מה משותף לג'סיקה אלבה, אנג'לינה ג'ולי, טיפיני טיסן, באסי פיליפס ומאיה קרמר 'שלנו'? כולן מפורסמות, כולן אימהות וכולן השתמשו בשיטת היפנובירתינג (HypnoBirthing) בעת שילדו.
שיטת היפנובירתינג (HypnoBirthing) להכנה ללידה רגועה הגיעה לאחרונה גם לישראל, וזוהי ההזדמנות להבין מהי שיטת היפנובירתינג (HypnoBirthing)? מהם יתרונותיה? במה היא נבדלת משיטות אחרות להכנה ללידה? ומהו סוד קסמה עבור הנשים שכבר התנסו בה?
שרון פלד, רבקה רוזנשטיין ופאולה אג'י בעלות 'פשוט ללדת' - המרכז הישראלי להכנה ללידה רגועה בשיטת HypnoBirthing® הביאו את השיטה לישראל בעקבות ניסיון אישי ומקצועי חיובי עימה, הן כמדריכות קורסי הכנה ללידה בשיטה והן כדולות המלוות לידות תוך שימוש בטכניקות וכלים הלקוחים משיטת היפנוברת'ינג.
שרון פלד, מספרת ששמעה לראשונה על השיטה מחברה שלאחר 3 לידות ארוכות וקשות ילדה לידה רביעית קלה, קצרה ומדהימה בעזרת השיטה. "בהתחלה זה נשמע לי קצת הזוי, הייתי כבר אחרי שתי לידות, לא קשות, אבל חשבתי שאני כבר יודעת למה לצפות. לא הייתי בטוחה שזה יעבוד אבל חשבתי ששווה לנסות ובכל זאת תרגלתי את הנשימות ואת תרגילי ההרפיה והדמיון המודרך. מהרגע שנשמתי את הנשימה הראשונה פשוט נדהמתי, זה בדיוק מה שהגוף שלי היה צריך. כל זמן שהייתי מרוכזת בנשימה הרגשתי את הלידה, את התכווצויות הרחם אבל הנשימות עזרו לי מאוד מאוד. הן אפשרו לי להתרחב במקום להתכווץ. הפעם לא העברתי את הלידה בניסיון להעביר את הכאב אלא פשוט הייתי שם. השכל היה ב- hold והגוף פשוט תפקד בשלמות. מבחוץ נראיתי ישנה, אף אחד לא ניחש מה אני עוברת. השקעתי המון מאמץ להישאר במקום הזה כי הוא היה לי טוב, לא הייתי צריכה אף אחד".
שיטת היפנובירתינג פותחה לפני כ- 20 שנה בארה"ב ע"י מארי מונגאן, היפנותרפיסטית במקצועה. כשמארי מונגאן, שהרתה לראשונה, הטילה ספק בצורת הלידה שהייתה נהוגה אז בארה"ב - טשטוש בזמן הצירים והרדמה מלאה בלידה עצמה. היא רצתה להיות נוכחת בלידה שלה ולפגוש לראשונה את התינוק שהיא נושאת ברחמה, כשהיא ערה ולא מטושטשת מחומרים מלאכותיים. זה היה בשנות ה-50 והיא נאלצה להתמודד עם מערכת רפואית שמרנית ומתנשאת שלא טרחה לכבד את היולדת וחווית הלידה.
אחרי שקראה בספרו של דר' גרנטלי דיק ריד 'לידה טבעית', הבינה כי הנשים בעולם המערבי מגיעות ללידה מלוות בהמון פחד, וכי אופן הלידה שלנו מוכתב על ידי התרבות בה גדלנו. אנחנו בתרבות המערבית מושפעות מסיפורי לידה מפחידים ששמענו, מסרטי קולנוע שראינו ובל נשכח את המשפט הידוע "בעצב תלדי בנים". כלומר פיתחנו תמונה מאוד מסוימת ויש יאמרו מעוותת, של כיצד אמורה להיראות הלידה. תמונה זו מוטמעת בתת-המודע שלנו ובבוא עת הלידה פועלת כציפייה שמגשימה את עצמה. איך זה עובד? הפחד מהלידה הוא זה שיוצר מתח והמתח גורם לנו להתכווץ, ליצור התנגדות, להרגיש שההישרדות שלנו בסכנה. הקשר הסימביוטי בין המוח לגוף הוא דבר שהוכח מדעית שוב ושוב. ומכאן בעצם נגרם הכאב. מונגאן טוענת שבמקום להיות קורבן של היכולת הזו שלנו (ציפייה שמגשימה את עצמה=יכולת), אנו יכולות להשתמש בה ולנצל אותה לטובתנו, למשל ע"י יצירת דימוי לידה וציפייה חיוביים.
מארי מונגאן פיתחה 'ארגז כלים' המכיל מספר טכניקות כמו נשימות, דמיון מודרך והרפיה עמוקה המאפשרים ליולדת לשים את הידע, הבא מהשכל, בצד ולהשתמש בידע הקדמוני והאינטואיטיבי - שם נמצא כל מה שדרוש לה ללידה רגועה.
וכך, במקום אחת משתי האסוציאציות המוכרות שעולות אצלנו למשמע המילה 'לידה' - אישה מתפתלת וצועקת מכאב, או מחויכת אך משותקת בעקבות האפידורל, מציעה מונגאן אפשרות שלישית.
כפי שמתארת רבקה רוזנשטיין, דולה, מורה ליוגה ומדריכת היפנובירת'ינג: "אני חושבת שהחידוש והמהפכה שהפילוסופיה הזו מביאה הם ברעיון שלידה לא חייבת להיות דרמטית ו/או טראומטית. זה הידע שלנו בתרבות המערבית והוא בבחינת אמת. מארי מונגאן העיזה לפקפק באמת הזו.
רבקה מספרת על לידת ביתה השנייה: "כשילדתי את טליה באתי ללידה לגמרי רגועה עם הביטחון והידע שהגוף שלי יודע ללדת והתינוקת שלי יודעת להיוולד. הייתי נטולת פחד. וזה ממש התבטא בלידה. הלידה הייתה מאוד רגועה. נשארתי נוכחת לגמרי לאורך כל הלידה עם ריכוז מאוד עמוק בנשימה ובמה שקורה בתוך הגוף. עבדתי עם הגוף ועם התינוקת".
ואילו שרון מוסיפה ומסבירה כי "מה שעומד מאחורי השיטה הוא רציונל מאוד פשוט: כאב הוא מנגנון פיזי האמור להסב את תשומת ליבנו לבעיה פיזית כלשהי. אך אם גופנו נברא , בין השאר, על מנת ללדת, וזהו תפקוד נורמאלי, טבעי ובריא של הגוף הנשי, אז אין שום סיבה שכאשר הגוף שלנו "עושה" לידה, יגרם לנו כאב נורא או טראומה קשה, בדיוק כמו בכל פעם אחרת שהגוף שלנו "עושה" תפקוד רגיל אחר. כן, לידה היא אירוע מאוד אינטנסיבי, אבל בריא".
מה מבדיל בין ההיפנובירת'ינג ושיטות נפוצות אחרות?
שרון מסבירה כי בשיטות אחרות בדרך-כלל אומרים לאשה מה עליה לעשות, בעוד שבהיפנובירת'ינג היולדת מקבלת כלים המאפשרים לה להתכנס פנימה ולהקשיב לאינטואיציה שלה. להאמין בגוף שלה שהוא יודע ללדת ולהיות בנוכחות מלאה, מבלי 'לברוח'. ואז, מתוך הקשבה פנימה, היולדת יכולה לדעת אם יש משהו שהגוף שלה צריך שהיא תעשה. היא יכולה לשמוע את המסר ולעשות, אבל לעיתים קרובות, אין צורך בשום "עשייה", רק לנשום ולהרפות.
פאולה אג'י, מדריכת היפנובירתינג ודולה, מדברת על הבדל נוסף, והוא תרומתה של השיטה להתמודדות עם מתח גם מחוץ לחדר הלידה: "כשגרנו בארה"ב עבדתי כדולה עם רקע בהילינג והדרכתי הכנה ללידה בשיטת למאז'. כשהחלטנו לעלות לארץ אילנה שמש, מיילדת בית ישראלית, הציעה לי ללמוד היפנובירת'ינג בתקופה שנותרה לי בארה"ב חברים שילדו בעזרת השיטה סיפרו שהשימוש בכלים שהיא נותנת: הרפיות, נשימות ודימיון מודרך עשה הבדל מאוד גדול בלידות שלהם כהוריםוגם בחייהם מאחר והם למדו כיצד להתמודד טוב יותר עם מצבי מתח. הטכניקה שהתייחסה לקשר שבין הגוף למוח הלהיבה אותי מאוד ושמחתי ללמוד אותה".
נקודת שוני אחרת אותה מציינת פאולה היא "העובדה שההיפנובירת'ינג יכולה לעזור לנו גם במקרים של סיבוכים או התערבויות רפואיות בזמן הלידה". לדבריה, "איכות תהליך קבלת ההחלטות שלנו יורדת מאוד כשאנחנו לחוצים ומבוהלים והכלים שאנו מלמדים בקורס הכנה ללידה רגועה בשיטת היפנובירתינג עוזרים ליולדת ולמלווה הלידה שלה להישאר רגועים. וכך בעצם תהליך קבלת ההחלטות נשאר איכותי. וכשהיולדת נשארת רגועה, בדרך-כלל גם הסובבים אותה, כולל צוות ביה"ח, נרגעים אף הם".
פאולה נזכרת בסיפורה של יולדת אותה ליוותה שפיתחה רעלת היריון בזמן הלידה. "גם בזמן הלידה המשכנו לעבוד בעזרת דמיון מודרך, וצוות ביה"ח שם לב לכך שלחץ הדם של היולדת יורד משמעותית בזמן שאני מדברת. ואילו כאשר הם נכנסים לחדר בקבוצה רועשת, לחץ הדם שלה קופץ שוב למעלה. ומהר מאוד, החל גם הצוות לשתף פעולה ולנסות לשמור על אווירה רגועה ושלווה, למרות שהמצב היה מלחיץ מאוד". "בסופו של דבר", משלימה פאולה את הסיפור, "למרות המצב, ילדה יולדת זו בלידה טבעית וללא משככי כאבים, למרות שנעשה שימוש בזירוז מלאכותי".
דוגמא נפלאה נוספת, לשימוש בכלים שנותנת השיטה גם במצבים לא צפויים, היא עדי אשר ילדה לפני כשנה את אליה, בתה הבכורה. עדי הגיעה לבית החולים לאחר ירידת מים. מספר שעות לאחר ירידת המים הייתה האטה בצירים ועליה בכדוריות הדם הלבנות, וצוות בית החולים התעקש על זירוז פיטוצין, ועדי כותבת בסיפור הלידה שלה " בגלל הפיטוצין הרגשתי כל ציר פי שש, זה היה ממש סיוט. בשלב הזה אני זוכרת שאמרתי לבעלי שאקח כל מה שיתנו לי רק שיפסיק הכאב הזה!!". אבל אז נזכרתי בכלים שקיבלתי בקורס ורציתי כל כך לעזור לעצמי שהתחלתי לעשות את הנשימות שלמדתי בקורס. הנשימות הן שאפשרו לי לחזור לעצמי, להיזכר במה שרציתי ולתוכנית הלידה שלי. השלב הזה היה ממש קריטי מבחינתי. בקלות יכולתי לאבד את זה. בשלב כלשהו כשזיהיתי שהצירים שלי כבר מגיעים בתדירות גבוהה, ביקשתי מהצוות להפסיק את הפיטוצין. הם ניסו לשכנע אותי להמשיך כדי לזרז את הלידה ו"לגמור עם זה כמה שיותר מהר" וממש נאלצתי לנהל משא ומתן עם הצוות כדי שיפסיקו את הפיטוצין. שאני מרגישה שהלידה מתקדמת מעצמה. היה לי קשה מאוד להסביר לצוות כמה חשוב לי לתת לגוף שלי ולתינוקת שלי להכתיב את קצב הלידה אבל הצלחתי והמשכתי לנשום ולהרפות עד שאליה יצאה". עדי מוסיפה וכותבת "להרגשתי היה לי יתרון גדול כיון שהגעתי ללידה מוכנה. היה לי את הידע. תרגלתי במשך ההיריון וידעתי כמעט בכל רגע באיזה שלב אני נמצאת, ובעצם הידע הזה, האמונה בגוף שלי שידע ללדת, והרצון הרב לכבד את הקצב הנכון לאליה, הוא שאפשר לי לא לאבד פוקוס, לא לאבד שליטה ולתפקד מתוך אחריות אימהית. הגעתי מוכנה"...
"סיפורה של עדי" מציינת רבקה, "מעלה מאפיין ייחודי נוסף של שיטת היפנובירתינג,המתייחסת ללידה לא רק כאל אירוע נקודתי הנחווה על-ידי היולדת בלבד. אלא, כאירוע מתמשך שבו גם התינוק חווה את הלידה ומושפע ממהלכה, וגם למלווה הלידה תפקיד מרכזי ומשמעותי בה".
והיא ממשיכה "מכאן קל מאוד להבין כי ללידה השפעה מתמשכת על שאר בני המשפחה. תינוק שחווה לידה קלה יהיה תינוק רגוע יותר ואם שחוותה לידה טובה, מתאוששת בקלות ויכולה לטפל טוב יותר בתינוק ובשאר בני המשפחה, והשינוי המשפחתי כולו יעבור באופן קל וטוב יותר. הילדים במשפחה (ובעיקר הילדות) ישמעו סיפור לידה חיובי וההטבעה של דימוי הלידה אצלם תהיה טובה".
לדבריה "גם מלווה הלידה מבין לעומק מה הם הצרכים של אישה בזמן לידה, ולכן יכול לעזור ליולדת, לשמור עליה מהפרעות או להניח לה כשהיא מסתדרת לבד. המלווה מקבל כלים שמאפשרים גם לו לסמוך על היולדת, להקשיב לה, במקום למכשירים של בית החולים, ולתמוך בה".
כדאי לדעת ששיטת היפנובירת'ינג יכולה להתמודד גם עם מצבים מיוחדים כמו: שליית פתח, מצג עכוז וכו' בעזרת דמיון מודרך וטכניקות הרפיה. כיון שהאמונה כאן מתבססת על הקשר החזק בין מה שקורה במוח לבין אופן התפקוד של הגוף לפעמים אנחנו מובילים את עצמנו למצבים מיוחדים ויכולים גם לעזור לעצמנו לצאת מהם. פאולה מספרת על מטופלת שהתינוק שלה היה במצג עכוז. היא עמדה לעבור היפוך חיצוני. עד ההיפוך תרגלה במשך כמה ימים טכניקות הרפיה שונות והעובר התהפך בעצמו ללא כל צורך בהתערבות חיצונית.
"אני חושבת שהדרך הטובה ביותר להבין את היתרונות של לידה רגועה בשיטת היפנובירתינג היא דרך התוצאות" אומרת שרון. "רוב היולדות חוות לידה טובה, ללא קשר למהלך הלידה או אורכה. כיון שזו לידה עדינה מאוד ההתאוששות הפיזית מהלידה קלה, גם מבחינת התינוק הלידה קלה יותר ולכן גם התינוקות רגועים והקשר אם-תינוק מתחיל ברגל ימין ממקום מכבד ומקשיב"
"גדולת השיטה היא בפשטות שלה, באופן הכל כך מדויק שבו היא המאפשרת ליולדת לעבוד עם הגוף שלה ועם התינוק שלה" מוסיפה ומסבירה רבקה. "היא מאפשרת ליולדת לגלות בעצמה כוחות גדולים, שלא הכירה עד הלידה. כוחות שילכו איתה הלאה לאמהות."
גם אסנת אמא לשתי בנות הכותבת על הלידה השלישית שלה כחלק מסיכום הקורס בו השתתפה, מתארת חוויית לידה חיובית במיוחד, בהשפעת השימוש בשיטת היפנובירתינג. "שתי הלידות הקודמות שלי לא היו פשוטות בעיקר כיון שהיה לי דימום מסיבי מאוד לאחר הלידה. בגלל הדימומים בלידות הקודמות לא הסכימו שאלד בחדר הטבעי. הלידה התחילה בירידת מים בבית בשעה 00:30. יצאנו לביה"ח והגענו לשם בסביבות 2:00 לפנות בוקר עם פתיחה של שתי אצבעות... המיילדת השאירה אותי ואת בעלי בחדר הלידה ואמרה שתחזור לבדוק אותי בהמשך. אני המשכתי בנשימות . בכל ציר אני הארכתי את הנשימה, ונשמתי אל הבטן, אל התינוקת שלי. לא חשתי כאב כל אותו זמן. שעתיים מאוחר יותר, התחילו צירי הלחץ, אמרתי לבעלי שאני חושבת שאני יולדת עכשיו ושיקרא למישהו. למרות שהוא לא האמין (כי זה היה מהר מאוד, רק לפני כשעתיים הייתי בפתיחה 2), אבל הוא קרא למיילדת. אחרי עשר נשימות, בשעה 5:00 לפנות בוקר, נינה החליקה ברכות החוצה לעולם. המיילדת הייתה המומה היא ממש לא חשבה שאלד תוך שעתיים-שלוש, במיוחד בגלל שהייתי שקטה מאוד, רגועה. זו הייתה חוויה מדהימה. זו הייתה גם הלידה הראשונה שלי שלא הייתה מלווה בדימום מסכן חיים, ואני זוקפת את זה לגמרי לעדינות של הלידה הזו. בלי לחיצות, רק נשימות.
אחד הדברים הכי משמחים בלידה הזו היה שהבנות שלי שמעו וחשו שהלידה הייתה אירוע מופלא, אין לי ספק שזה השפיע לטובה על האופן בו הן יחוו לידות כשיגיע זמנן. אני מקווה שהן מאמינות שלידה היא חוויה נפלאה " מסיימת אסנת את סיפורה.
רונית (שם בדוי) בחרה לעבור קורס הכנה ללידה רגועה בשיטת היפנובירתינג, למרות שהיא ובעלה כבר עברו קורס הכנה רגיל ללידה "הקורס הרגיל שעשינו נתן לנו אומנם ידע רב וחשוב לגבי הלידה, אולם לא הרגשנו שקיבלנו כלים רגשיים ונפשיים להתמודד עם החוויה הענקית הזו" מספרת רונית.
"לעומת זאת בקורס של "פשוט ללדת" למדתי איך להקל על עצמי בזמן הלידה. מתחילת הלידה הקשבתי לדיסק ההרפיה שקיבלתי בקורס שעזר לי מאוד ונשמתי כמו שלמדתי. ההשפעה של הנשימות היתה מדהימה. אני יכולה לומר שהיה ההבדל עצום בין הצירים שהם התרכזתי ונשמתי ובין הצירים שבהם התפזרתי. כשהתפזרתי הציר היה מכווץ ומכאיב לי, כשנשמתי התחושה הייתה של התרחבות ושחרור .
בסביבות 21:30 התחלתי להרגיש צורך ללחוץ... בשלב הזה אני לא זוכרת כאב רק חוויה גופנית עצומה, עוצמתית וטוטאלית והתרגשות ענקית... לפי מה שלמדנו בקורס אפשר לא ללחוץ, רק לאפשר לגוף ולתינוק לעשות את שלהם. אבל למדתי גם להקשיב לצרכים של הגוף שלי ולכן בגלל שחשתי צורך חזק ללחוץ עשיתי זאת. אבל לא לחצתי בצורה מכווצת וסגורה, אלא עם הנשימות שלמדתי. למרות המיילדת הורתה לי ללחוץ חזק לא הקשבתי לה אלא רק לעצמי, המשכתי בדרכי והלידה התקדמה נהדר. בשעה 22:00 נולד בננו במשקל המדהים של 4.180 ק"ג. המיילדת פשוט לא האמינה שילדתי כל כך בקלות תינוק גדול כל כך ושקלה אותו שלוש פעמים".
לפאולה חשוב להדגיש כי קורס ההכנה ללידה רגועה בשיטת היפנובירתינג המוצע במרכז "פשוט ללדת", הינו הקורס הבסיסי והמקיף בישראל להכנה ללידה בשיטה זו ולמעשה, הינו קורס ההכנה הראשון היחידי בישראל בשיטה זו. בקורס, מקבלים היולדת ומלווה הלידה את כל תשתית הידע הבסיסי המועבר בקורס רגיל להכנה ללידה ונוסף על כך, נלמדות גם טכניקות יישומיות המאפשרות לידה רגועה, צמצום הכאב ומינימום התערבויות רפואיות.
על השאלה "האם זה תמיד עובד"?
עונה רבקה בגילוי לב: "הקורס הוא לא סוג של קסם. ואנחנו לא יכולות ולא מתיימרות להבטיח לידה ורודה ומושלמת מהאגדות. יחד עם זאת, המשתתפות בו עוברות תהליך עמוק של שינוי באופן בו הן תופשות את תהליך הלידה ואת עצמן כיולדות. הן לומדות לקחת אחריות על הלידה שלהן ורוכשות כלים שעוזרים להן גם בלידה וגם לאחריה, להוריד את המתח ולהירגע כשהמצב נהיה מלחיץ. לידה היא כידוע, אירוע מאוד אינטנסיבי ולעיתים גם לא צפוי. זוהי הזדמנות פז לגלות כוחות פנימיים ולגדול. באופן אישי, כשאני נזכרת בלידה אני מתמלאת בכוחות. ההרגשה הזו שבתוך האינטנסיביות הזו נשארתי רגועה ומודעת, מחזקת אותי מאוד גם ברגעים היותר מאתגרים בהורות".
האם השיטה מתאימה לכולן או רק למי שרוצה בלידה טבעית? רק ללידה ראשונה או גם ללידות חוזרות?
" השיטה מתאימה לכל מי שרוצה וחשוב לה לקחת אחריות על הלידה שלה, שרוצה להיות נוכחת. שמאמינה שהיא יכולה להיעזר בצוות הרפואי רק במקרה הצורך. בקורסים שאנחנו מעבירות ב"פשוט ללדת" אנחנו פוגשות מגוון של נשים, מביניהן כאלו השואפות ללידה טבעית ו/או לידת בית, כאלו המבקשות רק להגיע לאפידורל בשלום, נשים בהריון ראשון וגם נשים בהריונות חוזרים שעברו בעבר לידה קשה ורוצות לעשות תיקון, או כאלו שמרגישות שהן רוצות הכנה טובה יותר הפעם".
מהי מידת מעורבות בן הזוג/מלווה לידה במהלך הקורס ובמהלך הלידה?
"כמובן שמלווה הלידה מוזמן להצטרף לקורס". שרון מסבירה שהמלווה שמשתתף בתרגולים השונים יכול להזכיר אותם מאוחר יותר ליולדת במהלך הלידה. היא מדגישה שמעורבותו של המלווה תלויה בו/בה: "הוא יכול לעזור ליולדת להירגע, להיות שותף מלא ללידה. או רק להזכיר לה את הכלים שלמדה בקורס ולתמוך בה אם ישנם רגעים קשים יותר. לעיתים קרובות חשוב גם שמישהו יעשה את התקשורת מול הצוות הרפואי כדאי לפנות את היולדת אך ורק ללידה".רונית שעברה קורס בשיטת היפנובירתינג לאחר שעברה קורס הכנה ללידה רגיל, מספרת שבן זוגה מרגיש מלא תודה על הזכות ללמוד בקורס. "מעצם ההשתתפות ביחד בקורס הגענו ללידה מגובשים ומכוונים. במהלך הקורס גם בעלי ספג את המהות של השיטה, הוא התאמן בטכניקות ההרפיה והנשימה. בלידה עצמה הוא היה איתי לגמרי.סייע לי להתרכז בחיובי, הזכיר לי כל הזמן לנשום ולהרפות. עצם זה שהוא היה כל כך איתי חיזק אותי מאוד. אני מרגישה ששנינו (בעצם שלושתנו) עברנו את הלידה יחד..."
לאתר 'פשוט ללדת' המרכז הישראלי להכנה ללידה רגועה בשיטת HypnoBirthing®
www.hypnobirthing.co.il054-2223003
hypnobirthing.israel@gmail.com
