמנות הלידה שקראה, העירה ואף ערכה את המאמר
ד"ר קרלוס רוזנברג - רופא נשים מומחה, מיילד בכיר ומייסד הרחם הריון ולידה בדרך שלכם www.harechem.com 
הילה לב-רן - רכזת הקורס המשולב להכשרת דולות ומדריכות להכנה ללידה בביה"ס אמנות הלידה, דולה, מדריכה להכנה ללידה, וליוגה נשית

 

 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש